47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: + + + − + − + + + + + + + + + + + + + + − + − − לפי העיתונות הכלכלית ולפי מכתבים שפורסמו בשנים האחרונות יש עליה בצפיפות בבתי החולים והתמשכות בתורים.
←מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות
;תוחלת חיים:
;תוחלת חיים:
באופן כללי, מערכת הבריאות בישראל היא בין מערכות הבריאות הטובות בעולם. העובדה היא ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.16}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל- 80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.
באופן כללי, מערכת הבריאות בישראל היא בין מערכות הבריאות הטובות בעולם. העובדה היא ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.16}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל- 80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה.
;זמני המתנה בחדר מיון:
לפי מצגת של משרד הבריאות, זמני ההמתנה הממוצעים בחדרי מיון בישראל גדלו ב־17% תוך ארבע שנים – מ-2.5 שעות ב־2012 ל 2.9 ב־2016. באותה תקופה, שיעור המטופלים שהמתינו יותר מחמש שעות לקבלת טיפול בחדרי מיון עלה ב־20% - מ־17% ל־22%.{{הערה|שם=calcalist|אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3748299,00.html משרד הבריאות מתריע: המערכת במצב אנוש], כלכליסט, 24.10.18}} זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון עלולים לגרום לסבל לחולים ולכך שחולים יקבלו טיפול במועד מאוחר מידי.
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
;זמני המתנה לרופאים מומחים:
לפי נתוני קופות החולים , זמני ההמתנה לרופאים מומחים התארכו בעשור האחרון כמעט פי שתיים. בהשוואה בין שנת 2010 לשנת 2018, מספר ימי ההמתנה של 75% מהחולים לרופיא יעוץ
לפי נתוני קופות החולים , זמני ההמתנה לרופאים מומחים התארכו בעשור האחרון כמעט פי שתיים. בהשוואה בין שנת 2010 לשנת 2018, מספר ימי ההמתנה של 75% מהחולים לרופיא יעוץ
רופא אף אוזן גרון מ 8 ימים ל 17 ימים. אורתופד מ -11 ימים ל-32 ימים, עיניים מ-14 ל-29, עור ומי מ-14 ל-28, רופא נשים מ 14 ל 26, קרדיולוג מ 21 ל-39, ניורולגו מ-27 ל 59 ימים, גסטרלוג מ 63 ימים ל 119 ימים, נפרולוג מ 55 ימים ל -122 ימים ואנדוקילונולוגי מ-63 ימים ל 135 ימים. זמן ההמתנה להמטלוג נשאר קרוב ל-51 יום. {{הערה|1=אלי ציפורי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001262395 "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"], ראיון עם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, גלובס, 28.11.2018}} המתנה כזו פרושה שטיפול בחולים עלול להתעכב וכתוצאה מכך הטיפול יהיה פחות אפקטיבי או יקר יותר.
רופא אף אוזן גרון מ 8 ימים ל 17 ימים. אורתופד מ -11 ימים ל-32 ימים, עיניים מ-14 ל-29, עור ומי מ-14 ל-28, רופא נשים מ 14 ל 26, קרדיולוג מ 21 ל-39, ניורולגו מ-27 ל 59 ימים, גסטרלוג מ 63 ימים ל 119 ימים, נפרולוג מ 55 ימים ל -122 ימים ואנדוקילונולוגי מ-63 ימים ל 135 ימים. זמן ההמתנה להמטלוג נשאר קרוב ל-51 יום. {{הערה|שם=globs2018_11|1=אלי ציפורי, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001262395 "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"], ראיון עם פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, גלובס, 28.11.2018}} המתנה כזו פרושה שטיפול בחולים עלול להתעכב וכתוצאה מכך הטיפול יהיה פחות אפקטיבי או יקר יותר.
;זמני המתנה ארוכים בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
;זמני המתנה בניתוחים אלקטיביים במערכת הבריאות הציבורית:
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מסיבה זו , הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים. התורים ארוכים בהרבה לעומת תורים בבתי חולים פרטיים. כמו כן אין תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל ולעיתים קיימים פערים גדולים, של מאות אחוזים, בין בתי חולים קרובים מבחינה גאוגרפית. עוד לפני שנת 2014 פרסם המשרד נתונים בנושא אבל היו בהן טעויות. זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך לדגומה היה 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום. (4.3 חודשים). זמני ההמתנה אחלו הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מסיבה זו , הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ועברו לביצוע הניתוח במערכת הפרטית. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/1.2499210 יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים], דה מארקר, 30.11.2014}} ניתוחים אלקטיביים הם בדרך כלל לא ניתוחי מצילי חיים, אבל אי-ביצוע שלהם עלול לגרום סבל מיותר לחולה. יש צורך במעקב לאורך זמן כדי לדעת אם תורים אלה מתקצרים או מתארכים.
;מספר המיטות בבתי החולים ביחס לאלף תושבים:
לפי מצגת של משרד הבריאות, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמתמדת במספר המיטות ל-אלף תושבים גובה מחירים. הדבר בין היתר גורם לתופעת "הזקנה במסדרון" שבה מטופלים נמצאים במסדרון במקום במחלקה עצמה דבר זה עלול לגרור פגיעה בפרטיות, בעיות שינה, ועוד בעיות נוספות. בנוסף המחסור במיטות במחלקות עלול לגרור עיכובים בקליטת חולים למחלקות ולכן זמני המתנה ארוכים יותר בחדר המיון.
;הוצעות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות:
לפי נתוני משרד הבריאות, יש מגמה של [[הפרטת הבריאות]]. ההוצאה על ביטוחים פרטיים יותר מהוכפלה תוך שש שנים בלבד - מ־948 מיליון שקל ב־2010 לכ־2 מיליארד שקל ב־2016. באותה תקופה, שיעור האוכלוסיה המשלמת על ביטוח בריאות פרטי זינק מ־34% ב־2010 לכ־45% ב־2016. בביטוחים המשלימים, ההוצאה גדלה בכ־60% מכ־2.3 מיליארד שקל ב־2010 לכ־3.8 מיליארד שקל ב־2016 - שבה 75% מאוכלוסיית ישראל שילמה על ביטוח משלים. שיעור ההוצאה של משקי בית על ביטוח בריאות פרטי מכלל ההוצאות על בריאות הוכפלה מאז שנת 2000, מ־18% ל־37% ב־2015. באותן שנים, שיעור ההוצאה של משקי בית על בריאות מכלל ההוצאות זינק ב־24%, מרמה של 4.6% ב־2010 ל־5.7% ב־2015.{{הערה|שם=calcalist}} פרוש הדבר יכול להיות שאנשים רוצים יותר בריאות פרטית משום שהם מעריכים אותה יותר. אבל הדבר גם יכול להוביל למסקנה כי הבריאות מתייקרת או כי התפקוד של מערכת הבריאות הציבורת גרועה יותר ולכן אנשים נדחקים בלית ברירה לבריאות פרטית.
;הערכות של גורמי מקצוע:
הערכות של גורמים מקצועיים הם בעל משקל אף כי הם עלולים להיות מעוותים עקב אינטרס כספי , אינטרס פוליטי או הערכה מוטעית, יחד עם זאת הערכות אלה יכולים לתת עדות של אנשים בתוך המערכת האם מדובר בטעויות סטטיסטיות או במשבר אמיתי.
* לפי מצגת של משרד הבריאות מסוף שנת 2018 צפויה התדרדות נוספת של מערכת הבריאות. אנשי המשרד דורשים כי האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. {{הערה|שם=calcalist}}
* פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, טען בראיון לגלבוס בנובמבר 2018 כי "מערכת הבריאות תקרוס בתוך כעשור: איחרנו את הרכבת - חולים יאושפזו במחסנים, בחדרי האוכל ובפרוזדורים"{{הערה|שם=globs2018_11}}
* מוריס דורפמן, ראש חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות, אמר בראיון לה-מרקר, בדצמבר 2018 כי "מערכת הבריאות הציבורית על הקו השחור" {{הערה|רוני לינד גנץ, [https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.6791573 מערכת הבריאות הציבורית "על הקו השחור"], ראיון עם , דה מרקר, 31.12.2018}}
* בינואר 2019 פנו 110 מנהלים המחלקות הפנימיות בבתי החולים לראש הממשלה נתניהו בטענה כי המערכת נמצאת בקריסה בשל העומס הגובר, וכי יש צורך דחוץ בתקציבים ורפרומה בתחום. [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6856317]
;השקעה בקידום בריאות:
;השקעה בקידום בריאות:
במדדים רבים של [[בריאות הציבור]] - בהקשרים של [[קידום בריאות]] רואים ירידה או ביצועים לא טובים של ישראל. בתחום של [[מניעת עישון]] ישראל מפגרת אחרי מדינות מערביות רבות, ואחרי שנים רבות של ירידה באחוז המעשנים יש עליה באחוזי העישון מאז 2013 הן בקרב הנוער והן בכלל האוכלוסייה. המאמצים של משרד הבריאות בתחום הם נמוכים מאד. בתחום ה[[תזונה]] חלה עליה מדאיגה בתחום של צריכת [[סוכר]] וישראל היא בין המדינות הגבוהות בעולם בצריכת הסוכר, כמו כן יש מגמה [[השמנה]] היבטים אלה מצטרפים למדיניות מהוססת ומודעות נמוכה לגבי [[תזונה בריאה]] בישראל. לגבי [[פעילות גופנית]] בישראל יש עליה במודעות לחשיבות תחום זה, ומצד שני יש ירידה ב[[הולכי רגל בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שמונע [[תחבורה פעילה]] ו[[אורח חיים פעיל]]. בתחום [[בטיחות הדרכים בישראל]] ובתחום [[זיהום אוויר בישראל]] ניכרת עשיה לא החלטית, מודעות נמוכה ופער ניכר בין ישראל לבין מדינות מערביות אחרות. יש לציין כי בתחומים רבים ההשפעה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] יכול לעבור זמן רב בין הבעיה עצמה לבין הביטוי שלה - לדוגמה פער של 20 שנה בין עליית שיעורי העישון לבין עליה בשיעורי [[סרטן ריאה]].
במדדים רבים של [[בריאות הציבור]] - בהקשרים של [[קידום בריאות]] רואים ירידה או ביצועים לא טובים של ישראל. בתחום של [[מניעת עישון]] ישראל מפגרת אחרי מדינות מערביות רבות, ואחרי שנים רבות של ירידה באחוז המעשנים יש עליה באחוזי העישון מאז 2013 הן בקרב הנוער והן בכלל האוכלוסייה. המאמצים של משרד הבריאות בתחום הם נמוכים מאד. בתחום ה[[תזונה]] חלה עליה מדאיגה בתחום של צריכת [[סוכר]] וישראל היא בין המדינות הגבוהות בעולם בצריכת הסוכר, כמו כן יש מגמה [[השמנה]] היבטים אלה מצטרפים למדיניות מהוססת ומודעות נמוכה לגבי [[תזונה בריאה]] בישראל. לגבי [[פעילות גופנית]] בישראל יש עליה במודעות לחשיבות תחום זה, ומצד שני יש ירידה ב[[הולכי רגל בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שמונע [[תחבורה פעילה]] ו[[אורח חיים פעיל]]. בתחום [[בטיחות הדרכים בישראל]] ובתחום [[זיהום אוויר בישראל]] ניכרת עשיה לא החלטית, מודעות נמוכה ופער ניכר בין ישראל לבין מדינות מערביות אחרות. יש לציין כי בתחומים רבים ההשפעה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] יכול לעבור זמן רב בין הבעיה עצמה לבין הביטוי שלה - לדוגמה פער של 20 שנה בין עליית שיעורי העישון לבין עליה בשיעורי [[סרטן ריאה]].
ההשקעה של ישראל בקידום בריאות היא נמוכה - כך לדוגמה אדם אחד בלבד ממונה במשרד הבריאות על מניעת עישון. ישראל גם כמעט אינה יוזמת מחקרים לצרכי מניעת עישון. בתחום התזונה משרד הבריאות חזר בו מתכנית לקדם מודעות לעודף סוכר ומלח במוצרי מזון רבים.
ההשקעה של ישראל בקידום בריאות היא נמוכה - כך לדוגמה אדם אחד בלבד ממונה במשרד הבריאות על מניעת עישון. ישראל גם כמעט אינה יוזמת מחקרים לצרכי מניעת עישון. בתחום התזונה משרד הבריאות חזר בו מתכנית לקדם מודעות לעודף סוכר ומלח במוצרי מזון רבים.
==סיבות להתדרדרות==
==סיבות להתדרדרות==