שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 198 בתים ,  00:56, 6 בינואר 2019
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''משבשים אנדוקריניים''' (נקרא גם משבשים הורמונליים), (באנגלית: '''Endocrine disruptor''') הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים. מחקרים קשרו בין משבשים אנדוקריניים לבין תהליכים ביולוגים שונים בבעלי חיים, דבר המעלה חששות לחשיפה לרמה נמוכה של חומרים אלה שעלולה לגרור תופעות דומות בבני אדם.  
+
'''משבשים אנדוקריניים''' (נקרא גם '''משבשים הורמונליים'''), (באנגלית: '''Endocrine disruptor''') הם חומרים חוץ-גופיים המשבשים את פעולות המערכת האנדוקרינית, ומפריעים לתפקוד הפיזיולוגי של ההורמונים. מחקרים קשרו בין משבשים אנדוקריניים לבין תהליכים ביולוגים שונים בבעלי חיים, דבר המעלה חששות לחשיפה לרמה נמוכה של חומרים אלה שעלולה לגרור תופעות דומות בבני אדם.  
    
==המערכת האנדוקרינית==
 
==המערכת האנדוקרינית==
שורה 12: שורה 12:  
==התאוריה של שיבוש אנדוקריני==
 
==התאוריה של שיבוש אנדוקריני==
 
{{הפניה לערך מורחב|עתידנו הגנוב (ספר)}}
 
{{הפניה לערך מורחב|עתידנו הגנוב (ספר)}}
התאוריה של שיבוש אנדוקריני גורסת כי חשיפה לכמויות זעירות של כימיקלים מסויימים (כמו [[DDT]] או [[PCB]] [[ביסיפנול-A]] ואחרים) אשר מגיעים לקולטנים של הורמונים בגוף יכולה לשבש תהליכי רבייה, התפתחות ושאר תהליכים אשר מושפעים על ידי הורמונים. זאת ועוד, היות והורמונים פנים-גופיים (אנדוגניים) בדרך כלל נמצאים בגוף בכמויות קטנות מאוד, התאוריה טוענת כי גם חשיפה לכמויות קטנות יחסית של חומרים חיצוניים (אקסוגניים) שיש להם פעילות הורמונלית, יכולה לשבש את התפקוד התקין של המערכת האנדוקרינית של הגוף. מסיבה זו, משבש אנדוקריני יכול לגרור השפעות שליליות בכמויות זעירות בהרבה יחסית לרעלים הפועלים דרך מנגנונים אחרים.  
+
התאוריה של שיבוש אנדוקריני גורסת כי חשיפה לכמויות זעירות של כימיקלים מסויימים (כמו [[DDT]] או [[PCB]] [[ביסיפנול-A]] ואחרים) אשר מגיעים לקולטנים של הורמונים בגוף יכולה לשבש תהליכי רבייה, התפתחות ושאר תהליכים אשר מושפעים על ידי הורמונים. זאת ועוד, היות והורמונים פנים-גופיים (אנדוגניים) בדרך כלל נמצאים בגוף בכמויות קטנות מאוד, התאוריה טוענת כי גם חשיפה לכמויות קטנות יחסית של חומרים חיצוניים (אקסוגניים) שיש להם פעילות הורמונלית, יכולה לשבש את התפקוד התקין של המערכת האנדוקרינית של הגוף. מסיבה זו, משבש אנדוקריני יכול לגרור השפעות שליליות בכמויות זעירות בהרבה יחסית לרעלים הפועלים דרך מנגנונים אחרים.  
    
על פי התאוריה, גם עיתוי החשיפה הוא קריטי, היות ונתיבי הורמונים שונים פועלים בתקופות התפתחות שונות. השפעות בריאותיות משמעותיות יכולות להתרחש בעיקר בקרב עוברים, תינוקות, ילדים ונערים אשר גדלים ומתפתחים במהירות. כתלות בשלב ההתפתחות, הפרעה לסיגנל ההורמונלי יכולה לגרום ל[[תהליך בלתי הפיך|השפעות בלתי הפיכות]], שלא ניתן להבחין בה בקרב מבוגרים שחשופים לאותן כמויות ובמשך אותה תקופת זמן. ניסויים בבעלי חיים זיהו תקופות התפתחות קריטיות בזמן ההריון ובימים לאחר הלידה שבהם חשיפה לכימיקלים מחקי-הורמונים היא בעלת השפעות שליליות שמתמשכות גם בזמן הבגרות. שיבוש של תפקוד ה-Thyroid בהתפתחות בגיל מוקדם יכולה לגרום להתפתחות מינית בלתי-נורמלית בקרב זכרים ונקבות, התפתחות מוטורית לקויה וליקויי למידה.  
 
על פי התאוריה, גם עיתוי החשיפה הוא קריטי, היות ונתיבי הורמונים שונים פועלים בתקופות התפתחות שונות. השפעות בריאותיות משמעותיות יכולות להתרחש בעיקר בקרב עוברים, תינוקות, ילדים ונערים אשר גדלים ומתפתחים במהירות. כתלות בשלב ההתפתחות, הפרעה לסיגנל ההורמונלי יכולה לגרום ל[[תהליך בלתי הפיך|השפעות בלתי הפיכות]], שלא ניתן להבחין בה בקרב מבוגרים שחשופים לאותן כמויות ובמשך אותה תקופת זמן. ניסויים בבעלי חיים זיהו תקופות התפתחות קריטיות בזמן ההריון ובימים לאחר הלידה שבהם חשיפה לכימיקלים מחקי-הורמונים היא בעלת השפעות שליליות שמתמשכות גם בזמן הבגרות. שיבוש של תפקוד ה-Thyroid בהתפתחות בגיל מוקדם יכולה לגרום להתפתחות מינית בלתי-נורמלית בקרב זכרים ונקבות, התפתחות מוטורית לקויה וליקויי למידה.  
שורה 19: שורה 19:     
==סוגי משבשים אנדוקריניים==
 
==סוגי משבשים אנדוקריניים==
רוב בני האדם חשופים במהלך חיי היום-יום שלהם לכימיקלים בעלי השפעות אסטרוגניות. הדבר מתרחש בגלל שכימיקלים שמפריעים למערכת האנדוקרינית נמצאים בכמויות נמוכות באלפי מוצרים, וחלקם כבר חדר ל[[ביוספרה]] ולשרשרת המזון. כימיקלים שנמצאו לעיתים קרובות בבני אדם כוללים [[די-די-טי]], [[PCB]], [[ביספנול איי]], PBDE's ומגוון סוגים של [[פתלטים]]. קיים ויכוח מסויים בקהילה המדעית סביב הטענה כי כימיקלים אלה אכן משבשים את המערכת האנדוקרינית. רבים מאמינים כי יש ראיות מעטות כי דרגת החשיפה בקרב בני אדם אכן גבוה מספיק בכדי לעורר דאגה, בעוד שרבים אחרים מאמינים כי יש ראיות לכך שהכימיקלים האלה מהווים סיכון לבריאות האנושית.  
+
רוב בני האדם חשופים במהלך חיי היום-יום שלהם לכימיקלים בעלי השפעות אסטרוגניות. הדבר מתרחש בגלל שכימיקלים שמפריעים למערכת האנדוקרינית נמצאים בכמויות נמוכות באלפי מוצרים, וחלקם כבר חדר ל[[ביוספרה]] ולשרשרת המזון. כימיקלים שנמצאו לעיתים קרובות בבני אדם כוללים [[די-די-טי]], [[PCB]], [[ביספנול איי]], PBDE's ומגוון סוגים של [[פתלטים]]. קיים ויכוח מסויים בקהילה המדעית סביב הטענה כי כימיקלים אלה אכן משבשים את המערכת האנדוקרינית. רבים מאמינים כי יש ראיות מעטות כי דרגת החשיפה בקרב בני אדם אכן גבוה מספיק בכדי לעורר דאגה, בעוד שרבים אחרים מאמינים כי יש ראיות לכך שהכימיקלים האלה מהווים סיכון לבריאות האנושית.  
    
===די די טי===
 
===די די טי===
 
די.די.טי. הוא [[חומר הדברה]] שנחשב בעבר לבטוח, למרות שבוצעו ניסויים מעטים בלבד לבחינת הנושא. הוא אושר לשימוש כללי לאחר תום מלחמת העולם השנייה. השתמשו בו בכל רחבי העולם כחלק מ[[המהפכה הירוקה]] כדי לשפר את עמידות יבולי ה[[מונוקולטורה]] כנגד חרקים המזיקים לחקלאות זו, וכן כדי להקטין את התפשטות המלריה שהיו לה אחוזי תמותה גבוהים בחלקים רבים של העולם. השימוש הכללי בו נאסר כיום נאסר בכל מדינות העולם, עם יוצאים מהכלל של שימוש בו כנגד מלריה באיזורים כמו מקסיקו, אפריקה וחלקים מדרום מזרח אסיה בהם המלריה ממשיכה להיות איום משמעותי.  
 
די.די.טי. הוא [[חומר הדברה]] שנחשב בעבר לבטוח, למרות שבוצעו ניסויים מעטים בלבד לבחינת הנושא. הוא אושר לשימוש כללי לאחר תום מלחמת העולם השנייה. השתמשו בו בכל רחבי העולם כחלק מ[[המהפכה הירוקה]] כדי לשפר את עמידות יבולי ה[[מונוקולטורה]] כנגד חרקים המזיקים לחקלאות זו, וכן כדי להקטין את התפשטות המלריה שהיו לה אחוזי תמותה גבוהים בחלקים רבים של העולם. השימוש הכללי בו נאסר כיום נאסר בכל מדינות העולם, עם יוצאים מהכלל של שימוש בו כנגד מלריה באיזורים כמו מקסיקו, אפריקה וחלקים מדרום מזרח אסיה בהם המלריה ממשיכה להיות איום משמעותי.  
   −
כבר בשנת 1946 הבחינו חוקרים בהשפעות הרסניות של ה-DDT על ציפורים, חרקים מועילים, דגים וחסרי חוליות ימיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]]. הדוגמה הידועה ביותר לשמצה בנושא היו ההשפעות של החומר על קליפות ביצים של דורסים גדולים, שלא התפתחו לעובי הרצוי והתבקעו תחת עומס המשקל של הציפור שדגרה עליהן. הדי-די-טי ותוצרי הפירוק שלו, מתמוססים בשומן, [[הצטברות ביולוגית|ומצטברים בגוף החי]] ובמיוחד ברקמות השומניות. מסיבה זו מחקרים נוספים מצאו ריכוזים גבוהים של די.די.טי אצל טורפים בכל העולם, שכן החומר מתפרק באיטיות רבה, הוא מצטבר בגוף ולכן ריכוזו עולה במעלה שרשרת המזון.  
+
כבר בשנת 1946 הבחינו חוקרים בהשפעות הרסניות של ה-DDT על ציפורים, חרקים מועילים, דגים וחסרי חוליות ימיים ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]]. הדוגמה הידועה ביותר לשמצה בנושא היו ההשפעות של החומר על קליפות ביצים של דורסים גדולים, שלא התפתחו לעובי הרצוי והתבקעו תחת עומס המשקל של הציפור שדגרה עליהן. הדי-די-טי ותוצרי הפירוק שלו, מתמוססים בשומן, [[הצטברות ביולוגית|ומצטברים בגוף החי]] ובמיוחד ברקמות השומניות. מסיבה זו מחקרים נוספים מצאו ריכוזים גבוהים של די.די.טי אצל טורפים בכל העולם, שכן החומר מתפרק באיטיות רבה, הוא מצטבר בגוף ולכן ריכוזו עולה במעלה שרשרת המזון.  
    
20 שנה לאחר שהופסק השימוש הנרחב ב-DDT, החומר נמצא לכוד בתוך דגימות קרח שמקורן בשלג שירד באנטרקטיקה. דבר שרומז על כך כי מים ורוחות הם עוד מנגנון של הסעה והפצת החומר. מחקרים נוספים גילו כי עקבות של החומר גם בקרחונים נידחים בהרי ההימאליה.  
 
20 שנה לאחר שהופסק השימוש הנרחב ב-DDT, החומר נמצא לכוד בתוך דגימות קרח שמקורן בשלג שירד באנטרקטיקה. דבר שרומז על כך כי מים ורוחות הם עוד מנגנון של הסעה והפצת החומר. מחקרים נוספים גילו כי עקבות של החומר גם בקרחונים נידחים בהרי ההימאליה.  
שורה 36: שורה 36:  
[[PCB|פי.סי.בי.]] היא משפחה של חומרים המשמשים ב[[תעשייה]] כחומרי סיכה, נוזלי קירור ובידוד. החומרים נוצרים על ידי חימום של [[בנזן]], שהוא תוצר לוואי של הפקת [[דלק]], יחד עם [[כלור]]. הם יוצרו לראשונה על ידי [[חברת הכימיקלים]] סוון בשנת 1927. בשנת 1933 החלו להופיע ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ישירה ל-PCB בקרב העובדים שעבדו עם כימיקלים אלה במפעל באלבמה. בשנת 1935, קנתה [[מונסנטו]] את החברה, ותוך כדי כך השתלטה על הייצור של החומר בארצות הברית והפיקה רישיונות ייצור בכל העולם.  
 
[[PCB|פי.סי.בי.]] היא משפחה של חומרים המשמשים ב[[תעשייה]] כחומרי סיכה, נוזלי קירור ובידוד. החומרים נוצרים על ידי חימום של [[בנזן]], שהוא תוצר לוואי של הפקת [[דלק]], יחד עם [[כלור]]. הם יוצרו לראשונה על ידי [[חברת הכימיקלים]] סוון בשנת 1927. בשנת 1933 החלו להופיע ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ישירה ל-PCB בקרב העובדים שעבדו עם כימיקלים אלה במפעל באלבמה. בשנת 1935, קנתה [[מונסנטו]] את החברה, ותוך כדי כך השתלטה על הייצור של החומר בארצות הברית והפיקה רישיונות ייצור בכל העולם.  
   −
[[ג'נרל אלקטריק]] היתה אחת הפירמות הגדולות בארצות הברית ששילבה את ה-PCB בציוד שלה. בין השנים 1952 ל-1977, המפעל של GE בניו-יורק שפך למעלה מ-180 טונות של החומר לנהר ההדסון. חומרי PCB נתגלו לראשונה [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] הרחק מהשימוש התעשייתי בהם. החומרים נתגלו ידי מדענים בשבדיה שעסקו בחקר DDT.
+
[[ג'נרל אלקטריק]] היתה אחת הפירמות הגדולות בארצות הברית ששילבה את ה-PCB בציוד שלה. בין השנים 1952 ל-1977, המפעל של GE בניו-יורק שפך למעלה מ-180 טונות של החומר לנהר ההדסון. חומרי PCB נתגלו לראשונה [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]] הרחק מהשימוש התעשייתי בהם. החומרים נתגלו ידי מדענים בשוודיה שעסקו בחקר DDT.
    
ההשפעות של חשיפה חריפה ל-PCB היו ידועות היטב לפירמות שהשתמשו בנוסחאות של מונסנטו וראו את ההשפעות של החומר על העובדים שבאו במגע תכוף עם החומרים. מגע ישיר של העור בחומר הוביל לפצעים דמויי אקנה הקרויים Chloracne החשיפה הגדילה את הסיכוי ל[[סרטן העור]], ל[[סרטן הכבד]], ול[[סרטן המוח]]. במשך שנים ניסתה מונסנטו להפחית בחשיבות בעיות הבריאות שקשורות לחשיפה ל-PCB כדי להמשיך ולמכור את החומר. דבר זה הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]].  
 
ההשפעות של חשיפה חריפה ל-PCB היו ידועות היטב לפירמות שהשתמשו בנוסחאות של מונסנטו וראו את ההשפעות של החומר על העובדים שבאו במגע תכוף עם החומרים. מגע ישיר של העור בחומר הוביל לפצעים דמויי אקנה הקרויים Chloracne החשיפה הגדילה את הסיכוי ל[[סרטן העור]], ל[[סרטן הכבד]], ול[[סרטן המוח]]. במשך שנים ניסתה מונסנטו להפחית בחשיבות בעיות הבריאות שקשורות לחשיפה ל-PCB כדי להמשיך ולמכור את החומר. דבר זה הוא דוגמה ל[[הכחשת זיהום]].  
שורה 56: שורה 56:  
[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים ל[[פלסטיק|מוצרי פלסטיק]] כדי להפוך אותם לגמישים יותר. פתלטים ניתן למצוא בצעצועים רכים, רצפות, ציוד רפואי, מטהרי אוויר, ומוצרי [[קוסמטיקה]]. פלתטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. הם נחשבים ל[[סיכון בריאותי]] בגלל שהם משבשים ידועים של המערכת האנדוקרינית של בעלי חיים, ויש מספר מחקרים שקושרים אותם לעליה בפגמים של מערכת הרבייה של זכרים.  
 
[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים ל[[פלסטיק|מוצרי פלסטיק]] כדי להפוך אותם לגמישים יותר. פתלטים ניתן למצוא בצעצועים רכים, רצפות, ציוד רפואי, מטהרי אוויר, ומוצרי [[קוסמטיקה]]. פלתטים עלולים לעבור בדרכים שונות אל תוך גוף האדם בדרכים שונות, דרך נפוצה במיוחד היא ככל הנראה דרך בליעה של פתלטים שנודדים מהפלסטיק אל המים והמזון. הם נחשבים ל[[סיכון בריאותי]] בגלל שהם משבשים ידועים של המערכת האנדוקרינית של בעלי חיים, ויש מספר מחקרים שקושרים אותם לעליה בפגמים של מערכת הרבייה של זכרים.  
   −
פאנל של מומחים קבע כי אין מספיק ראיות לכך שפתלטים יכולים לפגוע במערכת הרבייה של עוברים. למרות זאת המדינות וושינגטון וקליפורניה והאיחוד האירופי אסרו את השימוש בהם בצעצועים. פתלט אחד bis(2-ethylhexyl) phthalate (DEHP) המשמש בציוד רפואי כמו קטטר ושקיות דם עלול לפגוע בהתפתחות המינית של עוברים זכרים. בשנת 2002 מנהל המזון והתרופות בארה"ב הוציא דו"ח פומבי שהזהיר מפני חשיפה שח תינוקות זכרים ל-DEHP.
+
פאנל של מומחים קבע כי אין מספיק ראיות לכך שפתלטים יכולים לפגוע במערכת הרבייה של עוברים. למרות זאת המדינות וושינגטון וקליפורניה והאיחוד האירופי אסרו את השימוש בהם בצעצועים. פתלט אחד bis(2-ethylhexyl) phthalate (DEHP) המשמש בציוד רפואי כמו קטטר ושקיות דם עלול לפגוע בהתפתחות המינית של עוברים זכרים. בשנת 2002 מנהל המזון והתרופות בארה"ב הוציא דו"ח פומבי שהזהיר מפני חשיפה שח תינוקות זכרים ל-DEHP.  
    
החומר DBP נמצא כגורם לשיבושים באיתות של אינסולין וגליקוגן בניסויים בבעלי חיים.
 
החומר DBP נמצא כגורם לשיבושים באיתות של אינסולין וגליקוגן בניסויים בבעלי חיים.
שורה 93: שורה 93:  
האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים להפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל.{{הערה|שם=the-system}}
 
האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים להפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל.{{הערה|שם=the-system}}
   −
הביולוגית והאנדוקרינולוגית הצרפתית Barbara Demeneix טוענת במאמר משנת 2017 בכתב העת Paris Innovation Review, כי חומרים משבשי הורמונים הם אחת הסיבות החשובות לירידה ארוכת הטווח במנת המשכל שמתגלה בשנים האחרונות כ[[תהליך ארוך טווח]] ואיטי שמתקיים במאה השנים האחרונות או בעשורים האחרונים. Demeneix פרסמה ספר בשם Toxic Cocktail: How Chemical Pollution Is Poisoning Our Brains. היא מזכירה מחקרים המקשרים בין פגיעה בתפקוד בלוטת התריס לבין עוברים שנולדו עם מנות משכל נמוכות יותר. לטענתה כימיקלים משבשי הורמונים עלולים להפריע לתפקוד התקין של הורמון בלוטת התריס במספר תהליכים שונים - בזמן הקליטה של יוד בגוף (חומר שצריכה שלו חיונית לשם תפקוד בלוטת התריס), בסינתזה של הורמון בלוטת התריס בבלוטה עצמה, בהפצה של ההורמון בגוף, בזמן המטבוליזם בכבד שמאפשר להורמון להיקלט בתאים, או בקולטנים בתאים עצמם. Demeneix והצוות שלה מאמינים כי הורמון בלוטת התריס הרבה יותר פגיע למשבשים אנדוקריניים לעומת דרכי איתות אחרות בגלל הסיבוכיות הגבוה של הסינתזה וההפצה של הורמון זה. {{הערה|Barbara Demeneix [http://parisinnovationreview.com/articles-en/why-are-we-less-and-less-intelligent-the-role-of-endocrine-disruptors Why are we less and less intelligent? The role of endocrine disruptors], 15 December 2017, Paris Innovation Review, Université PSL }}
+
הביולוגית והאנדוקרינולוגית הצרפתית Barbara Demeneix טוענת במאמר משנת 2017 בכתב העת Paris Innovation Review, כי חומרים משבשי הורמונים הם אחת הסיבות החשובות לירידה ארוכת הטווח במנת המשכל שמתגלה בשנים האחרונות כ[[תהליך ארוך טווח]] ואיטי שמתקיים במאה השנים האחרונות או בעשורים האחרונים. Demeneix פרסמה ספר בשם Toxic Cocktail: How Chemical Pollution Is Poisoning Our Brains. היא מזכירה מחקרים המקשרים בין פגיעה בתפקוד בלוטת התריס לבין עוברים שנולדו עם מנות משכל נמוכות יותר. לטענתה כימיקלים משבשי הורמונים עלולים להפריע לתפקוד התקין של הורמון בלוטת התריס במספר תהליכים שונים - בזמן הקליטה של יוד בגוף (חומר שצריכה שלו חיונית לשם תפקוד בלוטת התריס), בסינתזה של הורמון בלוטת התריס בבלוטה עצמה, בהפצה של ההורמון בגוף, בזמן המטבוליזם בכבד שמאפשר להורמון להיקלט בתאים, או בקולטנים בתאים עצמם. Demeneix והצוות שלה מאמינים כי הורמון בלוטת התריס הרבה יותר פגיע למשבשים אנדוקריניים לעומת דרכי איתות אחרות בגלל הסיבוכיות הגבוה של הסינתזה וההפצה של הורמון זה. {{הערה|Barbara Demeneix [http://parisinnovationreview.com/articles-en/why-are-we-less-and-less-intelligent-the-role-of-endocrine-disruptors Why are we less and less intelligent? The role of endocrine disruptors], 15 December 2017, Paris Innovation Review, Université PSL }}
    
===בעיות התנהגות===
 
===בעיות התנהגות===
שורה 102: שורה 102:     
==פעילות בנושא בישראל==
 
==פעילות בנושא בישראל==
בנובמבר 2009 ערכה [[הקרן לבריאות וסביבה]] כנס בנושא תחת הכותרת "השפעת כימיקלים בסביבה על פוריות, הריון והתפתחות העובר". הכנס עסק בהשפעות הכלליות של מזהמים על פוריות והתפתחות העובר, בכימיקלים משבשי פעילות הורמונלית להם חשופים תושבי ישראל, מצב פוריות הגבר והאשה בישראל וכן בדרכים להפחתת החשיפה לחומרים אלה. [http://www.ehf.org.il/English/ConferenceDetails.asp?ConferenceId=19 תוכנית הכנס]
+
בנובמבר 2009 ערכה [[הקרן לבריאות וסביבה]] כנס בנושא תחת הכותרת "השפעת כימיקלים בסביבה על פוריות, הריון והתפתחות העובר". הכנס עסק בהשפעות הכלליות של מזהמים על פוריות והתפתחות העובר, בכימיקלים משבשי פעילות הורמונלית להם חשופים תושבי ישראל, מצב פוריות הגבר והאשה בישראל וכן בדרכים להפחתת החשיפה לחומרים אלה. [http://www.ehf.org.il/English/ConferenceDetails.asp?ConferenceId=19 תוכנית הכנס]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 111: שורה 111:  
* [[פתלטים]]
 
* [[פתלטים]]
 
* [[מיקרו-פלסטיק]]
 
* [[מיקרו-פלסטיק]]
* [[התפתחות הזהות המגדרית]]
     −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
   
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Endocrine_disruptor משבשים אנדוקריניים] בוויקיפדיה האנגלית
 
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Endocrine_disruptor משבשים אנדוקריניים] בוויקיפדיה האנגלית
 
*[http://www.who.int/ipcs/publications/en/ch1.pdf הערכה עולמית של משבשים אנדוקריניים] התוכנית הבינלאומית לבטיחות כימיקלים, [[ארגון הבריאות העולמי]].  
 
*[http://www.who.int/ipcs/publications/en/ch1.pdf הערכה עולמית של משבשים אנדוקריניים] התוכנית הבינלאומית לבטיחות כימיקלים, [[ארגון הבריאות העולמי]].  
 
* [http://www.ehf.org.il/node/230 משבשי המערכת האנדוקרינית] [[הקרן לבריאות וסביבה]]
 
* [http://www.ehf.org.il/node/230 משבשי המערכת האנדוקרינית] [[הקרן לבריאות וסביבה]]
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769626,00.html מה הקשר בין זיהום סביבתי לירידת איכות הזרע?] יפה שיר-רז, ynet 02.09.09
+
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769626,00.html מה הקשר בין זיהום סביבתי לירידת איכות הזרע?] יפה שיר-רז, ynet 02.09.2009
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1129790.html איך משפיעה הסביבה על ספירת הזרע והלידה] דן אבן, הארץ, 22.11.09
+
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1129790.html איך משפיעה הסביבה על ספירת הזרע והלידה] דן אבן, הארץ, 22.11.2009
 
* [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered The Frog of War] על החשד כי [[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] אטרזין גורם לשינויי מין בקרב דו חיים, ועל הקרב הציבורי הנוגע לכך. mother jones, פברואר 2012.
 
* [http://www.motherjones.com/environment/2011/11/tyrone-hayes-atrazine-syngenta-feud-frog-endangered The Frog of War] על החשד כי [[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] אטרזין גורם לשינויי מין בקרב דו חיים, ועל הקרב הציבורי הנוגע לכך. mother jones, פברואר 2012.
 
* [http://www.dmag.co.il/pub/ehf/ehf_cancer2015/index.html?utm_source=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F+%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&utm_campaign=427a94e9db-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F+2015&utm_medium=email&utm_term=0_401a172621-427a94e9db-86335873#1/z סרטן השד והסביבה], [[הקרן לבריאות וסביבה]], 2015
 
* [http://www.dmag.co.il/pub/ehf/ehf_cancer2015/index.html?utm_source=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F+%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94&utm_campaign=427a94e9db-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F+2015&utm_medium=email&utm_term=0_401a172621-427a94e9db-86335873#1/z סרטן השד והסביבה], [[הקרן לבריאות וסביבה]], 2015
 +
* רויטל פדרבוש, מגזין "מנטה", [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5440234,00.html הקשר בין הסרטן הנפוץ לירקות שכולנו אוכלים - שלא רוצים שתדעו], וואינט, 4.1.2019
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
    
{{רפואה מונעת}}
 
{{רפואה מונעת}}

תפריט ניווט