שורה 1: |
שורה 1: |
| '''חומרנות''' היא נטייה התנהגותית לכאורה הקשורה לרוב בצריכת [[סמי שעשוע]] (כגון ניקוטין לא-רפואי, קנאביס לא-רפואי ועוד), [[הימורי שעשוע]] (כגון דרך משחקי שולחן וקוביה או מכונות משחקי-וידאו להימורים), הלוואת ולוויית כסף ב[[ריבית]], חוסר כבוד לנפש האדם ולגוף האדם, כניעה ל[[תרבות הצריכה]] (גם מבלי להודות בכך), [[חמדנות]], [[ממוניזם]] (כולל האמונה כי ערך האדם נמדד בעיקר ב[[ממון|ממונו]]) וכדומה. | | '''חומרנות''' היא נטייה התנהגותית לכאורה הקשורה לרוב בצריכת [[סמי שעשוע]] (כגון ניקוטין לא-רפואי, קנאביס לא-רפואי ועוד), [[הימורי שעשוע]] (כגון דרך משחקי שולחן וקוביה או מכונות משחקי-וידאו להימורים), הלוואת ולוויית כסף ב[[ריבית]], חוסר כבוד לנפש האדם ולגוף האדם, כניעה ל[[תרבות הצריכה]] (גם מבלי להודות בכך), [[חמדנות]], [[ממוניזם]] (כולל האמונה כי ערך האדם נמדד בעיקר ב[[ממון|ממונו]]) וכדומה. |
| | | |
− | בהגדרה נרחבת יותר גם כוללת החומרנות גם נטייה התנהגותית ל[[גזענות]], הצדקת [[זנות מרצון מלא]], הצדקת [[שידול לזנות]] (סירסור) ואם מדובר באדם דתי אז לרוב גם הצדקת פגאניזם ("דת ארצית ופרקטית המקדשת מיניות ושחיטת בעלי חיים") על דתות בעלות עקרונות מטאפיזיים ("סגפנות ורדיקליות כנגד הטבע האנושי החייתי"). | + | בהגדרה נרחבת יותר גם כוללת החומרנות גם נטייה התנהגותית ל[[גזענות]], הצדקת [[זנות מרצון מלא]], הצדקת [[שידול לזנות]] (סירסור). |
| | | |
| חומרנות נתפשת על ידי כלל מתנגדיה כנטייה התנהגותית הרסנית שככלל תסב נזק לסובבים את הפרט ואף לפרט עצמו בחייו; השקפות רוחניות מרחיקות לכת לדבר גם על נזק בחיים הבאים אפשריים או אולי-אפשריים, בין אם מקארמה שלילית במציאותנו אליה אולי ישוב הפרט בגוף אחר ועם נפש וזהות אחרת ובין באופנים מטא-פיזיים עמומים יותר, אשר לפי דעה רווחת לא ניתן לשלול מסיבות [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיות]]. | | חומרנות נתפשת על ידי כלל מתנגדיה כנטייה התנהגותית הרסנית שככלל תסב נזק לסובבים את הפרט ואף לפרט עצמו בחייו; השקפות רוחניות מרחיקות לכת לדבר גם על נזק בחיים הבאים אפשריים או אולי-אפשריים, בין אם מקארמה שלילית במציאותנו אליה אולי ישוב הפרט בגוף אחר ועם נפש וזהות אחרת ובין באופנים מטא-פיזיים עמומים יותר, אשר לפי דעה רווחת לא ניתן לשלול מסיבות [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיות]]. |
| | | |
− | חומרנות לפי הגדרות נפוצות היא לרוב הרסנית, לא אקולוגית, מרחיקה את פרטי החברה משויווי משקל כלכלי ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים שבהם) יותר ויותר לאובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית מצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. | + | חומרנות, בעיקר בעולם המודרני המתועש, מרחיקה את פרטי החברה משויווי משקל כלכלי ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים שבהם) יותר ויותר לאובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית מצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. חומרנות בעולם המודרני המתועש קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), בקולינריה כאמנות, במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במודעונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), ב[[אנטי-סרקזם|שימוש מוגזם ומיותר בסרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ובמידה פחותה גם [[טרנס פסיכודלי]]. |
− | | |
− | חומרנות בעולם המודרני קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), בקולינריה כאמנות, במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במודעונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), בשימוש מוגזם ומיותר ב[[סרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ו[[טרנס פסיכודלי]]. | |
| | | |
| אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] וחסרת בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה). | | אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] וחסרת בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה). |
| | | |
− | אויביה הגדולים ביותר של החומרנות, לאורך הדורות ובמידה רבה גם בימינו הם הפלגים הפונדמנטליים (או הרפורמיים כמו-פונדמנטליים) של הדתות הסגפניות והפוריטניות השונות כגון [[ג'ייניזם]], [[אסלאם]], [[בודהיזם]], [[יהדות קראית]], [[סיקיזם]] ועוד. ערכים המודגשים בדתות אלה (לפחות בכתבי הקודש שלהן ובקרב חלק מחסידיהן - בעיקר נזירים) הם אהבה בלתי-מותנית, ככלל, לזולת, הקרבה בכלל ובעיקר [[חסד]] (למשל בצורה של צדקה חודשית או שנתית לעניים), התנזרות מסמי שעשוע, הימורי שעשוע, ריבית, ממזון שנוצר מ[[צער בעלי חיים מכוון כשלא היה הכרח לכך]] ועוד. | + | אויביה הגדולים ביותר של החומרנות, לאורך הדורות ובמידה רבה גם בימינו הם הפלגים הפונדמנטליים (או הרפורמיים כמו-פונדמנטליים) של הדתות הסגפניות והפוריטניות השונות כגון [[ג'ייניזם]], [[אסלאם]], [[בודהיזם]], [[יהדות קראית]], [[סיקיזם]] ועוד. ערכים המודגשים בדתות אלה (לפחות בכתבי הקודש שלהן ובקרב חלק מחסידיהן - בעיקר נזירים) הם אהבה בלתי-מותנית, ככלל, לזולת, הקרבה בכלל ובעיקר [[חסד]] (למשל בצורה של צדקה חודשית או שנתית לעניים), התנזרות מסמי שעשוע, הימורי שעשוע, ריבית, ממזון שנוצר מ[[צער בעלי חיים מכוון כשלא היה הכרח לכך]] ועוד. עם זאת, ניתן לערוך השוואה בין פסאודו-דתות או לחלופין "דתות חומרניות" כגון דתות פגאניות בהן ישנו דגש על סגידת החומר ("דת ארצית ופרקטית המקדשת את החומר הטבעי, את המיניות ואת הציד והשחיטה של בעלי חיים") לעומת דתות בעלות מחקר והעמקה וחתירה לכינון עקרונות מטאפיזיים מוגדרים היטב ("סגפנות ורדיקליות כנגד הטבע האנושי החייתי"). |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |