שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 42 בתים ,  23:25, 8 בינואר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אקולוגיה חברתית''' (Social ecology) הוא תחום מחקר הבודק את קשרי הגומלין בין [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ל[[מערכת מורכבת|מערכות חברתיות]]. אקולוגיה חברתית הוא גם שמה של פילוסופיה רדיקלית שפותחה על ידי [[מוריי בוקצ'ין]].
+
'''אקולוגיה חברתית''' (באנגלית: '''Social ecology''') הוא תחום מחקר הבודק את קשרי הגומלין בין [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ל[[מערכת מורכבת|מערכות חברתיות]]. אקולוגיה חברתית הוא גם שמה של פילוסופיה רדיקלית שפותחה על ידי [[מוריי בוקצ'ין]].
      שורה 6: שורה 6:     
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
מאז 1995, הפך בוקצ'ין יותר ויותר ביקורתי כלפי אנרכיזם, ובשנת 1999 הוא נקט עמדה נחרצת נגד האידאולוגיה האנרכיסטית. הוא ראה באקולוגיה החברתית כצורה חדשה של ליברטריות סוציאליסטית ואת קווי המדיניות שלה כנטועים במסגרת של קומונליות (communalism).  
+
מאז 1995, הפך בוקצ'ין יותר ויותר ביקורתי כלפי אנרכיזם, ובשנת 1999 הוא נקט עמדה נחרצת נגד האידאולוגיה האנרכיסטית. הוא ראה באקולוגיה החברתית כצורה חדשה של ליברטריות סוציאליסטית ואת קווי המדיניות שלה כנטועים במסגרת של קומונליות (Communalism).  
    
מאז הייסוד של האקולוגיה החברתית היא התפתחה באופן ניכר. כיום היא מעורבת בענפי המחקר של התנהגות, משפטים, מדעי הסביבה וחקר הבריאות. אקולוגיה חברתית מיישמת מתודות מדעיות למחקר של מגוון רחב של בעיות התנהגותיות, חברתיות וסביבתיות.  
 
מאז הייסוד של האקולוגיה החברתית היא התפתחה באופן ניכר. כיום היא מעורבת בענפי המחקר של התנהגות, משפטים, מדעי הסביבה וחקר הבריאות. אקולוגיה חברתית מיישמת מתודות מדעיות למחקר של מגוון רחב של בעיות התנהגותיות, חברתיות וסביבתיות.  
שורה 15: שורה 15:     
==השקפה על הסיבות לפשיעה==
 
==השקפה על הסיבות לפשיעה==
מאז שנות ה-50, האקולוגיה החברתית שמה דגש על תאוריות של אי-סדר חברתי. מחקרים רבים מצאו כי שיעורי פשיעה גבוהים קשורים לעוני, אי-סדר, מספר גבוה של בניינים נטושים וסימנים נוספים של התדרדרות קהילתית.<ref>Bursik Jr., Robert J. (1988). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/120011187/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Social Disorganization and Theories of Crime and Delinquency: Problems and Prospects]". Criminology 26: p. 519–539. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00854.x. </ref><ref>Morenoff, Jeffrey, Robert Sampson, Stephen Raudenbush (2001). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/118969691/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Neighborhood Inequality, Collective Efficacy and the Spatial Dynamics of Urban Violence]". Criminology 39: p. 517–60. doi:10.1111/j.1745-9125.2001.tb00932.x.</ref> כאשר אנשים עובדים ואנשים מהמעמד הבינוני עוזבים שכונות שנמצאות במצב התדרדרות, נשארות בהן אוכלוסיות שמצויות במצוקה. [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Julius_Wilson William Julius Wilson] הציע רעיון של "אפקט ריכוז העוני" שגורם לשכונות להיות מבודדות מחברת הזרם המרכזי, ולסבול מאלימות.  
+
מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, האקולוגיה החברתית שמה דגש על תאוריות של אי-סדר חברתי. מחקרים רבים מצאו כי שיעורי פשיעה גבוהים קשורים לעוני, אי-סדר, מספר גבוה של בניינים נטושים וסימנים נוספים של התדרדרות קהילתית.<ref>Bursik Jr., Robert J. (1988). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/120011187/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Social Disorganization and Theories of Crime and Delinquency: Problems and Prospects]". Criminology 26: p. 519–539. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00854.x. </ref><ref>Morenoff, Jeffrey, Robert Sampson, Stephen Raudenbush (2001). "[http://www3.interscience.wiley.com/journal/118969691/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 Neighborhood Inequality, Collective Efficacy and the Spatial Dynamics of Urban Violence]". Criminology 39: p. 517–60. doi:10.1111/j.1745-9125.2001.tb00932.x.</ref> כאשר אנשים עובדים ואנשים מהמעמד הבינוני עוזבים שכונות שנמצאות במצב התדרדרות, נשארות בהן אוכלוסיות שמצויות במצוקה. [http://en.wikipedia.org/wiki/William_Julius_Wilson William Julius Wilson] הציע רעיון של "אפקט ריכוז העוני" שגורם לשכונות להיות מבודדות מחברת הזרם המרכזי, ולסבול מאלימות.  
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט