שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,988 בתים ,  18:03, 27 בינואר 2019
שורה 28: שורה 28:  
[[תמונה:Newyork_heat_island.jpg|left|thumb|200px|תמונה תרמית (למעלה) ותמונת צמחייה (למטה) שצולמו על ידי לווין של נאס"א, ב-14 באוגוסט, 2002, אחד הימים החמים ביותר בעיר ניו-יורק. השוואת התמונות מראה שאיזורים בעלי צמחיה הם קרירים יותר.]]
 
[[תמונה:Newyork_heat_island.jpg|left|thumb|200px|תמונה תרמית (למעלה) ותמונת צמחייה (למטה) שצולמו על ידי לווין של נאס"א, ב-14 באוגוסט, 2002, אחד הימים החמים ביותר בעיר ניו-יורק. השוואת התמונות מראה שאיזורים בעלי צמחיה הם קרירים יותר.]]
   −
===השפעה על תמותה בגלי חום===
+
=== תמותה עקב גלי חום===
 
איי חום עירוניים יכולים להשפיע באופן מוחשי על [[רווחה חברתית|רווחתם]] ובריאותם של תושבי הערים. בארצות הברית לבדה, מתים בכל שנה כ-1000 תושבים כתוצאה מגלי חום.<ref name="Changnon">"Impacts and responses to the 1995 heat wave: A call to action".S. A. Changnon, Jr., K. E. Kunkel, and B. C. Reinke. Bulletin of the American Meteorological Society (1996).  77: 1497–1506</ref> . איי חום עירוניים יכולים להגדיל את העוצמה וההתמשכות של גלי חום בערים. מחקר שנערך מצא כי אחוז התמותה בזמן גלי חום עולה באופן מעריכי עם הטמפרטורה המקסימלית.<ref name="Buechley">"Heat island = death island?", R. W. Buechley, J. Van Bruggen, and L. E. Trippi (1972). Environmental Research 5: 85–92.</ref> דבר שמוגבר על ידי איי חום. האפקט הלילי של איי חום עירוני בזמן גל חום יכול להיות מזיק במיוחד, היות והוא מונע מתושבי הערים את המנוחה הקרירה שיש באזורים כפריים במשך הלילה. <ref name="Clarke">"Some effects of the urban structure on heat mortality".J. F. Clarke (1972). Environmental Research 5: 93–104.</ref>
 
איי חום עירוניים יכולים להשפיע באופן מוחשי על [[רווחה חברתית|רווחתם]] ובריאותם של תושבי הערים. בארצות הברית לבדה, מתים בכל שנה כ-1000 תושבים כתוצאה מגלי חום.<ref name="Changnon">"Impacts and responses to the 1995 heat wave: A call to action".S. A. Changnon, Jr., K. E. Kunkel, and B. C. Reinke. Bulletin of the American Meteorological Society (1996).  77: 1497–1506</ref> . איי חום עירוניים יכולים להגדיל את העוצמה וההתמשכות של גלי חום בערים. מחקר שנערך מצא כי אחוז התמותה בזמן גלי חום עולה באופן מעריכי עם הטמפרטורה המקסימלית.<ref name="Buechley">"Heat island = death island?", R. W. Buechley, J. Van Bruggen, and L. E. Trippi (1972). Environmental Research 5: 85–92.</ref> דבר שמוגבר על ידי איי חום. האפקט הלילי של איי חום עירוני בזמן גל חום יכול להיות מזיק במיוחד, היות והוא מונע מתושבי הערים את המנוחה הקרירה שיש באזורים כפריים במשך הלילה. <ref name="Clarke">"Some effects of the urban structure on heat mortality".J. F. Clarke (1972). Environmental Research 5: 93–104.</ref>
    
על פי מחקר אחד בארצות הברית היחסים בין טמפרטורות קיצוניות לבין אחוזי תמותה משתנים על פי מיקום. על פי "התוכנית להשפעות בריאותיות של שינויים סביבתיים עולמיים" באוניברסיטת ג'ון הופקינס, סביר כי חום יגרום לתמותה גבוהה יותר בערים בקווי גובה בינוניים וגבוהים שבהם יש שינויי טמפרטורה גבוהים, כגון שיקגו או ניו יורק. לעומת זאת ההשפעה צפויה להיות מתונה יותר בערים שבהם יש טמפרטורות ממוצעות וחמות בכל רחבי השנה. המחקר מראה כי תושבי הערים הדרומיות, כמו מיאמי, נוטים להסתגל טוב יותר לתנאי מזג אוויר חם והם פחות פגיעים.  
 
על פי מחקר אחד בארצות הברית היחסים בין טמפרטורות קיצוניות לבין אחוזי תמותה משתנים על פי מיקום. על פי "התוכנית להשפעות בריאותיות של שינויים סביבתיים עולמיים" באוניברסיטת ג'ון הופקינס, סביר כי חום יגרום לתמותה גבוהה יותר בערים בקווי גובה בינוניים וגבוהים שבהם יש שינויי טמפרטורה גבוהים, כגון שיקגו או ניו יורק. לעומת זאת ההשפעה צפויה להיות מתונה יותר בערים שבהם יש טמפרטורות ממוצעות וחמות בכל רחבי השנה. המחקר מראה כי תושבי הערים הדרומיות, כמו מיאמי, נוטים להסתגל טוב יותר לתנאי מזג אוויר חם והם פחות פגיעים.  
 +
 +
===פגיעה בתחבורה פעילה===
 +
במדינות חמות כמו ישראל, שילוב של אי חום עירוני יחד עם מחסור בצל עלולים להרתיע אנשים מללכת ברגל, לרכוב באופניים או להשתמש בתחבורה ציבורית. לדבר זה השלכות חמורות על בריאות התושבים עקב [[אורח חיים יושבני]]. מחסור ב[[פעילות גופנית]] הוא גורם מרכזי לתחלואה ותמותה-בטרם-עת במדינות מערביות. לפי הערכת [[ארגון הבריאות העולמי]], מחסור בפעילות גופנית גורר במדינות עשירות (כמו ישראל)  7.7% מכלל מקרי המוות-  במדינות עשירות זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11]}} במדינה כמו ישראל מדובר באלפי מקרי מוות בשנה עקב מחסור בפעילות גופנית. עם זאת החסמים ל[[תחבורה פעילה]] כוללים היבטים רבים מלבד חום כמו חסימת יכולות הליכה על ידי כבישים מהירים או מחסור ב[[תשתיות אופניים]]. כדי להתגבר על חסמים אלה החלו בשנים האחרונות בקידום [[הליכתיות]] - תכנון עירוני שממקוד בעידוד הליכה ורכיבה.
 +
 +
===עידוד פקקי תנועה ובעיות נוספות===
 +
הפחתת שימוש ב[[תחבורה פעילה]] והורדת האטרקטיביות של שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] כפועל יוצא מכך, עלולה לגרור החרפה של [[פקקי תנועה]] והגדלת הביקוש ל[[חנייה]]. לדבר זה השלכות חמורות על הכלכלה. בישראל לדוגמה עלות פקקי התנועה היא כ 35 מיליארד ש"ח בשנה, והמחיר עולה משנה לשנה. חניות מייקרות את הדיור עקב תחרות על אותם שטחים ומשאבים במרכזי הערים.
 +
 +
לפגיעה ב[[תחבורה בת קיימא]] יש מנגנון של [[לולאת משוב]] שכן [[טבע עירוני ותחבורה בת קיימא]] הם דברים שיכולים לעודד זה את זה - [[עצים בעיר]] יכולים לסייע לתחבורה פעילה וקידום [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]] ומצד שני תכנון של מרחבים למכוניות ודרישה לחניות מעודד כריתת עצים בטענה שאלו מלכלכים או מפריעים לחניות.
    
=== הגדלת צריכת האנרגיה וייקור החשמל===
 
=== הגדלת צריכת האנרגיה וייקור החשמל===

תפריט ניווט