שורה 1: |
שורה 1: |
| '''המערכה למען העניים''' (Poor People's Campaign) או מצעד העניים לוושניגנטון, היה מאבק למען [[צדק חברתי|צדק כלכלי]] למען [[עוני|אנשים עניים]] בארצות הברית. המאבק אורגן על ידי [[מרטין לותר קינג]] ו"התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית" (SCLC) ונמשך מאוחר יותר על ידי הכומר [[ראלף אברנטי]] בעקבות ההתנקשות במרטין לותר קינג. המאבק דרש זכויות אדם וזכויות כלכליות עבור תושבי ארצות הברית מכל מוצא אתני וצבע-עור - שחורים, אינדיאנים, לבנים ופורטו-ריקנים. קינג דרש תעסוקה עבור כל מי שמסוגל לעבוד, סיוע כלכלי לאלו שאינם מסוגלים לעבוד, דיור ציבורי לחסרי הבית והפסקת ההפליה בדיור. {{הערה|דרישות המאבק לפי הספר מרטין לותר קינג, ביוגרפיה, עמ' 193}} | | '''המערכה למען העניים''' (Poor People's Campaign) או מצעד העניים לוושניגנטון, היה מאבק למען [[צדק חברתי|צדק כלכלי]] למען [[עוני|אנשים עניים]] בארצות הברית. המאבק אורגן על ידי [[מרטין לותר קינג]] ו"התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית" (SCLC) ונמשך מאוחר יותר על ידי הכומר [[ראלף אברנטי]] בעקבות ההתנקשות במרטין לותר קינג. המאבק דרש זכויות אדם וזכויות כלכליות עבור תושבי ארצות הברית מכל מוצא אתני וצבע-עור - שחורים, אינדיאנים, לבנים ופורטו-ריקנים. קינג דרש תעסוקה עבור כל מי שמסוגל לעבוד, סיוע כלכלי לאלו שאינם מסוגלים לעבוד, דיור ציבורי לחסרי הבית והפסקת ההפליה בדיור. {{הערה|דרישות המאבק לפי הספר מרטין לותר קינג, ביוגרפיה, עמ' 193}} |
| + | |
| + | [[קובץ:Poor People's March at Lafayette Park ppmsca.04302.jpg|ממוזער|מפגינים שחורים ולבנים צועדים כחלק מהמאבק למען העניים בעיר וושינגטון, 18 ביוני, 1968]] |
| | | |
| קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס צבא רב גזעי של עניים. קבוצה אמורפית זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה עד שנשיא ג'ונסון הכריז בשנת 1964 על מדיניות של מלחמה בעוני, ספירת האוכלוסין שנערכה בארצות הברית בשנת 1960 קבעה כי 35 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני. בעת שקינג החליט על המערכה למען העניים הייתה "המלחמה בעוני" כישלון פוליטי שנזנח על ידי יוזמיו בין היתר משום שתשומת הלב הוקדשה למלחמה בוייטנאם, על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, הבטחת הכנסה, ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון. | | קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס צבא רב גזעי של עניים. קבוצה אמורפית זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה עד שנשיא ג'ונסון הכריז בשנת 1964 על מדיניות של מלחמה בעוני, ספירת האוכלוסין שנערכה בארצות הברית בשנת 1960 קבעה כי 35 מיליון אמריקאים חיים מתחת לקו העוני. בעת שקינג החליט על המערכה למען העניים הייתה "המלחמה בעוני" כישלון פוליטי שנזנח על ידי יוזמיו בין היתר משום שתשומת הלב הוקדשה למלחמה בוייטנאם, על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, הבטחת הכנסה, ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון. |
שורה 7: |
שורה 9: |
| יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון הSCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי. | | יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של קינג היו בגדר סדין אדום עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון הSCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם ביירד רסטין ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי. |
| | | |
− | במהלך הקמפיין נסע קינג לממפיס לסייע לפועלי זבל שחורים ששבתו שם מול ראש עיר עויין. באותה תקופה היתה עוד הפליה נגד עובדים שחורים ובכללם עובדי זבל. בין היתר הם לא הורשו ללון במקומות שונים ונאצלו לפעמים ללון בתוך הזבל או מתחת למשאית. שני פועלים מתו כאשר נמחצו מתחת לאחת המשאיות. ב-3 באפריל 1968 נאם קינג את נאומו המפורסם "אל ראש ההר", למחרת בבוקר הוא נורה על ידי פושע לבן תומך במדיניות ההפרדה. הדבר הוביל למהומות של שחורים במעל 100 ערים ולכ-50 הרוגים, המשמר הלאומי של ארצות הברית נקרא לסייע בדיכוי המהומות. המהומות נרגעו לאחר מספר ימים. קינג נקבר ב9 באפריל. | + | במהלך הקמפיין נסע קינג לממפיס לסייע לפועלי זבל שחורים ששבתו שם מול ראש עיר עויין. באותה תקופה היתה עוד הפליה נגד עובדים שחורים ובכללם עובדי זבל. בין היתר הם לא הורשו ללון במקומות שונים ונאצלו לפעמים ללון בתוך הזבל או מתחת למשאית. שני פועלים מתו כאשר נמחצו מתחת לאחת המשאיות. ב-3 באפריל 1968 נאם קינג את נאומו המפורסם "אל ראש ההר", למחרת הוא נורה על ידי פושע לבן תומך במדיניות ההפרדה. הדבר הוביל למהומות של שחורים במעל 100 ערים ולכ-50 הרוגים, המשמר הלאומי של ארצות הברית נקרא לסייע בדיכוי המהומות. המהומות נרגעו לאחר מספר ימים. קינג נקבר ב- 9 באפריל. |
| + | |
| + | ==שביתת עובדי התברואה בממפיס== |
| + | בפברואר-מרץ 1968 הפנה קינג את תשומת לבו לשביתת התברואה של ממפיס. אף כי קינג המשיך לסייר כדי להעלות את התמיכה במצעד לוושינגטון, הוא הכריז על שביתת ממפיס כחלק מרכזי מהקמפיין עצמו. |
| + | |
| + | ב -28 במרץ, התרחשו תקריות אלימות חריגות בממפיס, דבר שהביא לביקורת תקשורתית שלילית על קמפיין העניים. ה- FBI פרסם מאמרי מערכת שליליים לפרסום בעיתון, ורמז כי התפרצויות ממפיס היוו הקדמה למהומות דומות שיתרחשו במצעד של מאבק העניים בוושינגטון. ה- SCLC פרסם מאמרים אנטי-סובייטיים שכללו את ההצהרה, "הנושא המונח על כף המאזניים הוא לא אלימות לעומת אי-אלימות, אלא עוני וגזענות". |
| + | |
| + | ==ההתנקשות במרטין לותר קינג== |
| + | קינג טס חזרה לממפיס ב- 3 באפריל. ונרצח בערב ב- 4 באפריל. ההתנקשות בחייו של קינג פגעה קשות במערכה. השפעה חשובה של ההתנקשות היתה הדגישה את ההעדפה המתקנת יותר מאשר במדיניות עיוורת גזענית, כגון המלצתו של קינג ל[[הכנסה בסיסית]] בספרו האחרון "[[לאן אנו הולכים מכאן: כאוס או קהילה]]" |
| + | |
| + | בהלוויה של קינג ב- 9 באפריל 1968 צעדו עשרות אלפים דרך אטלנטה עם קורטה סקוט קינג - בעקבות ארונו של קינג על עגלת פרדות. |
| + | |
| + | ==המשך המאבק - עיר האוהלים בוושינגטון== |
| + | ה- SCLC, בראשותו של ראלף אברנאתי, ערך כינוס באטלנטה ב -16 באפריל. הם החליטו להמשיך במערכה לאחר שנודע להם כי שביתת ממפיס הסתיימה בהצלחה יחסית. ה- SCLC הגיש בקשה להיתר למחנה במול -וושינגטון, וכיוון מחדש את הקמפיין למרי אזרחי, ולקיום ותחזוקתה של עיר אוהלים. |
| + | |
| + | ב -16 באפריל פרסם מגזין "לוק" מאמר מאת קינג שכותרתו "Showdown for Nonviolence" - ההצהרה האחרונה שלו על קמפיין האנשים העניים. המאמר מזהיר מפני התמוטטות חברתית קרובה, ומציע שהקמפיין יציג לממשלה את מה שאולי תהיה ההזדמנות האחרונה שלה להשיג שינוי של שלום - באמצעות חוק זכויות אדם כלכלי (Economic Bill of Rights) |
| + | |
| + | ב 21 במאי 1968, הקימו אלפי עניים עיר-אוהלים בוושינגטון הבירה, שכונתה "עיר תחיית-המתים" ("Resurrection City"), שהייתה קיימת במשך שישה שבועות. מנהיגי SCLC הובילו קבוצות של תושבים לצעדות ומאבקים קטנים בניסיונות להיפגש עם חברי הקונגרס. פעולות אלה היו ברובן ללא אירועים מיוחדים. העיר מעולם לא ביצעה פעולות של מרי אזרחי בקנה מידה גדול בוושינגטון כפי שקינג חזה ברוחו. |
| + | |
| + | עצרת יום הסולידריות, שתוכננה לראשונה ב -30 במאי, נדחתה על ידי אברנאתי, שביקש את ביארד רוסטין לארגן את האירוע המתוכנן. עם זאת, ב -8 ביוני הוכרז כי רוסטין פרש מקמפיין האנשים העניים של העם בעקבות ריב עם ראלף אברנאת', שהאמין כי הצעתו של רוסטין להצעת זכויות כלכליות התעלמה מבעיות רבות שחשובות לשותפי הקמפיין של SCLC, כולל התנגדות למלחמת ווייטנאם. בעקבות פרישת רוסטין, הסכימו מנהיגי SCLC למנות את מנהל הליגה העירוני של ארצות הברית, סטרלינג טאקר, שלא היה מוכר מחוץ לאזור המטרו של וושינגטון כדי להנהיג את צעדת יום הסולידריות. יום הסולידריות התקיים בסופו של דבר ביום רביעי, 19 ביוני (Juneteenth), ומשך אליו בין 50,000 ל -100,000 בני אדם (כולל לבנים רבים). בפני ההמון נאמו אברנאתי וקורטה סקוט קינג (שדיברה נגד מלחמת וייטנאם), אלא גם על ידי הפעיל המקסיקני Reies Tijerina, האינדיאנית מרתה גראס ופוליטיקאים כמו יוג'ין מקארתי (שזכה למחיאו כפיים) והוברט המפרי (שזכה לקריאות בוז בוזז). לאיגודים המקצועיים, כולל "ארגון פועלי הרכב" , היתה נוכחות חזקה באירוע. פורטו-ריקאנים וצ'יקנו קיימו עצרות נפרדת בסוף השבוע לפני כן, ביום חופש של אנשים. |
| + | |
| + | החיים בעיר האוהלים לא היו נטלים מתחים ואלימות והיו התנגשויות עם המשטרה. ב 23 ביוני 1968, פג תוקפו של אישור ההפגנה מטעם שירות הפארק הלאומי, ומספר חברי בית הנבחרים קראו לפינוי מיידי של המחנה. ב 24 ביוני הגיעו למעלה מ - 1000 שוטרים לפנות את המחנה ואת 500 הדיירים בו. כמה מהם הובלו על ידי אברנאתי לאתר אחר כהכנה לכניסה למעצר (טקטיקה של התנועה לזכויות האזרח). במחנה עדיין מצאה המשטרה כמה אנשים שרים ומוחאים כפיים. המשטרה ערכה חיפוש שיטתי במחסות המחנה ועצרה אנשים בתוך העיר ובסביבה. בסופו של דבר המשטרה עצרה בסופו של דבר 288 מפגינים, כולל אברנאתי. |
| + | |
| + | ==דעיכת המאבק== |
| + | חוק זכויות האדם הכלכלי מעולם לא הועבר, ומנהיגים דיברו בחרטה על המאבק. מנכ"ל SCLC, ביל ראת'רפורד, תיאר את הקמפיין כ"תנועה הקטנה של ביגורן ". אמצעי התקשורת המרכזיים ביצעו הנגדה בין 'קמפיין האנשים העניים' שתואר באןפן שלילי לבין גרסה אידאלית של "המצעד על וושינגטון" של מרץ 1963, שתואר כמאורגן וחיובי. |
| + | |
| + | המאבק אכן גרם לשינויים מסוימים, אם כי מינוריים. הם כללו יותר כסף לארוחות צהריים חינם ובעלות מופחתת עבור ילדי בית הספר ול-Head Start programs במיסיסיפי ובאלבמה. USDA שיחררה עודפי סחורה לאלף מחוזות העניים ביותר במדינה, "בולי מזון" (food stamps) הורחבו, וכמה הנחיות רווחה פדרליות שופרו. מריאן רייט אדלמן יצרה רשת של פקידים ביורוקרטים העוסקים בסוגיות של עוני. גם פעילי ארגון הרווחה הלאומי זכו לקשרים חשובים בבירה. בינתיים, צועדים אחרים, ובמיוחד פעילי צ'יקאנו (מקסיקנים שגרים בארצות הברית), דיברו על כך שהמחאה היתה בשבילם חוויה פוקחת-עיניים , שעשו אותם מתוחכמים יותר בחשיבה שלהם על [[עוני]] ועל היחסים שלהם זה עם זה, כשחזרו למקום מגוריהם (בעיר במערב ארצות הברית). |
| + | |
| + | ה- SCLC ארגן שיירת מחאה, מונעת על ידי פרדות, כדי להגיע אל הוועידה הלאומית הרפובליקאית במיאמי ביץ ', פלורידה, בתחילת אוגוסט. ריצ'רד ניקסון, שהיה אז מועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, המשיך להדגיש בקמפיין שלו מסרים על האיום של מהומות (של שחורים), כשהוא מחפש במפורש את קולותיהם של הלבנים בפרברים, "הלא-צועקים, הלא-מפגינים", על ידי הבטחת שיטור מוגבר, סנקציות על המתפרעים וקץ לאינטגרציה בחינוך. |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[אי שוויון כלכלי]] |
| + | * [[אי שוויון פוליטי]] |
| + | * [[ה-13 (סרט)]] |
| + | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Poor_People%27s_Campaign המערכה למען העניים], ויקיפדיה באנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Poor_People%27s_Campaign המערכה למען העניים], ויקיפדיה באנגלית |
שורה 16: |
שורה 52: |
| [[קטגוריה: מחאה]] | | [[קטגוריה: מחאה]] |
| [[קטגוריה:זכויות אדם]] | | [[קטגוריה:זכויות אדם]] |
| + | [[קטגוריה:פוליטיקה]] |
| + | [[קטגוריה:תעמולה]] |
| + | [[קטגוריה:ארצות הברית]] |