שורה 1: |
שורה 1: |
| בתחום של הספקת שירותי בריאות, קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]], כלומר מצבים בהם [[שוק חופשי]] לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. תחום שמנסה להתמודד עם היבטים אלה נקרא "מימון מערכת הבריאות". | | בתחום של הספקת שירותי בריאות, קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]], כלומר מצבים בהם [[שוק חופשי]] לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. תחום שמנסה להתמודד עם היבטים אלה נקרא "מימון מערכת הבריאות". |
| | | |
− | מבט רחב עוד יותר קשור לכשלי שוק הקשורים למתח שקיים בין שמירה על בריאות הציבור, כולל צעדים של קידום בריאות ו[[רפואה מונעת]] לבין אינטרסים כלכליים של גורמים בתחום הבריאות כגון [[חברות התרופות]], קופות חולים, חברות ביטוח, רופאים, משרד הבריאות וכו'. | + | מבט רחב עוד יותר קשור לכשלי שוק הקשורים למתח שקיים בין שמירה על [[בריאות הציבור]], כולל צעדים של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] לבין אינטרסים כלכליים של גורמים בתחום הבריאות כגון [[חברות התרופות]], קופות חולים, חברות ביטוח, רופאים, משרד הבריאות וכו'. |
| | | |
− | ==קושי להבחין באיכות המוצר== | + | ==קידום בריאות כמוצר ציבורי== |
| + | אחת הבעיות הקשות ביותר בתחום הבריאות היא תת-מימון ותת פיתוח של [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]], עקב כך שהיבטים אלה הם בחלקם מוצר ציבורי. [[מוצר ציבורי]] הוא מוצר שקל להנות מקיומו גם אם אתה לא שילמת עליו, ושהנאה של אדם אחד ממנו לא מונעת הנאה של של אדם אחר. היבטים רבים של קידום בריאות נוגעים להקטנת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] על בריאות האוכלוסיה כמו הקטנת [[זיהום אוויר]], הפחתת [[זיהום במזון]] ו[[זיהום מים]], הענקת מידע על [[תזונה בריאה]] או קידום [[אורח חיים בריא]] על ידי היבטים כמו תכנון עירוני. |
| + | התחומים האלה הם כולם מוצרים ציבוריים שכן לדוגמה אוויר נקי או תקנים למניעת זיהום במזון הם דברים בגדר "הכל או כלום". הבעיה היסודית היא שב[[שוק משוכלל]] לא משתלם לייצר מוצרים ציבוריים. ניתן להעביר את הייצור או הגנה על מוצרים ציבוריים לממשלה , אולם גם דבר זה הוא פתרון חלקי ובעייתי במיוחד כאשר שמירת המוצר הציבורי פוגעת ברווחים של חברות מסחריות שפועלות נגד שמירה כזו. |
| + | |
| + | ==קושי להבחין באיכות המוצר - אין מידע מלא== |
| כדי ש[[שוק]] יתפקד היטב, יש צורך שהצרכנים יוכלו להבחין באיכות המוצר. הנחה זו באה לעיתים לידי ביטוי בהנחה מפורשת במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיה אין הבדלי איכות בין המוצרים השונים (במילים אחרות המוצרים הם [[סחורה]]), במודלים אחרים, הצרכנים יכולים להעריך ולתמחר את הבדלי האיכות בין המוצרים ולשלם תמורת האיכות - כלומר לצרכנים יש [[מידע מלא]] הן על איכות המוצרים והן על מחירם (וכן על מצבם הבריאותי שלהם עצמם). | | כדי ש[[שוק]] יתפקד היטב, יש צורך שהצרכנים יוכלו להבחין באיכות המוצר. הנחה זו באה לעיתים לידי ביטוי בהנחה מפורשת במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיה אין הבדלי איכות בין המוצרים השונים (במילים אחרות המוצרים הם [[סחורה]]), במודלים אחרים, הצרכנים יכולים להעריך ולתמחר את הבדלי האיכות בין המוצרים ולשלם תמורת האיכות - כלומר לצרכנים יש [[מידע מלא]] הן על איכות המוצרים והן על מחירם (וכן על מצבם הבריאותי שלהם עצמם). |
| | | |
− | כשל שוק אחד בתחום הבריאות נובע מכך שהמטופל, ה"צרכן", אינו בעל כלים לדעת האם קיבל מוצר טוב או פגום, לא רק לפני מתן השירות אלא בדרך כלל גם אחריו. לעיתים גם רופאים אחרים יתקשו לדעת האם הטיפול שניתן הוא טוב או לא. אם טיפול רפואי כלשהו הצליח, אין זה אומר שהטיפול היה באיכות טובה בהכרח, ואם הטיפול הרפואי נכשל, אין זה אומר בהכרח שאיכות הטיפול הייתה נמוכה. הדבר נובע מכך שתחלואה והחלמה הם [[תהליך|תהליכים]] שיש להם דינמיקה משל עצמם - גם ללא התערבות של גורם אחר, וכן בגלל השתנות נסיבות ויכולות ריפוי של הגוף. | + | כשל שוק אחד בתחום הבריאות נובע מכך שהמטופל, ה"צרכן", אינו בעל כלים לדעת האם קיבל מוצר טוב או פגום. לפעמים הבעיה קיימת לא רק לפני מתן השירות אלא גם אחריו. לעיתים גם רופאים אחרים יתקשו לדעת האם הטיפול שניתן הוא טוב או לא. אם טיפול רפואי כלשהו הצליח, אין זה אומר שהטיפול היה באיכות טובה בהכרח, ואם הטיפול הרפואי נכשל, אין זה אומר בהכרח שאיכות הטיפול הייתה נמוכה. הדבר נובע מכך שתחלואה והחלמה הם [[תהליך|תהליכים]] שיש להם דינמיקה משל עצמם - גם ללא התערבות של גורם אחר, וכן בגלל השתנות נסיבות בין אדם לאדם ויכולות ריפוי של הגוף. היבטים הנוגעים ל[[הטרוגניות בכלכלה]] ובגוף האנושי. |
| | | |
− | כשל שוק דומה הוא הקושי להעריך את איכות השירות בין נותני שירותים שונים. לדוגמה להשוות בין השירות של 2 רופאים שונים. מטופלים יכולים להשוות בפרמטרים כמו אדיבות הרופא, הביטחון שהוא נוסח במטופלים או משך ההמתנה אליו, אבל לרוב המטופלים אין את הידע הנדרש כדי לדעת מי מהרופאים העניק להם טיפול טוב רפואי טוב יותר. דבר זה נוגע גם לסוגים אחרים של שירות רפואי כגון השוואה בין תרופות, סוגי טיפולים שונים, בתי חולים, חברות ביטוח רפואי, תוכניות ביטוח שונות, קופות חולים ועוד. | + | כשל שוק דומה הוא הקושי להעריך את איכות השירות בין נותני שירותים שונים. לדוגמה כיצד להשוות בין השירות של שני רופאים שונים. מטופלים יכולים להשוות בפרמטרים כמו אדיבות הרופא, הביטחון שהוא נוסח במטופלים או משך ההמתנה אליו, אבל לרוב המטופלים אין את הידע הנדרש כדי לדעת מי מהרופאים העניק להם טיפול רפואי טוב יותר. דבר זה נוגע גם לסוגים אחרים של שירות רפואי כגון השוואה בין תרופות, סוגי טיפולים שונים, בתי חולים, חברות ביטוח רפואי, תוכניות ביטוח שונות, קופות חולים ועוד. |
| | | |
− | ==מידע א-סימטרי== | + | ==מידע א-סימטרי וטיפולים מיותרים== |
| כשל שוק אחר הוא מתן טיפולים מיותרים, ביטוחים מיותרים וניגודי אינטרסים בין נותן השירות רפואי - כגון הרופא, חברת הביטוח, קופות חולים וחברות התרופות, לבין הפציינט. לדוגמה הרופא או חברת התרופות יכולים לדעת שטיפול מסויים, יקר יותר, אינו בהכרח יעיל או אפקטיבי יותר מטיפול אחר זול יותר, אבל לחולה אין דרך לדעת זאת. | | כשל שוק אחר הוא מתן טיפולים מיותרים, ביטוחים מיותרים וניגודי אינטרסים בין נותן השירות רפואי - כגון הרופא, חברת הביטוח, קופות חולים וחברות התרופות, לבין הפציינט. לדוגמה הרופא או חברת התרופות יכולים לדעת שטיפול מסויים, יקר יותר, אינו בהכרח יעיל או אפקטיבי יותר מטיפול אחר זול יותר, אבל לחולה אין דרך לדעת זאת. |
| | | |
− | באופן דומה, חברות ביטוח מציעות לחולים ביטוחים שונים ומסובכים שבהם יש ביטוח יתר - פוליסה אחת מכסה מספר תחומים ופוליסה אחרת מכסה מספר תחומים אחרים שחלקם חופפים את הפוליסה הראשונה. עקב מורכבות המוצרים הביטוחיים הרפואיים המטופלים מתקשים להבין מה מכסה הביטוח הרפואי ומה לא. | + | באופן דומה, [[חברות ביטוח]] מציעות לחולים ביטוחים שונים ומסובכים שבהם יש ביטוח יתר - פוליסה אחת מכסה מספר תחומים ופוליסה אחרת מכסה מספר תחומים אחרים שחלקם חופפים את הפוליסה הראשונה. עקב מורכבות המוצרים הביטוחיים הרפואיים המטופלים מתקשים להבין מה מכסה הביטוח הרפואי ומה לא. |
| | | |
| ==כשל תשלום לצד ג'== | | ==כשל תשלום לצד ג'== |
| כשל שוק נוסף הוא כשל שנובע מכך שהמטופל בדרך כלל לא משלם ישירות למטפל אלא לגורם שלישי כמו [[חברת ביטוח]]. | | כשל שוק נוסף הוא כשל שנובע מכך שהמטופל בדרך כלל לא משלם ישירות למטפל אלא לגורם שלישי כמו [[חברת ביטוח]]. |
| | | |
− | לרופא יש אינטרס להגדיל את הביקורים והתשלומים, לחולה אין תמריץ להקטין אותם (כי חברת הביטוח משלמת עליהם). דבר זה גורר התייקרות של הטיפולים הרפואיים ולהתייקרות פרמיות הביטוח. בסופו של דבר זה עלול לגורר מצב שהחולים הנזקקים ביותר לטיפול ואין להם כסף רב להשיגו נשמטים החוצה מהביטוח הרפואי. | + | לרופא יש אינטרס להגדיל את הביקורים והתשלומים, לחולה אין תמריץ להקטין אותם (כי חברת הביטוח משלמת עליהם). דבר זה גורר התייקרות של הטיפולים הרפואיים ולהתייקרות פרמיות הביטוח. בסופו של דבר זה עלול לגרור מצב שהחולים הנזקקים ביותר לטיפול ואין להם כסף רב להשיגו נשמטים החוצה מהביטוח הרפואי. |
| | | |
| ==ייקור וסיבוך הטיפול עקב דחיית הטיפול== | | ==ייקור וסיבוך הטיפול עקב דחיית הטיפול== |
− | במצבים רפואיים רבים בהם [[רפואה מונעת|טיפול-מונע]] או מוקדם יותר יכול למנוע את התפתחות הבעיה הרפואית, לשפר את סיכויי ההצלחה שלה ולהוזיל את עלות הטיפול. דוגמאות לכך כוללות גילוי מוקדם של סוגי [[סרטן]] כגון סריקה לגילוי [[סרטן השד]], גילוי מוקדם של [[סרטן המעי הגס]]. | + | במצבים רפואיים רבים בהם [[רפואה מונעת|טיפול-מונע]] או מוקדם יותר יכול למנוע את התפתחות הבעיה הרפואית, לשפר את סיכויי ההצלחה שלה ולהוזיל את עלות הטיפול. דוגמאות לכך כוללות גילוי מוקדם של סוגי [[סרטן]] כגון סריקה לגילוי [[סרטן השד]], גילוי מוקדם של [[סרטן המעי הגס]] ועוד. |
| | | |
| כאשר התשלום לביקור רופא הוא גבוה, [[עוני|חולים עניים]] נמנעים מללכת לרופא. סיבות אחרות לדחיית ביקור אצל הרופא כוללות לחץ בעבודה ובבית, מגורים מרוחקים וקשיי תחבורה ([[אי שוויון תחבורתי]]), סטיגמות חברתיות ובושה (לדוגמה במקרים של מחלות נפשיות כגון [[דיכאון]]) ועוד. בחלק מהמקרים החולים מגיעים לטיפול במערכת הרפואית רק כשמאוחר מידי ואז החולים מתאשפזים לטיפול בבתי החולים או צריכים לעבור טיפול יקר ומסובך. התוצאה היא תחלואה גבוהה, תמותה גבוהה יותר או ייקור הטיפול הרפואי (התוצאה תלויה במבנה התשלומים לבתי החולים). | | כאשר התשלום לביקור רופא הוא גבוה, [[עוני|חולים עניים]] נמנעים מללכת לרופא. סיבות אחרות לדחיית ביקור אצל הרופא כוללות לחץ בעבודה ובבית, מגורים מרוחקים וקשיי תחבורה ([[אי שוויון תחבורתי]]), סטיגמות חברתיות ובושה (לדוגמה במקרים של מחלות נפשיות כגון [[דיכאון]]) ועוד. בחלק מהמקרים החולים מגיעים לטיפול במערכת הרפואית רק כשמאוחר מידי ואז החולים מתאשפזים לטיפול בבתי החולים או צריכים לעבור טיפול יקר ומסובך. התוצאה היא תחלואה גבוהה, תמותה גבוהה יותר או ייקור הטיפול הרפואי (התוצאה תלויה במבנה התשלומים לבתי החולים). |
שורה 29: |
שורה 33: |
| | | |
| ==מונופולים ופטנטים== | | ==מונופולים ופטנטים== |
− | כשל שוק מרכזי בתחום הבריאות הוא שמוצרים רבים, בעיקר תרופות, הן תחת [[פטנט]] ולפיכך הן [[מונופול]] שהוא סוג של כשל שוק. | + | כשל שוק מרכזי בתחום הבריאות הוא שמוצרים רבים, בעיקר תרופות, הן תחת [[פטנט]] ולפיכך הן [[מונופול]] שהוא סוג של כשל שוק. לכאורה המונופול נועד כדי להבטיח שהוצאות פיתוח יקרות של חברות התרופות יכוסו על ידי שנים של מונופול ברשיון. בפועל עולים בשנים האחרונות טענות מול [[חברות תרופות]] שמעלות את הרווחיות שלהן על ידי שיווק מחדש של תרופות קיימות שהפטנט שלהן עמד לפוג על ידי שינוי קל באחוזי התרופה. |
| | | |
| ==הבדלים באינטרס הכלכלי== | | ==הבדלים באינטרס הכלכלי== |
שורה 41: |
שורה 45: |
| * הטיפול שמקבל אדם בודד לא עומד באופן ישיר עם כמות הכסף שהוא מספק למערכת | | * הטיפול שמקבל אדם בודד לא עומד באופן ישיר עם כמות הכסף שהוא מספק למערכת |
| * מבנה התשלום הוא כזה שלקופות החולים יש אינטרס שהחולים יחיו זמן רב | | * מבנה התשלום הוא כזה שלקופות החולים יש אינטרס שהחולים יחיו זמן רב |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | * [[כשל שוק]] |
| + | * [[חברות התרופות]] |
| + | * [[בריאות הציבור]], [[קידום בריאות]], [[רפואה מונעת]] |
| + | * [[אי שוויון בריאותי]] |
| + | * [[מוצר ציבורי]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |