47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 108:
שורה 108: − + − טביעת הרגל המימית - כמות המים הכוללת שתושבי ישראל צורכים כוללת גם מים שמושקעים בגידולי מזון ומוצרי תעשיה שמיובאים לישראל כדי לקיים את תושביה. [[טביעת הרגל המימית]] השנתית של ישראל היא כ-8 מיליארד קוב - פי 4 מצריכת המים הישירה שלה. + − השלכה אחת של גידול האוכלוסייה, יחד עם מגמות של הגדלת הצריכה לנפש, היא הגדלת צריכת המים. + − הגדלת צריכת המים גורמת לכך הוא שיכולת האגירה הרב שנתית שקיימת יורדת בהתמדה. יכולת האגירה זו היא כמות המשקעים הממוצעת, שאינה משתנה בצורה משמעותית על פני עשורים, לחלק לצריכה הכוללת. גידול האוכלוסייה גורם לכך שיכולת האגירה הולכת ויורדת. פתרון קצר טווח לבעיה זו יכול להיות [[התפלת מים]], אלא שלפתרון זה יש בעיות משלו כמו צריכת אנרגיה גבוהה והסמכות על מחיר זול של [[דלק מחצבי]], וכן עלות כספית גבוהה. + − − הגדלת צריכת המים, יחד עם מגמות אחרות, תורמת להמלחת מי התהום בעקבות שאיבת יתר. דבר זה מתרחש בעיקר ב[[אקוויפר החוף]] וכן ב[[כנרת]]. שאיבת יתר בעקבות הביקוש הגדל או עקב ניהול לקוי גורמת להנמכת המפלס של מי התהום או של מפלס הכנרת ולחדירת מלחים מהים התיכון או ממעיינות מלוחים בכנרת. − − השלכות אחרות של גידול האוכלוסייה הן דרך השפעות ישירות על איכות וכמות המים במאגרי המים. ההשלכות הן על ידי [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] בעקבות פעילות של חקלאות, תחבורה, דיור ותעסוקה. לדבר זה יש השלכות חמורות בעיקר על [[אקוויפר החוף]] שהוא מאגר המים הגדול ביותר בישראל, אבל זיהום אפשרי קיים גם ב[[אקוויפר ההר]] וב[[כנרת]]. − − − + − + − + + + + + + + + + + − הצפיפות הגבוהה יחד עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ושימוש רב ברכב, גורמים ל[[פקקי תנועה]] ולייקור ה[[חנייה]]. פקקי התנועה הכבדים תורמים תרומה משמעותית ל[[זיהום האוויר בישראל]] ועולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה. + + + − עקב הצפיפות הגבוהה ומחסור בתכנון מראש, יש בעיה לפתח תשתיות תחבורה כמו רכבות בישראל. מצד שני, צפיפות גבוהה היא תנאי הכרחי ליעילות של תחבורה ציבורית. + + + + + + − + − רוב גידול האוכלוסייה מתרחש בשכבות עניות יותר - האוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, והאוכלוסייה החרדית. אוכלוסיית העניות אלה לא עוברות את אחוז המס או משלמות מעט מס. נוצר מצב בו האוכלוסייה גדלה אבל בסיס המס אינו גדל יחד איתה (או שהוא גדל בעקבות מגמות אחרות כמו [[צמיחה כלכלית]] והגדלת הייצוא). + − דבר יותר מצב של עומס גדל והולך על המערכות הציבוריות שאמורות לספק שירותים לכלל האוכלוסייה - בעיקר [[מערכת החינוך]] ו[[מערכת הבריאות]] וכן תשתיות ציבוריות כמו מים, חשמל, ביוב, תחבורה ועוד.+ + + + + − + + + − דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מאנרגיית השמש שמצויה בשפע באיזור הנגב המאוכלס פחות. − * עקב כמות האוכלוסייה הגבוהה אין כמעט מקום לגידול מזון בישראל. הדבר תורם בצורה משמעותית לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית.
←השלכות סביבתיות וחברתיות
===השלכות על משק המים===
===השלכות על משק המים===
{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}
מספר האנשים הגבוה תורם בצורה משמעותית לכך ש[[משק המים בישראל]] נמצא במשבר. מבחינת צריכה ישירה, תושבי ישראל צורכים בממוצע יותר ממוצע הגשמים הרב שנתי. כך שכבר היום צריכת המים הכוללת אינה [[קיימות|בת קיימא]], ומחייבת בטווח הקצר התפלה, חסכון ו/או הורדה משמעותית של צריכת המים הממוצעת.
גידול האוכלוסייה, יחד עם מגמות של הגדלת צריכת המים לנפש, היא הגדלת צריכת המים בישראל. מספר האנשים הגבוה תורם בצורה משמעותית לכך ש[[משק המים בישראל]] נמצא במשבר. מבחינת צריכה ישירה, תושבי ישראל צורכים בממוצע יותר ממוצע הגשמים הרב-שנתי. כך שכבר היום צריכת המים הכוללת אינה [[קיימות|בת קיימא]], ומחייבת בטווח הקצר [[התפלת מים בישראל|התפלת מים]], חסכון ו/או הורדה משמעותית של צריכת המים הממוצעת. [[טביעת הרגל המימית]] היא כמות המים הכוללת שתושבי ישראל צורכים כוללת גם מים שמושקעים בגידולי מזון ומוצרי תעשיה שמיובאים לישראל כדי לקיים את תושביה. טביעת הרגל המימית השנתית של ישראל היא כ-8 מיליארד קוב - פי 4 מצריכת המים הישירה שלה.
הגדלת צריכת המים גורמת לכך שיכולת האגירה הרב שנתית שקיימת יורדת בהתמדה. יכולת האגירה זו היא כמות המשקעים הממוצעת, שאינה משתנה בצורה משמעותית על פני עשורים, לחלק לצריכה הכוללת. פתרון קצר טווח לבעיה זו יכול להיות [[התפלת מים]], אלא שלפתרון זה יש בעיות משלו כמו צריכת אנרגיה גבוהה והסמכות על מחיר זול של [[דלק מחצבי]], וכן עלות כספית גבוהה.
ללא התפלת מים, הגדלת צריכת המים, תורמת ל[[המלחת מי התהום]] בעקבות שאיבת יתר. דבר זה מתרחש בעיקר ב[[אקוויפר החוף]] וכן ב[[כנרת]]. שאיבת יתר בעקבות הביקוש הגדל או עקב ניהול לקוי גורמת להנמכת המפלס של מי התהום או של מפלס הכנרת ולחדירת מלחים מהים התיכון או ממעיינות מלוחים בכנרת.
נזק נוסף למשק המים הוא [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] בעקבות פעילות של [[חקלאות בישראל|חקלאות]], [[תחבורה בישראל|תחבורה]], דיור ומפעלים. גידול האוכלוסין מגביר את בעיות הזיהום הן בשל השלכת אשפה וביוב והן זיהום מתחבורה. ההשלכות הן על ידי לדבר זה יש השלכות חמורות בעיקר על [[אקוויפר החוף]] שהוא מאגר המים הגדול ביותר בישראל, אבל זיהום אפשרי קיים גם ב[[אקוויפר ההר]] וב[[כנרת]]. השלכה נוספת של גידול האוכלוסייה, שמוגברת בגלל [[פרבור בישראל]] היא על ידי בנייה של כבישים, בתים, שטחי מסחר ותעשייה. אלו גורמים למניעת חלחול שתורמת להצפות ולאובדן מים שזורמים לים, וכן להגדלת הזיהום ממים שיורדים על שטחיים בנויים או על כבישים.
השלכה נוספת של גידול האוכלוסייה, שמוגברת בגלל [[פרבור בישראל]] היא על ידי בנייה של כבישים, בתים, שטחי מסחר ותעשייה. אלו גורמים למניעת חלחול שתורמת להצפות ולאובדן מים וכן להגדלת הזיהום העירוני.
===השלכות על דיור===
===השלכות על דיור===
הצפיפות הגבוהה גורמת לכך שמחירי הקרקע בישראל גבוהים. דבר תורם למחירי דירות גבוהים יחסית למקובל במערב (ביחס לשכר ממוצע).
הצפיפות הגבוהה גורמת לכך שמחירי הקרקע בישראל גבוהים. דבר תורם למחירי דירות גבוהים יחסית למקובל במערב (ביחס לשכר ממוצע).
מצב זה מחריף ככל שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, ומביא לעלייה ריאלית במחירי הדירות, שכן הביקוש גדל, ואילו מרכיבים בצד ההיצע - כמו כמות הקרקע - לא. דבר זה משמעותי יותר עבור אדמות במרכז המדינה ובצפונה - בשליש משטח המדינה שמצפון לקו עזה -חברון שאינו איזור מדברי. הקרקע זולה יותר ככל שמתרחקים ממרכזי 3 הערים הגדולות. מחיר הקרקע היקר במרכזי הערים מושפע גם מ[[תחבורה בישראל|בעיות תחבורה]] - דבר שגדל כל עוד אין פתרונות טובים של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]].
מצב זה מחריף ככל שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, ומביא לעלייה ריאלית במחירי הדירות, שכן הביקוש גדל, ואילו מרכיבים בצד ההיצע - כמו כמות הקרקע - לא. דבר זה משמעותי יותר עבור אדמות במרכז המדינה ובצפונה - בשליש משטח המדינה שמצפון לקו עזה -חברון שאינו איזור מדברי. הקרקע זולה יותר ככל שמתרחקים ממרכזי 3 הערים הגדולות, וכן היא זולה יותר בדרום הארץ מאשר בצפונה בגלל תאני אקלים פחות נוחים , פחות נוף וצפיפות נמוכה יותר. מחיר הקרקע היקר במרכזי הערים מושפע גם מ[[תחבורה בישראל|בעיות תחבורה]] - דבר שגדל עם הצפיפות, כל עוד אין פתרונות טובים של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]].
כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באיזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.
כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באיזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.
מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסיה, כי 98% מהאוכלוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }}
מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסיה, כי 98% מהאוכלוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }} מגדלים הם יקרים יותר לתחזוקה לעומת בתי נמוכים יותר. נכון לשנת 2019, בית של 3 קומות ללא מעלית הוא עם תשלום וועד בית של כ 150 ש"ח לעומת תשלום לוועד בית של של כ 1500-2000 ש"ח במגדל בשל תשלומים למעליות, תחזוקת מערכות כיבוי אש ועוד. גם הארנונה על מגדלים היא יקרה יותר וכן היבטים כמו פינוי אשפה, מים ועוד.
===השלכות על תשתיות ותחבורה===
===השלכות על תשתיות ותחבורה===
עקב הצפיפות הגבוהה נגרם עומס כבד על תשתיות. מקרה בולט הוא תשתיות הכבישים. שמפאת מחסור בקרקע, מספר הכבישים יחסית לאוכלוסייה נמוך יחסית למדינות מערביות. בעיה דומה מתרחשת בתשתיות המים והביוב.
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תחבורה בישראל]], [[פקקי תנועה בישראל]]}}
עקב הצפיפות הגבוהה נגרם עומס כבד על תשתיות. מקרה בולט הוא תשתיות הכבישים. מפאת מחסור בקרקע, מספר הכבישים יחסית לאוכלוסייה נמוך יחסית למדינות מערביות. בעיה דומה מתרחשת בתשתיות המים והביוב.
הצפיפות הגבוהה יחד עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ושימוש רב ברכב, גורמים ל[[פקקי תנועה]] ולייקור ה[[חנייה]]. פקקי התנועה הכבדים תורמים תרומה משמעותית ל[[זיהום האוויר בישראל]] ועולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה. המחיר עולה מידי שנה. נכון לשנת 2016 מעריכים משרד האוצר ומשרד התחבורה כי פקקי התנועה מייצרים למשק נזק שנתי של 35 מיליארד ש"ח וכי הנזק הזה יעלה ל-70 מיליארד ש"ח עד שנת 2040.{{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.18}}
צפיפות עירונית גבוהה היא תנאי הכרחי ל[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] וליעילות של [[תחבורה ציבורית]]. כמו כן היא תנאי חשוב לשיפור [[הליכתיות]] ו[[תחברות אופניים]]. כאשר יש צפיפות גבוה ותנאים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]](בערים כמו פאריס, ברצלונה) ניתן להגיע בקלות ליעדים רבים ברגל, ותחנות רכבת מתפקדות בצורה טובה בגלל שיש סביבן כמות גדולה של אנשים ושל יעדים שניתן להגיע אליהם בהליכה רגלית או באופניים. בישראל דבר זה בעייתי בגלל [[תכנון מוטה מכוניות]] לדוגמה מדיניות של הפרדת שימושי קרקע או בנייה של [[כבישים מהירים במרכז העיר]] שמהווים חסם ל[[הליכתיות]]. הצפיפות יחד עם המחסור בתכנון מראש, גורמים גם לכך שקשה להגדיל את כמות המסילות (לדוגמה בנתיבי איילון) ויש קושי למקם תחנות במרכז העיר. השימוש ב[[מכוניות]] יחד עם קווי מדיניות כמו מתן [[חניה|חניה בחינם]] מקשה על ציפוף הערים, כך שמטרופולינים כמו ירושלים, חיפה ותל אביב פחות צפופות מעיר כמו פריז למרות גידול האוכלוסיה. דבר זה יחד עם [[פרבור בישראל]] מהווים [[נעילה טכנולוגית]] שמקשה על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]].
===ייקור וצמצום החקלאות===
{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}
גידול האוכלוסיה משפיע על ה[[חקלאות בישראל]] במספר דרכים. דרך אחת היא הגדלת הביקוש לקרקעות, דבר שגורם ששטחי חקלאות רבים הופכים לשכונות מגורים או איזורי תעסוקה. דבר זה מוחרף עקב [[פרבור משתרע]] ובנייה לא צפופה עקב [[תכנון מוטה מכוניות]]. ניתן לראות תהליך זה בעיקר במרכז הארץ (רמת השרון, איזור מזכרת בתיה ועוד) ובצפונה. השלכה אחרת היא הגדלת צריכת המים ודבר זה מקטין את המים הטבעיים הזמינים לחקלאות. חלק גדול מהמים המשמשים כיום (2019) את החקלאים הם מים מטוהרים, אבל במים אלה ניתן לגדל רק חלק מהגידולים החקלאיים ואסור לגדל גידולים אחרים. השפעה שלישית על החקלאות בישראל היא דרך ייקור ההפצה והאכסון של מוצרי מזון - שכן התשלום על מחסנים, הובלת התוצרת, מכירה שלה בסופמרקטים עולה ככל שערך הקרקע עולה וכן בעקבות [[פקקי תנועה בישראל]]. סה"כ יש מגמה ברורה של [[תהליך ארוך טווח]] של הפחתת השטח המוקדש לחקלאות.
===ייקור וצמצום צריכת מזון טרי===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תזונה בריאה]], [[מזון בישראל]]}}
הפגיעה בחקלאות פרושה שחלק גדל מן הפירות והירקות בישראל מיובא לישראל. דבר זה מייקר את מחירי הפירות והירקות. מבחינת נתונים של צריכת [[מזון בישראל]] רואים ירידה בצריכת פירות וירקות בישראל, לצד עליה בצריכה של [[מזון מעובד]] כמו [[סוכר]], מוצרי בצק ועוד וכן עליה בצריכת בשר. [[ארגון הבריאות העולמי]] וגופים בריאות נוספים ממליצים על צריכת ירקות ופירות רבים, לדוגמה לשם [[מניעת סרטן]]. ירידה בצריכת ירקות ופירות נחשבת על ידי ארגון הבריאות העולמי [[גורם סיכון בריאותי]].
בנוסף לכך צמצום החקלאות והגדלת היבוא של מזון גורמת לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית לדוגמה יבוא של [[חיטה]]. פרוש הדבר פגיעה ב[[חוסן]] של ישראל (היכולת שלה להתמודד עם מצבי משבר) - משבר בטחוני או משבר כלכלי בישראל עלולים לגרום ל[[רעב המוני]]. ישראל מנסה להתמודד עם בעיות אלה של [[בטחון תזונתי]] על ידי [[ממגורות]] אולם אלה מספקות מענה לזמן קצר של מספר שבועות או חודשים בדרך כלל.
===העמקת המשבר במערכת הבריאות===
גידול האוכלוסיה הוא כנראה אחד ה"מנועים" ל[[משבר הבריאות בישראל]]. לכאורה עם האוכלוסיה גדלה ניתן לבנות עוד בתי חולים ולהוסיף עוד תקנים של רופאים. למעשה חלק ניכר מגידול האוכלוסיה בישראל (לפחות בעשורים האחרונים) התקיים בחברה החרדית והמוסלמית - שתי אוכלוסיות עניות יותר שמשלמות פחות מיסים. כך, בניגוד לרוב המדינות מערביות אחרות ההוצאה הלאומית לבריאות לא גדלה, חרף הזדקנות האוכלוסיה. עם הזמן גם קיימת מגמה של הפחתת מספר הרופאים, האחיות ותשומות אחרות ביחס לאלף תושבים.
דבר זה יכול לקבל מענה חלקי לזמן מה על ידי הגברת היעילות של מערכת הבריאות. אבל לדבר זה יש גבולות, לדוגמה תפוסת המיטות בבתי החולים היא מעל 90% דבר שגורם לכך שזמני ההמתנה בחדרי המיון עולים. בעיתות של לחץ נקודתי (לדוגמה בזמן החורף) יש בעיה גדלה והולכת של חדרי מיון סתומים ושל מחלקות פנימיות שמתקשות לתפקד בגלל עומס החולים. עם הזמן נולד "אילתור" של הלנת מטופלים במסדרונות. העומס הגדל גורם להרעת הטיפול במטופלים (לדוגמה שחרור מוקדם מידי של מטופלים כדי לפנות מקום למטופלים חדשים, בעיות זיהום בבתי החולים), וכן ל[[מתח נפשי]] ו[[שחיקה]] של רופאים - דבר שגורם לטעויות נוספות. בשנת 2018 באופן תקידימי היתה ירידה ב[[תוחלת החיים]] בישראל, ויותר ויותר מומחים במערכת הבריאות מתריעים מפני קריסה של המערכת עקב.
===השלכות על פערים בחברה===
===השלכות על פערים בחברה===
השלכה כלכלית מרכזית היא דרך ייקור הדיור, התחבורה והמזון. ייקור של מרכיבים אלה גורם לכך שכללית יוקר המחיה בישראל עולה. ייקור זה מפריע במיוחד למעמד הבינוני וכן למעמדות הנמוכים.
השלכה כלכלית מרכזית היא דרך ייקור הדיור, התחבורה, המזון והבריאות. ייקור של מרכיבים אלה גורם לכך שכללית יוקר המחיה בישראל עולה. ייקור זה מפריע במיוחד למעמד הבינוני וכן למעמדות הנמוכים. רוב גידול האוכלוסייה מתרחש בשכבות עניות יותר - האוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, והאוכלוסייה החרדית. אוכלוסיית העניות אלה לא עוברות את אחוז המס או משלמות מעט מס. נוצר מצב בו האוכלוסייה גדלה אבל בסיס המס אינו גדל יחד איתה (או שהוא גדל בעקבות מגמות אחרות כמו [[צמיחה כלכלית]] והגדלת הייצוא).
דבר יותר מצב של עומס גדל והולך על המערכות הציבוריות שאמורות לספק שירותים לכלל האוכלוסייה - בעיקר [[מערכת החינוך]] ו[[מערכת הבריאות]] וכן תשתיות ציבוריות כמו מים, חשמל, ביוב, תחבורה ועוד. בעיה נוספת היא ש[[ייקור הדיור]] לפחות לזמן קצר עלול להיות אינטרס של השכבות הגבוהות באוכלוסיה שמחזיקות בתים רבים, אבל פרושו פגיעה חזקה יותר ויותר בשכבות הנמוכות שמחזיקות באופן ממוצע פחות בתים ויכולות לקנות דירות חדשות רק במקומות רחוקים ממוקדי הביקוש.
===השלכות על גישה לטבע ולנופש===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[משאבי טבע בישראל]], [[אמבט יער]], [[חופי ישראל]], [[יערות ישראל]]}}
[[פקקי תנועה]] גדלים והולכים גם בחגים ובסופי שבוע. בנוסף גם באתרים עצמם יש לפעמים בעיות של עומס - במיוחד הדבר בולט בחופי ים מבוקשים (כמו הכנרת), באתר החרמון בחלק משמורות הטבע וגנים לאומיים (כמו בניאס, גן השלושה) לפעמים גם ב[[יערות ישראל]] כמו בן-שמן. כתוצאה מכך משפחות רבות מוותרות על היציאה לטבע או על בילוי בחוף הים. הדבר פוגע יותר במשפחות עניות יותר שיש להן פחות אפשרות חלופיות כמו נופש בימי חול באמצע השבוע או טיסה לחו"ל. דבר זה תורם לבעיות של הצטברות [[מתח נפשי]] ו[[שחיקה]]. כמו כן העומס הגדול אל מקומות אלה גורם לא אחת בעיות של זיהום [[אשפה]] במקומות אלה.
בנוסף לכך הגדלת השטח הבנוי - עקב גידול האוכלוסיה ועקב תהליכי [[פרבור]] גורר פגיעה בעוד ועוד שטחי טבע שהיו זמינים בעבר לציבור. הדבר בולט במיוחד ב[[המאבק על החופים בישראל|מאבקים הנוגעים לחופי ישראל]] שנהרסים או הגישה אליהם מצטמצמת עקב בניה של פרוייקטים שונים - הן לדיור והן לנופש. במקומות כמו חיפה , צפון ישראל וירושלים הגידול בדיור בא גם על חשבון [[יערות בישראל]].
===השלכות על אנרגיה ואנרגיה מתחדשת ===
===השלכות על אנרגיה ואנרגיה מתחדשת ===
הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פירושו תלות גדלה והולכת ביבוא של [[דלק מחצבי]]. מצב זה יורע בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ויכול לקבל מענה חלקי בזכות גילוי מאגרי הגז והנפט בים מול חופי ישראל.
הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פירושו תלות גדלה והולכת ביבוא או הפקה של [[דלק מחצבי]]. מצב זה עלול להחריף עקב [[שיא תפוקת הנפט]]. בטווח של כ-30 שנה יש לישראל מענה חלקי עקב גילוי [[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז טבעי בים מול חופי ישראל]] בטווח הארוך בעיה זו נותרת ללא מענה ברור.
הפיזיקאי דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מ[[אנרגיית השמש]] שמצויה בשפע באיזור הנגב המאוכלס פחות.
===השלכות נוספות===
===השלכות נוספות===
* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פירושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה, ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.
* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פירושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה, ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.
* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי היי-טק.
* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי היי-טק.