47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − המונח '''התדרדרות המערכת הרפואית בישראל''' משקף את התחושה הרווחת בקרב רבים בציבור הישראלי לפיה מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]]. + − כבר בשנת 2001 התריע בכיר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר יורם בלשר כי המערכת על סף קריסה<ref>סמדר שמואלי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-915528,00.html "דו"ח: מערכת הבריאות עומדת בפני קריסה"], עדכון אחרון: 15.07.01 , 14:59, אתר Ynet</ref>. בשנת 2018 בעוד המערכת בשיא שפלה טענה העיתונאית רוני לינדנר-גנץ כי הרפואה הציבורית בישראל תלך ותיעשה גרועה יותר שנים קדימה<ref>רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079 "הנתונים שמוכיחים: השירות הרפואי שאנחנו מקבלים גרוע, ויהיה גרוע יותר"], 09.08.2018 16:09, אתר "דה מרקר".</ref> וסביר להניח כי אלמלא יינקטו צעדי חירום לשיפורה (בעיקר על ידי [[התייעלות טכנולוגית]]) תמשיך מגמת ההתדרדרותה מטה.+ − מצד אחד ישנה עלייה חדה בחוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של הרפואה הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים) בטענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. − − מצד שני ישנו דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים (אם כי רווחת הטענה שחלק מאנשי הצוות הרפואי אלימים בעצמם כלפי לקוחותיהם - בעיקר בצורה של הפקרותם לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים). − − לפי דעה, ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם ומעידה כמה קל לפסיכופטים-סדיסטים להתמנות למערכת הבריאות בישראל ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. − − רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]]. שורה 16:
שורה 9: + + + שורה 27:
שורה 23: − + − + + + − + שורה 38:
שורה 36: − * לפי מצגת של משרד הבריאות מסוף שנת 2018 צפויה התדרדות נוספת של מערכת הבריאות. אנשי המשרד דורשים כי האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. {{הערה|שם=calcalist}}+ + + + + + + + שורה 47:
שורה 52: + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''התדרדרות מערכת הבריאות בישראל''' מתייחס להיבטים של תפקוד פחות טוב של [[מערכת הבריאות בישראל]] בחלוף הזמן. יש אנשים שמתריעים על משבר כזה אפילו משנות ה-90, בשנת 2018 יותר ויותר גורמי מקצוע מצטרפים להערכה זו ויש לו גם ביטוי במדדים אוביקטיביים כמו [[תוחלת חיים]], [[נטל תחלואה]] גדל ומשבר כספי מחריף.
חלק מהנאשים מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]].
==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==
==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==
;תוחלת חיים:
;תוחלת חיים:
יש שהחשיבו בעבר את מערכת הבריאות בישראל כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר או הסיפוק הכללי של לקוחותיה. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.16}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל- 80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.
יש שהחשיבו בעבר את מערכת הבריאות בישראל כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר או הסיפוק הכללי של לקוחותיה. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.16}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל- 80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.
;נטל תחלואה:
יש טענה של אנשי משרד הבריאות על עליה בתחלואה בכל הגילאים, גם בקרב אנשים צעירים.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר שמדדים של [[נטל תחלואה]] עלולים לגדול גם אם אנשים חיים אותו מספר שנים - מספר השנים שהם חיים בריאים ומתקפדים עלול לרדת. השפעת זדבר זה היא הגדלה של [[נכות בישראל]] מצד אחד ושנים של סבל וכאב ופגיעה ב[[רווחה חברתית]] עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, ופגיעה כלכלית מתרחבת הן במעסיקים שנפגעים מעובדים שנעדרים מעבודה או מתפקדים פחות טוב, והן עליה עתידית בעלויות בריאות. חסרים עוד נתונים ברורים בנושא זה.
;זמני המתנה בחדר מיון:
;זמני המתנה בחדר מיון:
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מסיבה זו , הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מסיבה זו , הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
;מספר המיטות בבתי החולים ביחס לאלף תושבים:
;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים:
לפי מצגת של משרד הבריאות, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמתמדת במספר המיטות ל-אלף תושבים גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון.
לפי מצגת של משרד הבריאות, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} מימד דומה הוא תפוסת המיטות בחדרי החולים. אחוז התפוסה הממוצע עמד על 94% - הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (במקום השני עמדה ארה"ב עם 92%, ביפן מדובר על 75% ובהולנד 48%). [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוה של המיטות גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון. כמו כן קיימים דיווחים על מטופלים שהרגישו רע, שאחיות ניסו "לגרש הביתה" בטוענה כי צריך את המיטות - והתברר בהמשך כי הם היו במצב מסכן חיים. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156245810917476&set=a.10151033103387476&type=3&theater]
;הוצעות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:
;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:
לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסיה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורת גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.
לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסיה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורת גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.
;הערכות של גורמי מקצוע:
;הערכות של גורמי מקצוע:
הערכות של גורמים מקצועיים הם בעל משקל אף כי הם עלולים להיות מעוותים עקב אינטרס כספי , אינטרס פוליטי או הערכה מוטעית, יחד עם זאת הערכות אלה יכולים לתת עדות של אנשים בתוך המערכת האם מדובר בטעויות סטטיסטיות או במשבר אמיתי.
הערכות של גורמים מקצועיים הם בעל משקל אף כי הם עלולים להיות מעוותים עקב אינטרס כספי , אינטרס פוליטי או הערכה מוטעית, יחד עם זאת הערכות אלה יכולים לתת עדות של אנשים בתוך המערכת האם מדובר בטעויות סטטיסטיות או במשבר אמיתי.
בשנת 2001 התריע בכיר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר יורם בלשר כי המערכת על סף קריסה<ref>סמדר שמואלי, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-915528,00.html "דו"ח: מערכת הבריאות עומדת בפני קריסה"], עדכון אחרון: 15.07.01 , 14:59, אתר Ynet</ref>. עם זאת קריסה כזו לא התרחשה. הערכות דומות שבוצעו עם השנים גרמו לכך שאנשים בתוך מערכת הבריאות וכן באוצר קיבלו הרגשה של "זאב זאב" - כלומר ראו שוב ושוב הזהרות שלא התממשו, דבר שאולי גרר בטחון יתר. בשנת 2013 הצהיר יאיר לפיד שהיה אז שר האוצר כי מערכת הבריאות קורסת (אם כי מדובר בפוליטיקאי ולא באיש מקצוע). [https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.1983366]
הערכות על משבר במערכת הבריאות מצד אנשי מקצוע התחזקו לקראת אמצע וסוף שנת 2018:
* באפריל 2017 טען [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] דני בן דוד , כי מערכת הבריאות נמצאת במשבר הולך ומחריף. [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865]
* באפריל 2018 התריע עו''ד ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי, כי מערכת הבריאות נשחקת בשם היעילות.[https://quality.doctorsonly.co.il/2018/04/139243/]
* באוגוסט 2018, העריכה כתבת הבריאות של דה-מרקר , רוני לינדנר-גנץ כי הרפואה הציבורית בישראל תלך ותיעשה גרועה יותר שנים קדימה<ref>רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6362079 "הנתונים שמוכיחים: השירות הרפואי שאנחנו מקבלים גרוע, ויהיה גרוע יותר"], 09.08.2018 16:09, אתר "דה מרקר".</ref> וסביר להניח כי אלמלא יינקטו צעדי חירום לשיפורה (בעיקר על ידי [[התייעלות טכנולוגית]]) תמשיך מגמת ההתדרדרותה מטה.
* פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בראיון לגלבוס בנובמבר 2018 כי "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"{{הערה|שם=globs2018_11}}
* פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בראיון לגלבוס בנובמבר 2018 כי "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"{{הערה|שם=globs2018_11}}
* מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, אמר בראיון לה-מרקר, בדצמבר 2018 כי "מערכת הבריאות הציבורית על הקו השחור" {{הערה|רוני לינד גנץ, [https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.6791573 מערכת הבריאות הציבורית "על הקו השחור"], ראיון עם , דה מרקר, 31.12.2018}}
* מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, אמר בראיון לה-מרקר, בדצמבר 2018 כי "מערכת הבריאות הציבורית על הקו השחור" {{הערה|רוני לינד גנץ, [https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.6791573 מערכת הבריאות הציבורית "על הקו השחור"], ראיון עם , דה מרקר, 31.12.2018}}
* לפי מצגת של אנשי המקצוע במשרד הבריאות מסוף שנת 2018, צפויה התדרדות נוספת של מערכת הבריאות. אנשי המשרד דורשים כי האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. {{הערה|שם=calcalist}}
* בינואר 2019 פנו 110 מנהלים המחלקות הפנימיות בבתי החולים לראש הממשלה נתניהו בטענה כי המערכת נמצאת בקריסה בשל העומס הגובר, וכי יש צורך דחוץ בתקציבים ורפרומה בתחום. [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6856317]
* בינואר 2019 פנו 110 מנהלים המחלקות הפנימיות בבתי החולים לראש הממשלה נתניהו בטענה כי המערכת נמצאת בקריסה בשל העומס הגובר, וכי יש צורך דחוץ בתקציבים ורפרומה בתחום. [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6856317]
ההשקעה של ישראל בקידום בריאות היא נמוכה - כך לדוגמה אדם אחד בלבד ממונה במשרד הבריאות על מניעת עישון. ישראל גם כמעט אינה יוזמת מחקרים לצרכי מניעת עישון. בתחום התזונה משרד הבריאות חזר בו מתכנית לקדם מודעות לעודף סוכר ומלח במוצרי מזון רבים.
ההשקעה של ישראל בקידום בריאות היא נמוכה - כך לדוגמה אדם אחד בלבד ממונה במשרד הבריאות על מניעת עישון. ישראל גם כמעט אינה יוזמת מחקרים לצרכי מניעת עישון. בתחום התזונה משרד הבריאות חזר בו מתכנית לקדם מודעות לעודף סוכר ומלח במוצרי מזון רבים.
;עליה בתלונות ובאלימות:
קיימת הרגשה של עלייה חוסר שביעות רצון של מטופלים מאיכותה של מערכת הבריאות. תלונות אלה מופונות הן כלפי מערכת הבריאות הציבורית בישראל (בעיקר בתי חולים וקופות חולים), דבר זה בא אולי לידי ביטוי במעבר של חולים למערכת הרפואית הפרטית, חלק מהתלונות מובאות גם כלפי רופאים ומטפלים ברפואה הפרטית. חסרים נתונים על היבטים אלה - האם הם מתגברים על פני זמן.
קיימות טענות של מטופלים על חוסר שקיפות, הומור מיותר, זלזול והזנחה קיצוניים, [[רפואה מתגוננת]] מסכנת בריאות ומסכנת חיים מצד רופאים ציבוריים ופרטיים כאחד (בעיקר במקרים שלרופא הפרטי אין אינטרס להמשיך לעבוד עם הלקוח ולכן הוא מרשה לעצמו לטפל בו באופן מהיר וגרוע), [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופאים]] באופן המסכן אותם ועוד. יש גם טענות שחלק מאנשי הצוות הרפואי נוקטים באלימות כלפי חלק או כל המטופלים - בעיקר בצורה של אדישות לסבל, שיח סרקסטי ואיום בתקיפה מצד מאבטחים. יש טענה לפיה ישנה עליה באלימות פיזית של צוותים רפואיים במיוחד כלפי אוכלוסיות מוחלשות (כגון קשישים) בחדרי מיון, מרכזי סיעוד וכדומה, אלימות שככלל גובלת בסדיזם. יש הטוענים כי הדבר מעיד כי קל פסיכופטים-סדיסטים להסתנן למערכת הבריאות בישראל או להתדרדר למחלה זו, ולממש את מחלתם הנפשית בתוכה תוך התעלמות של אנשי צוות שחוקים אחרים או פחד שלהם להתלונן על הנעשה מצד עמיתיהם. רבים דיווחו על אלימות של אנשי צוות רפואי שחוקים או סדיסטיים במוסדות פסיכיאטריים - במידה רבה יוצאי אוכלוסיות עולים חדשים ואנשים מ[[מעגל העוני]].{{דרוש מקור}}
קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540]
==סיבות להתדרדרות==
==סיבות להתדרדרות==