שינויים

'''קונצנזוס מדעי''' הוא שיקול דעת, עמדה ודעה משותפים של קהילת המדענים בתחום מחקר מסוים. קונצנזוס מדעי פירושו הסכמה כללית, אך לא בהכרח תמימות דעים. {{הערה|שם=green|[http://www.greenfacts.org/glossary/abc/consensus.htm Scientific Consensus], green facts}}

'''קונצנזוס מדעי''' (באנגלית: '''Scientific consensus''') הוא שיקול דעת, עמדה ודעה משותפים של קהילת המדענים בתחום מחקר מסוים. קונצנזוס מדעי פירושו הסכמה כללית, אך לא בהכרח תמימות דעים. {{הערה|שם=green|[http://www.greenfacts.org/glossary/abc/consensus.htm Scientific Consensus], green facts}}

קונצנזוס מדעי הוא שלב בהתפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מ[[השיטה המדעית]]. קונצנזוס במדע שונה מ[[קונצנזוס|קונצנזוס פוליטי]] שכן לא מתקיימת הצבעה. כשיש קונצנזוס מדעי המדענים פשוט מפסיקים להתווכח, משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד.{{הערה|שם=skeptical|1=ראו הרחבה ב[https://skepticalscience.com/translation.php?a=17&l=21 האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית]}} ייתכן כי יש מדענים שמחזיקים בעמדה שונה, דעת מיעוט, עוד עשרות או לפעמים מאות שנים, אבל אם עבודות שלהם לא מפורסמות בירחונים מדעיים, ואם הם לא מצליחים לשכנע בעמדה שלהם מדענים אחרים, בעלי השכלה רלוונטית בתחום, אזי קיים קונצנזוס מדעי.  

קונצנזוס מדעי הוא שלב בהתפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מ[[השיטה המדעית]]. קונצנזוס במדע שונה מ[[קונצנזוס|קונצנזוס פוליטי]] שכן לא מתקיימת הצבעה. כשיש קונצנזוס מדעי המדענים פשוט מפסיקים להתווכח, משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד.{{הערה|שם=skeptical|1=ראו הרחבה ב[https://skepticalscience.com/translation.php?a=17&l=21 האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית]}} ייתכן כי יש מדענים שמחזיקים בעמדה שונה, דעת מיעוט, עוד עשרות או לפעמים מאות שנים, אבל אם עבודות שלהם לא מפורסמות בירחונים מדעיים, ואם הם לא מצליחים לשכנע בעמדה שלהם מדענים אחרים, בעלי השכלה רלוונטית בתחום, אזי קיים קונצנזוס מדעי.  

לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרולוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל הסיוע של כוכבים לניווט, הייתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים והושקעו בכך מאמצים. {{הערה|שם=Harmony}}

לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרולוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל הסיוע של כוכבים לניווט, הייתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים והושקעו בכך מאמצים. {{הערה|שם=Harmony}}

[[קובץ:Geoz wb HE.svg|ממוזער|מערכת השמש על פי המודל הגאוצנטרי (כדור הארץ במרכז) וההליוצנטרי (השמש במרכז וכדור הארץ סובב אותה)]]

[[קובץ:Geoz wb HE.svg|ממוזער|מערכת השמש על פי המודל הגאוצנטרי (כדור הארץ במרכז) וההליוצנטרי (השמש במרכז וכדור הארץ סובב אותה).]]

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח, כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח, כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

'''המהפכה הקופרניקאית''' הייתה מהפכה מחשבתית שהחלה עם פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס "על תנועת גרמי השמים" בשנת 1543. הספר פורסם לאחר מותו של קופרינקוס, נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו הספר זכה לתהודת מה בעולם האסטרונומי.

'''המהפכה הקופרניקאית''' הייתה מהפכה מחשבתית שהחלה עם פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס "על תנועת גרמי השמים" בשנת 1543. הספר פורסם לאחר מותו של קופרינקוס, נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו הספר זכה לתהודת מה בעולם האסטרונומי.

התאוריה של קופנרינקוס נראית לנו הגיונית כיום, אבל בזמנו היא לא הייתה מובנת מאליו. לדוגמה תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים שהארץ נעה, אך פסל את הרעיון משום שהניח שאילו נעה הארץ, הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות של מאות קילומטרים בשעה מערבה. דבר זה מהווה קושי של "היגיון פשוט" לקבל את המודל של כדור הארץ שסובב סביב צירו. השגיאה של תלמי נבעה מאי הכרת חוק ההתמדה (חוק ניוטון הראשון), שפותח על ידי ניוטון על סמך עבודתו של קפלר.  

התאוריה של קופרניקוס נראית לנו הגיונית כיום, אבל בזמנו היא לא הייתה מובנת מאליו. לדוגמה תלמי קיבל אמנם שניתן להסביר את התצפיות גם אם מניחים שהארץ נעה, אך פסל את הרעיון משום שהניח שאילו נעה הארץ, הרי שגופים הנזרקים לאוויר היו נראים לנו כנעים במהירות של מאות קילומטרים בשעה מערבה. דבר זה מהווה קושי של "היגיון פשוט" לקבל את המודל של כדור הארץ שסובב סביב צירו. השגיאה של תלמי נבעה מאי הכרת חוק ההתמדה (חוק ניוטון הראשון), שפותח על ידי ניוטון על סמך עבודתו של קפלר.  

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית.גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בוויקיפדיה העברית}}

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית.גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בוויקיפדיה העברית}}

===חוקי התנועה של ניוטון===  

===חוקי התנועה של ניוטון===  

[[קובץ:Prinicipia-title.png|ממוזער|"עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" או בקיצור "פרינקיפיה" - ספרו החשוב של אייזק ניוטון שיצא לאור ב-1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון]]

[[קובץ:Prinicipia-title.png|ממוזער|"עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" או בקיצור "פרינקיפיה" - ספרו החשוב של אייזק ניוטון שיצא לאור ב-1687. הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון.]]

בשנת 1867 הוציא אייזק ניוטון לאור את ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע". הספר מתאר את היסודות של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי, ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית).

בשנת 1867 הוציא אייזק ניוטון לאור את ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע". הספר מתאר את היסודות של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי, ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית).