שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מנפרד מקס-ניף''' ('''Manfred Max-Neef'''; נולד ב-1932 בצ'ילה). הוא כלכלן ואקולוג צ'יליאני. | + | '''מנפרד מקס-ניף''' ('''Manfred Max-Neef'''; נולד ב-1932 בצ'ילה). הוא [[חקר הכלכלה|כלכלן]] ואקולוג צ'יליאני עבודתו עוסקת בנושאים של הפחתת עוני, [[כלכלה בת קיימא]] והיבטים של [[רווחה חברתית]]. |
− | | + | [[קובץ:Manfred Max Neef.jpg|250px|ממוזער|מנפרד מקס-ניף, 2007]] |
| מקס-ניף החל את הקריירה שלו כמרצה לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בתחילת שנות ה-60. לאחר מכן הוא נסע ברחבי אמריקה הלטינית וארצות הברית, כפרופסור אורח של אוניברסיטאות שונות. במהלך מסעותיו הוא גר בקרב העניים וחקר אותם. | | מקס-ניף החל את הקריירה שלו כמרצה לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בתחילת שנות ה-60. לאחר מכן הוא נסע ברחבי אמריקה הלטינית וארצות הברית, כפרופסור אורח של אוניברסיטאות שונות. במהלך מסעותיו הוא גר בקרב העניים וחקר אותם. |
| | | |
| בשנת 1981 הוא כתב את הספר "מתבונן מהחוץ. פנימה: ניסיון בכלכלה יחפה". זהו סיפור מסעותיו בקהילות עניות באמריקה הדרומית, ותיאור ההשקפה שלו ל"כלכלה כאילו האנשים חשובים" (על שם האימרה והספר [[קטן זה יפה (ספר)|קטן זה יפה]]). באותה שנה הוא ייסד ארגון בשם מרכז לפיתוח חלופות CEPAUR. | | בשנת 1981 הוא כתב את הספר "מתבונן מהחוץ. פנימה: ניסיון בכלכלה יחפה". זהו סיפור מסעותיו בקהילות עניות באמריקה הדרומית, ותיאור ההשקפה שלו ל"כלכלה כאילו האנשים חשובים" (על שם האימרה והספר [[קטן זה יפה (ספר)|קטן זה יפה]]). באותה שנה הוא ייסד ארגון בשם מרכז לפיתוח חלופות CEPAUR. |
− |
| |
− | מקס-ניף זכה ב[[פרס הפרנסה הנאותה]] (הידוע גם כפרס הנובל האלטרנטיבי) בשנת 1983. עבור עבודתו באזורים מוכי עוני של מדינות עניות.
| |
| | | |
| מקס-ניף רץ לנשיאות צ'ילה כמועמד עצמאי בבחירות של 1993. הוא הגיע למקום הרביעי עם 5.55% מהקולות. | | מקס-ניף רץ לנשיאות צ'ילה כמועמד עצמאי בבחירות של 1993. הוא הגיע למקום הרביעי עם 5.55% מהקולות. |
שורה 13: |
שורה 11: |
| מקס-ניף חבר באקדמיה האירופאית לאמנויות ומדעים, ב[[מועדון רומא]], באקדמיה של ניו יורק למדעים ובאקדמיה של לואפלוד קוהר בזלצבורג. | | מקס-ניף חבר באקדמיה האירופאית לאמנויות ומדעים, ב[[מועדון רומא]], באקדמיה של ניו יורק למדעים ובאקדמיה של לואפלוד קוהר בזלצבורג. |
| | | |
− | פרסים: בנוסף לפרס החיים הנכונים, פרס הכבוד הגבוה ביותר של אוניברסיטת סוקה ביפן, דוקטור של כבוד אוניברסיטת ירדן. והפרס הלאומי על קידום והגנה על זכויות אדם, צ'ילה. | + | פרסים: מקס-ניף זכה ב[[פרס הפרנסה הנאותה]] (הידוע גם כפרס הנובל האלטרנטיבי) בשנת 1983. עבור עבודתו באזורים מוכי עוני של מדינות עניות.בנוסף הוא זכה בפרס הכבוד הגבוה ביותר של אוניברסיטת סוקה ביפן, דוקטור של כבוד אוניברסיטת ירדן. והפרס הלאומי על קידום והגנה על זכויות אדם, צ'ילה. |
| | | |
| ==תאוריית הצרכים האנושיים הבסיסיים== | | ==תאוריית הצרכים האנושיים הבסיסיים== |
| {{הפניה לערך מורחב|צרכים אנושיים בסיסיים}} | | {{הפניה לערך מורחב|צרכים אנושיים בסיסיים}} |
− | | + | מקס-ניף ועמיתים, הציגו תאוריה לפיה הסיבה השורשית של כמעט כל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשע, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוץ במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. |
− | מקס-ניף ועמיתים, הדגימו כי הסיבה השורשית של כמעט כל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשע, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוץ במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. | |
| | | |
| הם טענו שצורכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל אמצעי הסיפוק של צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות. בניגוד למאסלו, מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים, אלא הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאוד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות. | | הם טענו שצורכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל אמצעי הסיפוק של צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות. בניגוד למאסלו, מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים, אלא הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאוד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות. |