שינויים

מערכת צלחת משתמשת בצלחת גדולה המתשמשת במראות כדי לרכז את האור בנקודה אחת מעל הצלחת. בנקודת הריכוז שמים בדרך כלל קולטן תרמי שלוכד את חום וממיר אותו לצורה מועילה. מערכות צלחת, בדומה למגדלי כוח יכולים להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד בגלל כמות האור הגדולה שמרוכזת. לרוב מערכת צלחת משמתשת ב[[מנוע סטירלינג]] כדי ליצור מערכת סטירלינג- צלחת, אבל לפעמים משתמשים במנוע קיטור. מנועים אלה יוצרים אנרגיה קינטית שניתן להמיר אותה לחשמל באמצעות גנרטור חשמלי.  

מערכת צלחת משתמשת בצלחת גדולה המתשמשת במראות כדי לרכז את האור בנקודה אחת מעל הצלחת. בנקודת הריכוז שמים בדרך כלל קולטן תרמי שלוכד את חום וממיר אותו לצורה מועילה. מערכות צלחת, בדומה למגדלי כוח יכולים להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד בגלל כמות האור הגדולה שמרוכזת. לרוב מערכת צלחת משמתשת ב[[מנוע סטירלינג]] כדי ליצור מערכת סטירלינג- צלחת, אבל לפעמים משתמשים במנוע קיטור. מנועים אלה יוצרים אנרגיה קינטית שניתן להמיר אותה לחשמל באמצעות גנרטור חשמלי.  

==אנרגיה תרמו סולארית ופירמות ישראליות==

==אנרגיה תרמו סולארית בישראל==

בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.

בשנות השמונים נבנה במכון ויצמן למדע מרכז סולארי הידוע בכינוי מגדל השמש. סביב המגדל נבנו 64 מראות קעורות עוקבות שמש (הליוסטטים) הקולטות ומרכזות את אור השמש לעבר המגדל. תפוקת המגדל הכוללת היא כ-3 מגה-וואט חשמל. על בסיס המגדל נבנה בשנים האחרונות קולט שמש ייחודי ומהפכני, המאפשר לרכז את אור השמש ולהגיע לטמפרטורות גבוהות - 1200 מעלות ויותר, בלחץ של 25 אטמוספרות.  

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

על בסיס הדגם של מגדל השמש במכון ויצמן בונות חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילוואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעשה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילוואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_thermal_energy בויקיפדיה האנגלית]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_thermal_energy בויקיפדיה האנגלית]

[[קטגוריה:אנרגיה מתחדשת]]

[[קטגוריה:אנרגיה מתחדשת]]