שינויים

"אנחנו נבוא בעגלות רתומות לפרדות, כלי רכב ישנים וכל כלי תחבורה שאנשים יכולים להשיג. אנשים יבואו לוושינגטון ויישבו במרכז הרחוב אם יש צורך ויאמרו "אנחנו פה, אנחנו עניים, אין לנו כסף, אתם הבאתם אותנו לכך... ואנו באנו לכאן ונישאר עד שתעשו משהו בעניין"

"אנחנו נבוא בעגלות רתומות לפרדות, כלי רכב ישנים וכל כלי תחבורה שאנשים יכולים להשיג. אנשים יבואו לוושינגטון ויישבו במרכז הרחוב אם יש צורך ויאמרו "אנחנו פה, אנחנו עניים, אין לנו כסף, אתם הבאתם אותנו לכך... ואנו באנו לכאן ונישאר עד שתעשו משהו בעניין"

יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון הSCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי.

יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון ה-SCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי.

במהלך הקמפיין נסע קינג לממפיס לסייע לפועלי זבל שחורים ששבתו שם מול ראש עיר עויין. באותה תקופה היתה עוד הפליה נגד עובדים שחורים ובכללם עובדי זבל. בין היתר הם לא הורשו ללון במקומות שונים ונאלצו לפעמים ללון בתוך הזבל או מתחת למשאית. שני פועלים מתו כאשר נמחצו מתחת לאחת המשאיות. ב-3 באפריל 1968 נאם קינג את נאומו המפורסם "אל ראש ההר", למחרת הוא נורה על ידי פושע לבן תומך במדיניות ההפרדה. הדבר הוביל למהומות של שחורים במעל 100 ערים ולכ-50 הרוגים, המשמר הלאומי של ארצות הברית נקרא לסייע בדיכוי המהומות. המהומות נרגעו לאחר מספר ימים. קינג נקבר ב-9 באפריל.

במהלך הקמפיין נסע קינג לממפיס לסייע לפועלי זבל שחורים ששבתו שם מול ראש עיר עוין. באותה תקופה הייתה עוד הפליה נגד עובדים שחורים ובכללם עובדי זבל. בין היתר הם לא הורשו ללון במקומות שונים ונאלצו לפעמים ללון בתוך הזבל או מתחת למשאית. שני פועלים מתו כאשר נמחצו מתחת לאחת המשאיות. ב-3 באפריל 1968 נאם קינג את נאומו המפורסם "אל ראש ההר", למחרת הוא נורה על ידי פושע לבן תומך במדיניות ההפרדה. הדבר הוביל למהומות של שחורים במעל 100 ערים ולכ-50 הרוגים, המשמר הלאומי של ארצות הברית נקרא לסייע בדיכוי המהומות. המהומות נרגעו לאחר מספר ימים. קינג נקבר ב-9 באפריל.

==שביתת עובדי התברואה בממפיס==

==שביתת עובדי התברואה בממפיס==

תאוריות קשר התפתחו סביב הרצח. בשנת 1977 נפגש דקסטר סקוט קינג, בנו של מרטין לותר קינג, עם ריי ולאחר מכן הביע תמיכה פומבית בדרישתו של ריי למשפט חוזר. שנתיים לאחר מכן תבעה קורטה סקוט קינג את ללויד ג'וארס בבית משפט אזרחי, על חלקו לכאורה ברצח מרטין לותר קינג, על פי דברי ג'וארס הוא קיבל 100,000 דולר על מנת לתכנן ולהוציא לפועל את רציחתו של קינג. חבר המושבעים מצא את ג'וארס ו"קונספירטורים אלמונים" וכן "סוכנויות ממשלתיות" כאשמים במזימה לרצוח את קינג. בשנת 2000 ניהל משרד המשפטים של ארצות הברית חקירה על טענותיו וחלקו של ג'וארס ברצח אך לא נמצאו ראיות התומכות בטענות תאוריית קשר. בספטמבר 1976 מינה בית הנבחרים האמריקני, ועדה לחקירת מותם של קנדי וקינג בראשות חבר הקונגרס לואיס סטוקס מאוהיו, הוועדה כללה שמונה חברי בית הנבחרים. וחולקה לשתי תת-ועדות. האחת חקרה את רצח קנדי והשנייה את רציחתו של מרטין לותר קינג. דו"ח ממצאי הוועדה פורסם ב-29 במרץ 1979. באשר למרטין לותר קינג, הסיקה הוועדה כי רציחתו הייתה מיריה אחת מרובהו של ג'יימס ארל ריי, ושקיימת "אפשרות" שהרצח היה כתוצאה מקשר פלילי, על אף שאף סוכנות של הממשלה של ארצות הברית אינה מעורבת בקשר זה.

תאוריות קשר התפתחו סביב הרצח. בשנת 1977 נפגש דקסטר סקוט קינג, בנו של מרטין לותר קינג, עם ריי ולאחר מכן הביע תמיכה פומבית בדרישתו של ריי למשפט חוזר. שנתיים לאחר מכן תבעה קורטה סקוט קינג את ללויד ג'וארס בבית משפט אזרחי, על חלקו לכאורה ברצח מרטין לותר קינג, על פי דברי ג'וארס הוא קיבל 100,000 דולר על מנת לתכנן ולהוציא לפועל את רציחתו של קינג. חבר המושבעים מצא את ג'וארס ו"קונספירטורים אלמונים" וכן "סוכנויות ממשלתיות" כאשמים במזימה לרצוח את קינג. בשנת 2000 ניהל משרד המשפטים של ארצות הברית חקירה על טענותיו וחלקו של ג'וארס ברצח אך לא נמצאו ראיות התומכות בטענות תאוריית קשר. בספטמבר 1976 מינה בית הנבחרים האמריקני, ועדה לחקירת מותם של קנדי וקינג בראשות חבר הקונגרס לואיס סטוקס מאוהיו, הוועדה כללה שמונה חברי בית הנבחרים. וחולקה לשתי תת-ועדות. האחת חקרה את רצח קנדי והשנייה את רציחתו של מרטין לותר קינג. דו"ח ממצאי הוועדה פורסם ב-29 במרץ 1979. באשר למרטין לותר קינג, הסיקה הוועדה כי רציחתו הייתה מיריה אחת מרובהו של ג'יימס ארל ריי, ושקיימת "אפשרות" שהרצח היה כתוצאה מקשר פלילי, על אף שאף סוכנות של הממשלה של ארצות הברית אינה מעורבת בקשר זה.

ההתנקשות בחייו של קינג פגעה קשות במערכה, שכן הנהגת המחאה נותרה ללא מנהיג כריזמטי ומשפיע ובהמשך פרצו מאבקים וסכסוכים בקרב ההנהגה. השפעה חשובה של ההתנקשות היתה הדגשה של ההעדפה המתקנת יותר מאשר במדיניות עיוורת גזענית, כגון המלצתו של קינג ל[[הכנסה בסיסית]] בספרו האחרון "[[לאן אנו הולכים מכאן: כאוס או קהילה]]"

ההתנקשות בחייו של קינג פגעה קשות במערכה, שכן הנהגת המחאה נותרה ללא מנהיג כריזמטי ומשפיע ובהמשך פרצו מאבקים וסכסוכים בקרב ההנהגה. השפעה חשובה של ההתנקשות הייתה הדגשה של ההעדפה המתקנת יותר מאשר במדיניות עיוורת גזענית, כגון המלצתו של קינג ל[[הכנסה בסיסית]] בספרו האחרון "[[לאן אנו הולכים מכאן: כאוס או קהילה]]"

==המשך המאבק - עיר האוהלים בוושינגטון==

==המשך המאבק - עיר האוהלים בוושינגטון==

ב-21 במאי 1968, הקימו אלפי עניים עיר-אוהלים בוושינגטון הבירה, שכונתה "עיר תחיית-המתים" ("Resurrection City"), שהייתה קיימת במשך שישה שבועות. מנהיגי SCLC הובילו קבוצות של תושבים לצעדות ומאבקים קטנים בניסיונות להיפגש עם חברי הקונגרס. פעולות אלה היו ברובן ללא אירועים מיוחדים. העיר מעולם לא ביצעה פעולות של מרי אזרחי בקנה מידה גדול בוושינגטון כפי שקינג חזה ברוחו.

ב-21 במאי 1968, הקימו אלפי עניים עיר-אוהלים בוושינגטון הבירה, שכונתה "עיר תחיית-המתים" ("Resurrection City"), שהייתה קיימת במשך שישה שבועות. מנהיגי SCLC הובילו קבוצות של תושבים לצעדות ומאבקים קטנים בניסיונות להיפגש עם חברי הקונגרס. פעולות אלה היו ברובן ללא אירועים מיוחדים. העיר מעולם לא ביצעה פעולות של מרי אזרחי בקנה מידה גדול בוושינגטון כפי שקינג חזה ברוחו.

עצרת יום הסולידריות, שתוכננה לראשונה ב-30 במאי, נדחתה על ידי אברנאתי, שביקש את ביארד רוסטין לארגן את האירוע המתוכנן. עם זאת, ב-8 ביוני הוכרז כי רוסטין פרש מקמפיין האנשים העניים של העם בעקבות ריב עם ראלף אברנאת', שהאמין כי הצעתו של רוסטין להצעת זכויות כלכליות התעלמה מבעיות רבות שחשובות לשותפי הקמפיין של SCLC, כולל התנגדות למלחמת ווייטנאם. בעקבות פרישת רוסטין, הסכימו מנהיגי SCLC למנות את מנהל הליגה העירוני של ארצות הברית, סטרלינג טאקר, שלא היה מוכר מחוץ לאזור המטרו של וושינגטון כדי להנהיג את צעדת יום הסולידריות. יום הסולידריות התקיים בסופו של דבר ביום רביעי, 19 ביוני (Juneteenth), ומשך אליו בין 50,000 ל -100,000 בני אדם (כולל לבנים רבים). בפני ההמון נאמו אברנאתי וקורטה סקוט קינג (שדיברה נגד מלחמת וייטנאם), אלא גם על ידי הפעיל המקסיקני Reies Tijerina, האינדיאנית מרתה גראס ופוליטיקאים כמו יוג'ין מקארתי (שזכה למחיאות כפיים) והוברט המפרי (שזכה לקריאות בוז בוזז). לאיגודים המקצועיים, כולל "ארגון פועלי הרכב" , היתה נוכחות חזקה באירוע. פורטו-ריקאנים וצ'יקנו קיימו עצרות נפרדת בסוף השבוע לפני כן, ביום חופש של אנשים.

עצרת יום הסולידריות, שתוכננה לראשונה ב-30 במאי, נדחתה על ידי אברנאתי, שביקש את ביארד רוסטין לארגן את האירוע המתוכנן. עם זאת, ב-8 ביוני הוכרז כי רוסטין פרש מקמפיין האנשים העניים של העם בעקבות ריב עם ראלף אברנאת', שהאמין כי הצעתו של רוסטין להצעת זכויות כלכליות התעלמה מבעיות רבות שחשובות לשותפי הקמפיין של SCLC, כולל התנגדות למלחמת ווייטנאם. בעקבות פרישת רוסטין, הסכימו מנהיגי SCLC למנות את מנהל הליגה העירוני של ארצות הברית, סטרלינג טאקר, שלא היה מוכר מחוץ לאזור המטרו של וושינגטון כדי להנהיג את צעדת יום הסולידריות. יום הסולידריות התקיים בסופו של דבר ביום רביעי, 19 ביוני (Juneteenth), ומשך אליו בין 50,000 ל -100,000 בני אדם (כולל לבנים רבים). בפני ההמון נאמו אברנאתי וקורטה סקוט קינג (שדיברה נגד מלחמת וייטנאם), אלא גם על ידי הפעיל המקסיקני Reies Tijerina, האינדיאנית מרתה גראס ופוליטיקאים כמו יוג'ין מקארתי (שזכה למחיאות כפיים) והוברט המפרי (שזכה לקריאות בוז בוזז). לאיגודים המקצועיים, כולל "ארגון פועלי הרכב", הייתה נוכחות חזקה באירוע. פורטו-ריקאנים וצ'יקנו קיימו עצרות נפרדת בסוף השבוע לפני כן, ביום חופש של אנשים.

החיים בעיר האוהלים לא היו נטלים מתחים ואלימות והיו התנגשויות עם המשטרה. ב-23 ביוני 1968, פג תוקפו של אישור ההפגנה מטעם שירות הפארק הלאומי, ומספר חברי בית הנבחרים קראו לפינוי מיידי של המחנה. ב-24 ביוני הגיעו למעלה מ-1,000 שוטרים לפנות את המחנה ואת 500 הדיירים בו. כמה מהם הובלו על ידי אברנאתי לאתר אחר כהכנה לכניסה למעצר (טקטיקה של התנועה לזכויות האזרח). במחנה עדיין מצאה המשטרה כמה אנשים שרים ומוחאים כפיים. המשטרה ערכה חיפוש שיטתי במחסות המחנה ועצרה אנשים בתוך העיר ובסביבה. בסופו של דבר המשטרה עצרה בסופו של דבר 288 מפגינים, כולל אברנאתי.

החיים בעיר האוהלים לא היו נטלים מתחים ואלימות והיו התנגשויות עם המשטרה. ב-23 ביוני 1968, פג תוקפו של אישור ההפגנה מטעם שירות הפארק הלאומי, ומספר חברי בית הנבחרים קראו לפינוי מיידי של המחנה. ב-24 ביוני הגיעו למעלה מ-1,000 שוטרים לפנות את המחנה ואת 500 הדיירים בו. כמה מהם הובלו על ידי אברנאתי לאתר אחר כהכנה לכניסה למעצר (טקטיקה של התנועה לזכויות האזרח). במחנה עדיין מצאה המשטרה כמה אנשים שרים ומוחאים כפיים. המשטרה ערכה חיפוש שיטתי במחסות המחנה ועצרה אנשים בתוך העיר ובסביבה. בסופו של דבר המשטרה עצרה בסופו של דבר 288 מפגינים, כולל אברנאתי.

==דעיכת המאבק==

==דעיכת המאבק==

חוק זכויות האדם הכלכלי מעולם לא הועבר, ומנהיגים דיברו בחרטה על המאבק. מנכ"ל SCLC, ביל ראת'רפורד, תיאר את הקמפיין כ"תנועה הקטנה של ביגורן". אמצעי התקשורת המרכזיים ביצעו הנגדה בין 'קמפיין האנשים העניים' שתואר באןפן שלילי לבין גרסה אידאלית של "המצעד על וושינגטון" של מרץ 1963, שתואר כמאורגן וחיובי.

חוק זכויות האדם הכלכלי מעולם לא הועבר, ומנהיגים דיברו בחרטה על המאבק. מנכ"ל SCLC, ביל ראת'רפורד, תיאר את הקמפיין כ"תנועה הקטנה של ביגורן". אמצעי התקשורת המרכזיים ביצעו הנגדה בין 'קמפיין האנשים העניים' שתואר באופן שלילי לבין גרסה אידאלית של "המצעד על וושינגטון" של מרץ 1963, שתואר כמאורגן וחיובי.

המאבק אכן גרם לשינויים מסוימים, אם כי מינוריים. הם כללו יותר כסף לארוחות צהריים חינם ובעלות מופחתת עבור ילדי בית הספר ול-Head Start programs במיסיסיפי ובאלבמה. USDA שיחררה עודפי סחורה לאלף מחוזות העניים ביותר במדינה, "בולי מזון" (Food stamps) הורחבו, וכמה הנחיות רווחה פדרליות שופרו. מריאן רייט אדלמן יצרה רשת של פקידים ביורוקרטים העוסקים בסוגיות של עוני. גם פעילי ארגון הרווחה הלאומי זכו לקשרים חשובים בבירה. בינתיים, צועדים אחרים, ובמיוחד פעילי צ'יקאנו (מקסיקנים שגרים בארצות הברית), דיברו על כך שהמחאה היתה בשבילם חוויה פוקחת-עיניים , שעשו אותם מתוחכמים יותר בחשיבה שלהם על [[עוני]] ועל היחסים שלהם זה עם זה, כשחזרו למקום מגוריהם (בעיר במערב ארצות הברית).

המאבק אכן גרם לשינויים מסוימים, אם כי מינוריים. הם כללו יותר כסף לארוחות צהריים חינם ובעלות מופחתת עבור ילדי בית הספר ול-Head Start programs במיסיסיפי ובאלבמה. USDA שיחררה עודפי סחורה לאלף מחוזות העניים ביותר במדינה, "בולי מזון" (Food stamps) הורחבו, וכמה הנחיות רווחה פדרליות שופרו. מריאן רייט אדלמן יצרה רשת של פקידים ביורוקרטים העוסקים בסוגיות של עוני. גם פעילי ארגון הרווחה הלאומי זכו לקשרים חשובים בבירה. בינתיים, צועדים אחרים, ובמיוחד פעילי צ'יקאנו (מקסיקנים שגרים בארצות הברית), דיברו על כך שהמחאה היתה בשבילם חוויה פוקחת-עיניים, שעשו אותם מתוחכמים יותר בחשיבה שלהם על [[עוני]] ועל היחסים שלהם זה עם זה, כשחזרו למקום מגוריהם (בעיר במערב ארצות הברית).

ה-SCLC ארגן שיירת מחאה, מונעת על ידי פרדות, כדי להגיע אל הוועידה הלאומית הרפובליקאית במיאמי ביץ ', פלורידה, בתחילת אוגוסט. ריצ'רד ניקסון, שהיה אז מועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, המשיך להדגיש בקמפיין שלו מסרים על האיום של מהומות (של שחורים), כשהוא מחפש במפורש את קולותיהם של הלבנים בפרברים, "הלא-צועקים, הלא-מפגינים", על ידי הבטחת שיטור מוגבר, סנקציות על המתפרעים וקץ לאינטגרציה בחינוך.

ה-SCLC ארגן שיירת מחאה, מונעת על ידי פרדות, כדי להגיע אל הוועידה הלאומית הרפובליקאית במיאמי ביץ ', פלורידה, בתחילת אוגוסט. ריצ'רד ניקסון, שהיה אז מועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, המשיך להדגיש בקמפיין שלו מסרים על האיום של מהומות (של שחורים), כשהוא מחפש במפורש את קולותיהם של הלבנים בפרברים, "הלא-צועקים, הלא-מפגינים", על ידי הבטחת שיטור מוגבר, סנקציות על המתפרעים וקץ לאינטגרציה בחינוך.