שינויים

[[קובץ:Forestgarden2.jpg|ממוזער|240px|יער מאכל של רוברט הארט בשרופשייר, אנגליה]]

[[קובץ:Forestgarden2.jpg|ממוזער|240px|יער מאכל של רוברט הארט בשרופשייר, אנגליה]]

'''יער מאכל''' (באנגלית: '''Forest gardening''') הוא [[יער]] המשמש ל[[חקלאות בת קיימא]] ואשר שואף את השראתו מ[[יערות הגשם]], [[חורש טבעי]], ו[[יערות ירוקי עד]]. שיטת חקלאות זו קיימת מזה מאות שנים באי [[טיקופיה]] וכיום היא חלק מתפיסת ה[[פרמקלצ'ר]].

'''יער מאכל''' (באנגלית: '''Forest gardening''') הוא [[יער]] המשמש ל[[חקלאות בת קיימא]] או כמקום מאכל לטיילים, ואשר שואף את השראתו מ[[יערות הגשם]], [[חורש טבעי]], ו[[יערות ירוקי עד]]. שיטת חקלאות זו קיימת מזה מאות שנים באי [[טיקופיה]] וכיום היא חלק מתפיסת ה[[פרמקלצ'ר]].

מטרתו של היער לספק [[נישה אקולוגית]] למינים רבים ככל הניתן של בעלי חיים, צמחים, פטריות, ויצורים אחרים (כמו חיידקים שונים ויצורים חד תאיים), וליצור משאבי טבע חיוניים כמו [[בריכות מים]], מזון, מחסה, אנרגיה, חומרי בנייה, הסקה, וצרכים נוספים. בכך היער מספק לא רק [[מזון]] ו[[חומרי גלם]] אלא גם מספק [[שירותי טבע]] ומהווה [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת המאפשר קיום למינים נוספים.  

מבחינת [[קיימות]] ו[[אקולוגיה]], מטרתו של יער שתומך ב[[מגוון ביולוגי|מגוון ביולוגי]] היא לספק [[נישה אקולוגית]] למינים רבים ככל הניתן של בעלי-חיים, צמחים, פטריות, ויצורים אחרים (כמו חיידקים שונים ויצורים חד-תאיים), וליצור משאבי טבע חיוניים כמו [[בריכות מים]], מזון, מחסה, אנרגיה, חומרי בנייה, הסקה, וצרכים נוספים. בכך היער מספק לא רק [[מזון]] ו[[חומרי גלם]] אלא גם מספק [[שירותי טבע]] ומהווה [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת המאפשר קיום למינים נוספים.  

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקצסיה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

יצירת יער המאכל ותחזוקתו מתרחשת על ידי תהליך של [[סוקצסיה]] מלאכותית ומהירה, שימוש אינטנסיבי ב[[דשנים טבעיים]] כמו [[קטניות קושרות חנקן]], [[פטריות מיקוריטיות]], [[קומפוסט]], [[הומוס]], ועוד.

ביער מאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודוקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדלקמן -עצים גדולים מאד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

ביער מאכל טיפוסי ישנם 8 [[קומות אקולוגיות]], [[גילדות מינים]], חברויות, ו[[נישה|נישות]] המסתעפות עד לצמרת היער. החלק המסובך ביותר בתכנון היער הינו מציאת השילוב האופטימלי בין מיני הצומח השונים, השתלבותם בנוף וזאת תוך כדי מיקסום הפרודוקטיביות. ניתן לחלק את היער לתשע שכבות או קומות אקולוגיות כדלקמן: עצים גדולים מאד שיהווה את צמרת היער, עצים גדולים, בינוניים, שיחים, צימחי כיסוי, פקעות ושורשים, מטפסים, מסתעפים,צמחי מים ועוד.

 

תכנון והקמת היער הינם נגזרת של המטרות שלשמו הוקם, בחלקות יער חקלאיות יושם דגש על [[פריון חקלאית|פרודוקטיביות]] מירבית ומיקסום רווחים ללא פגיעה באיזון האקולוגי, בשטחים פתוחים ינתן אולי יתרון לצמחים מקומיים.

== יערות מאכל במהלך ההיסטוריה ==

== יערות מאכל במהלך ההיסטוריה ==

=== יערות מאכל בטיקופיה ===

=== יערות מאכל בטיקופיה ===

השימוש בגננות יערות מאכל קיימת מזה כ-3,000 באי הטרופי הקטן [[טיקופיה]]. בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]], מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו'), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[חקלאות בת קיימא]] .<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים  258- 265</ref>  

השימוש בגננות יערות מאכל קיימת מזה כ-3,000 באי הטרופי הקטן [[טיקופיה]]. בספרו [[התמוטטות(ספר)|התמוטטות]], מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את שיטת ה[[חקלאות]] במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו'), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[חקלאות בת קיימא]] .<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים  258- 265</ref>  

בתנאים טרופיים, תוך שימוש [[דיג מקיים|בשיטות דייג בנות קיימא]], ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד לבסס אוכלוסייה של 1,200 [[בן אדם|בני אדם]] על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312 אנשים לקמ"ר.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית ל[[חקלאות בת קיימא]].  

בתנאים טרופיים, תוך שימוש [[דיג מקיים|בשיטות דייג בנות קיימא]], ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד לבסס אוכלוסייה של 1,200 [[בן אדם|בני אדם]] על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312 אנשים לקמ"ר.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית ל[[חקלאות בת קיימא]].  

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה זו להתקיים באופן מקיים הן:

* פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.  

* פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.  

* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.  

* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.  

* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] ו[[טכנולוגיה|הטכנולוגיות]] שפיתחו בני האי.   

* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] ו[[טכנולוגיה|הטכנולוגיות]] שפיתחו בני האי.   

* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות.  

* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות.  

* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.

* האי קטן ומבודד, כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.

* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.  

* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות בתחום זה.  

* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים [[פריון חקלאי|פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה]] - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שתורמים ל[[דשן|דישון]] ה[[קרקע]].

* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים [[פריון חקלאי|פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה]] - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך (הרבה שמש) ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שתורמים ל[[דשן|דישון]] ה[[קרקע]].

 

=== יערות מאכל באמזונס ===

=== יערות מאכל באמזונס ===

יש הטוענים שהיערות הטרופיים באמזונס הם לא יערות "פראיים" כל כך, אלה, לפחות חלקית, בעצם סוג של [[יער מאכל]] - ב 11,000 השנים האחרונות, התושבים המקומיים השתדלו להצמיח שם צמחים המתאימים להם אבל בזהירות רבה ובלי להרוס את ה[[יער]]{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_gardening#Americas Forest gardening Americas]}}.

יש הטוענים שהיערות הטרופיים באמזונס הם לא יערות "פראיים" כל כך, אלה, לפחות חלקית, בעצם סוג של [[יער מאכל]] - ב 11,000 השנים האחרונות, התושבים המקומיים השתדלו להצמיח שם צמחים המתאימים להם אבל בזהירות רבה ובלי להרוס את ה[[יער]]{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_gardening#Americas Forest gardening Americas]}}.

==יערנות חקלאית בישראל==

==יערנות חקלאית בישראל==

בישראל קיימות מגבלות של מים שמכתיבות סוגי מיני העצים שניתן לגדל. שלושה סוגי עצי מאכל המסוגלים לספק מזון בכמות גדולה יחסית בתנאים המקומיים הם אלון, חרוב וינבוט (עץ המסקיט -prosopis spp.). מאה גרם של קמח מפירות עצים אלה מספק בהתאמה 500, 220 ו-365 קלוריות.[http://www.bayadaim.org.il/2012/09/%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8/#comment-5509] כך שכ-1 קילו קמח יכולה לספק לבדה כמות יומית של קלוריות לאדם, וכ-330 קילו יכולים לספק כמות קמח שמספק קלוריות לאדם למשך שנה, כמות דומה באיכותה לכמות הקלוריות המסופקת על ידי ה[[דגנים]] העיקריים - [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]].

בישראל קיימות [[בצורת בישראל|מגבלות של מים]] שמכתיבות סוגי מיני העצים שניתן לגדל. שלושה סוגי עצי מאכל המסוגלים לספק מזון בכמות גדולה יחסית בתנאים המקומיים הם אלון, חרוב וינבוט (עץ המסקיט -prosopis spp). מאה גרם של קמח מפירות עצים אלה מספק בהתאמה 500, 220 ו-365 קלוריות.[http://www.bayadaim.org.il/2012/09/%D7%9C%D7%97%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A8-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90-%D7%9E%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8/#comment-5509] כך שכ-1 קילו קמח יכולה לספק לבדה כמות יומית של קלוריות לאדם, וכ-330 קילו יכולים לספק כמות קמח שמספק קלוריות לאדם למשך שנה, כמות דומה באיכותה לכמות הקלוריות המסופקת על ידי ה[[דגנים]] העיקריים - [[אורז]], [[תירס]] ו[[חיטה]].

==ראו גם==

==ראו גם==