47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|[[כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחללית אפולו 17. תצלום [[היסטור...
[[תמונה:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כדור הארץ]] כפי שהוא נראה מהחללית [[אפולו 17]]. [[תצלום]] [[היסטוריה|היסטורי]] זה, המכונה [[תמונת גולת השיש הכחולה]], עזר בהבאת נושא הסביבתנות לעין הציבור.]]
'''סביבתנות''' ('''Environmentalism''') היא דאגה לשימור, שיקום או שיפור [[הסביבה הטבעית]]. תנועה זו קוראת לשינוי טכנולוגי, מדיני ואישי על מנת שאלו יתאימו לתנאי הסביבה ולשמירה על [[מאזן אקולוגי|המאזן האקולוגי]].
==היסטוריה==
המחקר המדעי בתחום ה[[אקולוגיה]] כמו גם הגידול של [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של [[חומרי גלם]] וביצירת [[זיהום סביבתי]], הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת [[המהפכה התעשייתית]] ועד לתחילת המאה ה-20. משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות [[בריאות]] מקומיות שנגרמו עקב ה[[תיעוש]] הכבד - לעובדים ב[[תעשייה]] ולתושבי ה[[עיר|ערים]], כמו גם הקמתן של [[שמורת טבע|שמורות טבע]]. החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - הרס נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.
למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוק]]ים במדינות, [[אמנה (הסכם)|אמנות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות בטכנלוגיות "ירוקות".
ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה, אולם כמעט לפי כל הפרמטרים השפעה זו לא פחתה, ובקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]] הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".
עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]", שנחתמה גם על ידי למעלה מ-50% מזוכי פרס הנובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."
אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]" משנת 1972, ובהקמת זרם המחשבה של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] כמעוגנת בתוך העולם ה[[טבע|טבעי]], ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. דבר זה עומד פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות נגדיות. הן אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות, והן עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית-מודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה, עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו.
==ירוק כהה וירוק בהיר==
יש המחלקים את התנועה הסביבתית לשני מחנות, ירוקים בהירים וירוקים כהים. '''ירוק בהיר''' הינו החלק היותר גלוי והיותר פופלארי של התנועה הסביבתית שכולל את הקבוצות הסביבתיות המפורסמות והציבוריות יותר כמו [[גרינפיס]], [[ידידי כדור הארץ]] וה[[סיירה קלאב]]. ירוקים בהירים לא הולכים אחר הסביבתנות כאידאולוגיה פוליטית נפרדת, ותחת זאת מחפשים לתת דגש סביבתי חזק יותר בתוך אידאולוגיות קיימות כמו [[שמרנות]], [[סוציאליזם]] או [[ליברליזם]].
'''ירוקים כהים''' הינם יותר שורשיים מאשר הירוקים הבהירים; הם נוטים להאמין כי כל האידאולוגיות הפוליטיות הנוכחיות (לפעמים ההתייחסות היא אל האדיאלוגיה של התעוש) הן בעיתיות ומובילות באופן טבעי להרס סביבתי היות שהן לא רואות במין האנושי חלק מהסביבה הטבעית אלא צורת חיים גבוה יותר עם זכויות לקחת מה שברצונה מהטבע. ירוקים כהים טוענים כי דבר זה מוביל לדגש לא מבוקר על [[צמיחה כלכלית]] אשר קיים בתוך כל האידאולוגיות הקיימות. הזרמים הירוקים הכהים קשורים לרעיונות של [[אקולוגיה עמוקה]], [[פוסט-חומרנות]] [[פשטות מרצון]], [[הוליזם]], [[תאוריית גאיה]] ועוד. ההפרדה בין ירוקים בהירים לירוקים כהים באה לידי ביטוי לדוגמה במאבקים בין פלגים שונים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]].
== ראו גם ==
* [[מרכז השל]]
* [[מגמה ירוקה]]
* [[פעולה ירוקה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmentalism בויקיפדיה האנגלית]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
'''סביבתנות''' ('''Environmentalism''') היא דאגה לשימור, שיקום או שיפור [[הסביבה הטבעית]]. תנועה זו קוראת לשינוי טכנולוגי, מדיני ואישי על מנת שאלו יתאימו לתנאי הסביבה ולשמירה על [[מאזן אקולוגי|המאזן האקולוגי]].
==היסטוריה==
המחקר המדעי בתחום ה[[אקולוגיה]] כמו גם הגידול של [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של [[חומרי גלם]] וביצירת [[זיהום סביבתי]], הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת [[המהפכה התעשייתית]] ועד לתחילת המאה ה-20. משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות [[בריאות]] מקומיות שנגרמו עקב ה[[תיעוש]] הכבד - לעובדים ב[[תעשייה]] ולתושבי ה[[עיר|ערים]], כמו גם הקמתן של [[שמורת טבע|שמורות טבע]]. החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - הרס נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.
למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוק]]ים במדינות, [[אמנה (הסכם)|אמנות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות בטכנלוגיות "ירוקות".
ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה, אולם כמעט לפי כל הפרמטרים השפעה זו לא פחתה, ובקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]] הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".
עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]", שנחתמה גם על ידי למעלה מ-50% מזוכי פרס הנובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."
אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]" משנת 1972, ובהקמת זרם המחשבה של ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] כמעוגנת בתוך העולם ה[[טבע|טבעי]], ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. דבר זה עומד פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות נגדיות. הן אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות, והן עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית-מודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה, עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו.
==ירוק כהה וירוק בהיר==
יש המחלקים את התנועה הסביבתית לשני מחנות, ירוקים בהירים וירוקים כהים. '''ירוק בהיר''' הינו החלק היותר גלוי והיותר פופלארי של התנועה הסביבתית שכולל את הקבוצות הסביבתיות המפורסמות והציבוריות יותר כמו [[גרינפיס]], [[ידידי כדור הארץ]] וה[[סיירה קלאב]]. ירוקים בהירים לא הולכים אחר הסביבתנות כאידאולוגיה פוליטית נפרדת, ותחת זאת מחפשים לתת דגש סביבתי חזק יותר בתוך אידאולוגיות קיימות כמו [[שמרנות]], [[סוציאליזם]] או [[ליברליזם]].
'''ירוקים כהים''' הינם יותר שורשיים מאשר הירוקים הבהירים; הם נוטים להאמין כי כל האידאולוגיות הפוליטיות הנוכחיות (לפעמים ההתייחסות היא אל האדיאלוגיה של התעוש) הן בעיתיות ומובילות באופן טבעי להרס סביבתי היות שהן לא רואות במין האנושי חלק מהסביבה הטבעית אלא צורת חיים גבוה יותר עם זכויות לקחת מה שברצונה מהטבע. ירוקים כהים טוענים כי דבר זה מוביל לדגש לא מבוקר על [[צמיחה כלכלית]] אשר קיים בתוך כל האידאולוגיות הקיימות. הזרמים הירוקים הכהים קשורים לרעיונות של [[אקולוגיה עמוקה]], [[פוסט-חומרנות]] [[פשטות מרצון]], [[הוליזם]], [[תאוריית גאיה]] ועוד. ההפרדה בין ירוקים בהירים לירוקים כהים באה לידי ביטוי לדוגמה במאבקים בין פלגים שונים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]].
== ראו גם ==
* [[מרכז השל]]
* [[מגמה ירוקה]]
* [[פעולה ירוקה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmentalism בויקיפדיה האנגלית]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]