שינויים

'''חומרנות''' היא נטייה התנהגותית לכאורה הקשורה לרוב בצריכה עקבית ובשידול אחרים לצריכה עקבית של [[סמי שעשוע]] (כגון ניקוטין לא-רפואי, קנאביס לא-רפואי ועוד), [[הימורי שעשוע]] (כגון דרך [[לוטו]], משחקי שולחן וקוביה או מכונות משחקי-וידאו להימורים), הלוואת ולוויית כסף ב[[ריבית]], שקיעה ב[[תרבות הצריכה]] ("קניית מותרות בתשלומים"), חוסר כבוד לנפש האדם ולגוף האדם, [[חמדנות]], [[ממוניזם]] כולל האמונה כי ערך האדם נמדד בעיקר ב[[ממון|ממונו]], הצדקת [[זנות מרצון מלא]] ו[[פורנו]] מסוגים מחפיצים ומשפילים, הצדקת [[שידול לזנות]] (סירסור), הצדקת [[ציד כ"ספורט"]] וכדומה.

'''חומרנות''' היא נטייה התנהגותית ולעיתים גם [[אידאולוגיה]] המעדיפה להדגיש את "חיי החומר" על "חיי הרוח". [https://milog.co.il/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA] מילה זה קרובה למונח '''חורמניות''' המציין העדפה של [[כסף]], [[רכוש]], [[הון]] וגירוי גבוה של חושי האדם על ידי שלל אמצעים על פני היבטים אחרים של החיים. [https://milog.co.il/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]

חומרנות מזוהה עם [[הדוניזם]] (נהנתנות), [[נרקיסיזם]] (נטייה לנסות לחוש עליונות על אחרים) ולעתים גם עם [[התמכרות לטלוויזיה]] (בעיקר לחדשות, לתכניות ספורט, בישול וסדרות דרמה), תפישת [[קולינריה כאמנות]] ועוד; עם זאת, ייתכן ואדם ישקף רק חלק מן התכונות שנפוץ לזהות עם "חומרנות" ואף יעשה זאת מבלי להתכוון לכך (למשל בעקבות [[מסגור|מסגור תרבותי]], [[שקיעה במסכות]] ו[[שחיקה פסיכולוגית]] אך בתוכו יתנגד לרוב הדוגמאות הנפוצות של המונח). כמו כן, חומרנות מזוהה עם צריכה עקבית של אלכוהול ובמיוחד נהנתנות בהקשר צריכת אלכוהול.

החומרנות היא נסיון להגדלת ההנאה על ידי פעילות עקבית ותכופה של גירוי חושי הגוף בצורות שונות - עינוג הגוף על ידי מזון, משקאות ממותקים או אלכוהולים, קניות כסוג של בילוי, הימורים, משחקים, בידור, צריכה של סמים או חומרים נרקוטיים, צריכת שירותי מין לסוגיהם, וכן צריכה של מוזיקה, ספורט או ריקודים באופן מוגזם. בעוד כל אדם יכול למצוא הנאה בלפחות חלק מפעולות אלה, מדי פעם, החומרניות עוסקת בדברים אלה בצורה עקבית ותכופה, ולעיתים קרובות ללא נסיון לחרוג מהן או למצוא משמעות עמוקה יותר לחיים מעבר לעונג המיידי.  

חומרנות נתפשת על ידי מתנגדיה כנטייה התנהגותית הרסנית שככלל תסב נזק לסובבים את הפרט ואף לפרט עצמו בחייו; השקפות רוחניות מרחיקות לכת לדבר גם על נזק בחיים הבאים אפשריים או אולי-אפשריים, בין אם מקארמה שלילית במציאותנו אליה אולי ישוב הפרט בגוף אחר ועם נפש וזהות אחרת ובין באופנים מטא-פיזיים עמומים יותר, אשר לפי דעה רווחת לא ניתן לשלול מסיבות [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיות]].

חומרנות קשורה צריכה עקבית, ולפעמים גם בשידול אחרים לצריכה של [[סמי שעשוע]] (כגון ניקוטין לא-רפואי, קנאביס לא-רפואי ועוד), [[הימורי שעשוע]] (כגון דרך [[לוטו]], משחקי שולחן וקוביה או מכונות משחקי-וידאו להימורים), הלוואת ולוויית כסף ב[[ריבית]], שקיעה ב[[תרבות הצריכה]] ("קניית מותרות בתשלומים"), חוסר כבוד לנפש האדם ולגוף האדם, [[חמדנות]], [[ממוניזם]] כולל האמונה כי ערך האדם נמדד בעיקר ב[[ממון|ממונו]], הצדקת [[זנות מרצון מלא]] ו[[פורנו]] מסוגים מחפיצים ומשפילים, הצדקת [[שידול לזנות]] (סירסור), הצדקת [[ציד כ"ספורט"]] וכדומה.

חומרנות, בעיקר בעולם המודרני המתועש, מרחיקה את פרטי החברה מ[[שויווי משקל כלכלי]] ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים) לאובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית מצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. חומרנות בעולם המודרני המתועש קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במועדונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), ב[[אנטי-סרקזם|שימוש מוגזם ומיותר בסרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ובמידה פחותה גם [[טרנס פסיכודלי]].

 

 

 

 

 

לטענת מתנגדיה חומרנות, בעיקר בעולם המודרני המתועש, מרחיקה את פרטי החברה מ[[שיווי משקל כלכלי]] ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים) ל[[התמכרות]], [[ניצול]], אובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית. הדבר מנוצל על ידי [[תאגידים רב לאומיים]] ומצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. חומרנות בעולם המודרני המתועש קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במועדונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), ב[[אנטי-סרקזם|שימוש מוגזם ומיותר בסרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ובמידה פחותה גם [[טרנס פסיכודלי]].

אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] ללא בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה).

אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] ללא בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה).

==התנגדות לחומרנות==

התנגדות של [[מערכות מורכבות]] ו[[כלכלה בת קיימא]] לחומרנות רואה במציאות שילוב של חומר, אנרגיה, וידע המקובעים במערכות מורכבות שונות השלובות זו בזו של בני אדם, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]], יצורים חיים אחרים, [[מערכות אקולוגיות]], [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ועוד. בעוד שהשקפות אלה שוללות קיום רוחני "טהור" כלשהו (לדוגמה נשמה ללא גוף) יש הבנה כי התפקוד של מערכות רבות תלוי בשמירה על סט מסויים של כללים ומגבלות, שהתעלמות מהן גוררת השלכות שליליות. כמו כן ניתוחים כאלה מדגישים היבטים של תלות-הדדית, ו[[ניתוח ארוך טווח]] ולא רק את ההנאה הרגעית של הפרט הבודד. ניתוחים המבוססים על [[פסיכולוגיה אבולציונית]] ותחומים נוספים מדגישים כמו [[כלכלת אושר]] מדגישים כי השגת הרגשה טובה נובעת לא רק על ידי גירוי מיידי של החושים אלא גם על ידי פעולות המעניקות תחושה של משמעות, הולדה וגידול של צאצאים, טיפוח קשרים חברתיים ועוד. הדברים האלה אינם מחייבים אמונה דתית כלשהי ואף יכולים להשתלב ב[[רוחניות חילונית]] ובראייה [[אבולוציה|אבולוציונית]].  

לאורך ההיסטוריה ובמידה רבה גם בימינו אויביה הגדולים ביותר של החומרנות הם הפלגים הפונדמנטליים (או הרפורמיים כמו-פונדמנטליים) של הדתות הסגפניות והפוריטניות השונות כגון [[ג'ייניזם]], [[אסלאם]], [[בודהיזם]], [[יהדות קראית]], [[סיקיזם]] ועוד. ערכים המודגשים בדתות אלה (לפחות בכתבי הקודש שלהן ובקרב חלק מחסידיהן - בעיקר נזירים) הם אהבה בלתי-מותנית, ככלל, לזולת, הקרבה בכלל ובעיקר [[חסד]] (למשל בצורה של צדקה חודשית או שנתית לעניים), התנזרות מסמי שעשוע, הימורי שעשוע, ריבית, ממזון שנוצר מ[[צער בעלי חיים מכוון כשלא היה הכרח לכך]] ועוד. עם זאת, ניתן לערוך השוואה בין פסאודו-דתות או לחלופין "דתות חומרניות" כגון דתות פגאניות בהן ישנו דגש על סגידת החומר ("דת ארצית ופרקטית המקדשת את החומר הטבעי, את המיניות ואת הציד והשחיטה של בעלי חיים") לעומת דתות בעלות מחקר והעמקה וחתירה לכינון עקרונות מטאפיזיים מוגדרים היטב ("סגפנות ורדיקליות כנגד החייתיות ההרסנית שבאדם") אם כי אין בכך לטעון שכל דת היא דת אמת.

==ראו גם==

==ראו גם==