שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 352 בתים ,  22:05, 12 בינואר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''צו חירום ממשלתי''' (באנגלית: emergency decree ולעתים גם enabling act) פירושו שטר הוראה ממשלתי הנשלח לרשויות מדיניות מתאימות לביצוע פעולה מסוימת תוך זמן קצר מאד (לרוב, תוך יום עד חודש לכל היותר). ייתכן כי הצו גם יביא לשינוי ספר החוקים של [[מדינה]] נתונה.
+
'''צו חירום ממשלתי''' (באנגלית: '''Emergency decree''' ולעתים גם '''Enabling act''') הינו שטר הוראה ממשלתי הנשלח לרשויות מדיניות מתאימות לביצוע פעולה מסוימת תוך זמן קצר מאד (לרוב, תוך יום עד חודש לכל היותר). לעיתים הצו גם מביא לשינוי ספר החוקים של ה[[מדינה]] בה ניתן הצו.
   −
==מאפיינים ככלי פוליטי==
+
==מאפייני צו חירום ממשלתי ככלי פוליטי==
ישנה הסכמה רחבה כי צו חירום ממשלתי הוא כלי רב עוצמה ומסוכן שיש להשתמש בו במקרים נדירים ובעבור בעיות שיכולות לפגוע בציבור הכללי של מדינה מסוימת (כולל מיעוטים וללא סייגים בעניין זה).
+
ישנה הסכמה רחבה כי צו חירום ממשלתי הוא כלי רב עוצמה ומסוכן שיש להשתמש בו במקרים נדירים ובעבור בעיות שהשלכותיהן עלולות או אף צפויות לפגוע בציבור הכללי של מדינה מסוימת (כולל מיעוטים וללא סייגים בעניין זה).
    
* באם צו חירום ממשלתי גורם לפגיעה במיעוטים לא-מיליטנטים אזי ככלל הוא אנטי-דמוקרטי.
 
* באם צו חירום ממשלתי גורם לפגיעה במיעוטים לא-מיליטנטים אזי ככלל הוא אנטי-דמוקרטי.
* שימוש תכוף מדי בצוי חירום עלול להפחית מכוחם (של הצווים).  
+
* שימוש תכוף מדי בצווי חירום עלול להפחית מכוחם של הצווים.  
 
* צו חירום ממשלתי מקבל את כוחו מ[[שקיעה בסמכות]] של אלו המבצעים אותו (לעתים מתוך תחושת שליחות).
 
* צו חירום ממשלתי מקבל את כוחו מ[[שקיעה בסמכות]] של אלו המבצעים אותו (לעתים מתוך תחושת שליחות).
   −
==ברפובליקת ויימאר==
+
==ברפובליקת ויימאר ולאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה==
ברפובליקת ויימאר השתמשו בעיקר חברי [[היווצרות המפלגה הנאצית|המפלגה הנאצית]] ב"צווי חירום" או "חוקי חירום" דרמטיים שונים, בכדי למוטט בהדרגה אך במהירות, את כל האופוזיציה הפוליטית ובראשה המפלגה הקומוניסטית של רפובליקת ויימאר ולצורך פגיעה במיעוטים באופן אנטי-דמוקרטי בעליל תוך התעלמות וברוטאליות כלפי המוחים על צווי חירום אלה. דוגמאות לצווים וחוקי חירום כאלה:
+
ברפובליקת ויימאר (גרמניה בתקופה של בין הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה עד עלייתו של אדולף היטלר לשלטון ב-1933) ובזמן השלטון הנאצי השתמשו בעיקר חברי [[היווצרות המפלגה הנאצית|המפלגה הנאצית]] ב"צווי חירום" או "חוקי חירום" דרמטיים שונים, בכדי למוטט בהדרגה אך במהירות, את כל האופוזיציה הפוליטית ובראשה המפלגה הקומוניסטית של רפובליקת ויימאר ולצורך פגיעה במיעוטים באופן אנטי-דמוקרטי בעליל תוך התעלמות וברוטליות כלפי המוחים על צווי חירום אלה. דוגמאות לצווים וחוקי חירום כאלה:
    
* "צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה": את הצו הוציא נשיא רפובליקת ויימאר דאז פאול וון הינדנבורג בלחץ המפלגה הנאצית לאחר אירוע הצתת הרייכסטאג ובמסגרתו הוגבל כוחן של תנועות מהפכניות ובעיקר אנטי-נאציות<ref>בגרמנית: Verordnung des Reichspräsidenten zum Schutz von Volk und Staat</ref>  
 
* "צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה": את הצו הוציא נשיא רפובליקת ויימאר דאז פאול וון הינדנבורג בלחץ המפלגה הנאצית לאחר אירוע הצתת הרייכסטאג ובמסגרתו הוגבל כוחן של תנועות מהפכניות ובעיקר אנטי-נאציות<ref>בגרמנית: Verordnung des Reichspräsidenten zum Schutz von Volk und Staat</ref>  
שורה 19: שורה 19:  
בין מספר הצווים שניתן לשקול:
 
בין מספר הצווים שניתן לשקול:
   −
* טיפול או הכנה לטיפול בכל הבעיות שיפורטו בערך המקשור בעניין [[התדרדרות המערכת הרפואית בישראל]].
+
* טיפול או הכנה לטיפול בכל הבעיות שנושא [[התדרדרות המערכת הרפואית בישראל]].
   −
* טיפול בבעיות התחבורה הקשות והנערמות בישראל - [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[פקקי תנועה בישראל]] ו[[בעיות חנייה בישראל|בעיות החנייה הגוהות בישראל]]: לדוגמה - ציור [[נתיב תחבורה ציבורית|נתצ"ים]] והקמת עוד תחנות אוטובוס בכלל הרחובות המרכזיים של כלל ערי ישראל ותפעול אוטובוסים מצד כל [[חברות אוטובוסים בישראל|חברות האוטובוסים בישראל]] תוך חודש בלבד בכל הקווים הללו, זאת תוך סבסוד הוצאותיהן של החברות השונות והטלת קנסות על חברות שיפגרו בהשלמת התכנית (לאחר ציור הנת"צים ניתן לעדכן נוסעים על קווים אלה במהירות דרך עדכון [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]] של אפליקציות). סייג למימוש זה הוא רחובות שבהן מתוכננת או נבנית רכבת קלה. בנוסף לכך הכנסה מיידית של עובדים זרים ורובוטיקה לענף פיתוח התחבורה הציבורית בישראל בכדי להמהיר את הקמת הרכבת הקלה בכלל ערי המרכז בישראל ובכדי להתחיל לעבוד במקביל על עבודות פיתוח דומות בצפון ודרום הארץ וכן בכדי להפוך תכניות גרנזדיוזיות יותר לישימות וגם גידור כביש 6 באופן מלא מתחילתו ועד סופו (נכון לשנת 2019 חלקים נרחבים מכביש ארוך זה אינם מגודרים וכך גדל הסיכוי שסטייה ממנו תגרום למוות).
+
* טיפול בבעיות התחבורה הקשות והנערמות בישראל - [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[פקקי תנועה בישראל]] ו[[בעיות חנייה בישראל|בעיות החנייה הגבוהות בישראל]]: לדוגמה - הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] והקמת עוד תחנות אוטובוס בכלל הרחובות המרכזיים של כלל ערי ישראל ותפעול אוטובוסים מצד כל [[חברות אוטובוסים בישראל|חברות האוטובוסים בישראל]] תוך חודש בלבד בכל הקווים הללו, זאת תוך סבסוד הוצאותיהן של החברות השונות והטלת קנסות על חברות שיפגרו בהשלמת התכנית (לאחר הקמת הנת"צים ניתן לעדכן נוסעים על קווים אלה במהירות דרך עדכון [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]] של אפליקציות). סייג למימוש זה הוא רחובות שבהן מתוכננת או נבנית רכבת קלה. בנוסף לכך הכנסה מיידית של עובדים זרים ורובוטיקה לענף פיתוח התחבורה הציבורית בישראל בכדי להמהיר את הקמת הרכבת הקלה בכלל ערי המרכז בישראל ובכדי להתחיל לעבוד במקביל על עבודות פיתוח דומות בצפון ודרום הארץ וכן בכדי להפוך תכניות גרנזדיוזיות יותר לישימות וגם גידור כביש 6 באופן מלא מתחילתו ועד סופו (נכון לשנת 2019 חלקים נרחבים מכביש ארוך זה אינם מגודרים וכך גדל הסיכוי שסטייה ממנו תגרום למוות).
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 32: שורה 32:     
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט