שינויים

'''שיווק מזון לילדים ולבני נוער''' עוסק בפרסום וב[[שיווק]] של סוגי מזונות, לרוב [[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]] לילדים ולבני נוער. הפרסום של מוצרי מזון עתירי [[מלח]], [[סוכר]] ו[[שומן]] של [[בשר מעובד]], [[מזון מהיר]] ו[[משקאות ממותקים]] נעשה בצורה אינטנסיבית. חלקו הגדול והחשוב ביותר מכוון לילדים. שיווק זה הוא חלק מנושא גדול יותר של [[כלכלת השמנה]] ו[[תרבות הצריכה]]. מטרת השיווק הזה היא לעודד יצירת [[הרגלי תזונה]] שיכולם להתקיים במשך עשורי שנים. מזונות רבים שמשווקים בצורה כזו גורמים לבעיות בריאות - לפי משרד הבריאות [[מזון לא בריא]] גורם לכ-10,000 מקרי מוות בשנה - כלומר לכרבע ממקרי המוות בישראל.   

'''שיווק מזון לילדים ולבני נוער''' עוסק בפרסום וב[[שיווק]] של סוגי מזונות, לרוב [[מזון מהיר]] ו[[מזון מעובד]] לילדים ולבני נוער. הפרסום של מוצרי מזון עתירי [[מלח]], [[סוכר]] ו[[שומן]] של [[בשר מעובד]], [[מזון מהיר]] ו[[משקאות ממותקים]] נעשה בצורה אינטנסיבית. חלקו הגדול והחשוב ביותר מכוון לילדים. שיווק זה הוא חלק מנושא גדול יותר של [[כלכלת השמנה]] ו[[תרבות הצריכה]]. מטרת השיווק הזה היא לעודד יצירת [[הרגלי תזונה]] שיכולם להתקיים במשך עשורי שנים. מזונות רבים שמשווקים בצורה כזו גורמים לבעיות בריאות - לפי משרד הבריאות [[מזון לא בריא]] גורם לכ-10,000 מקרי מוות בשנה - כלומר לכרבע ממקרי המוות בישראל.   

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר]]

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר.]]

[[השמנה בקרב ילדים]] היא בעיית בריאות רצינית, שמגדילה את התחלואה והתמותה וגורמת נזקים כלכליים וחברתיים. שיעורי ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בארצות הברית עלו כמעט פי שלוש ב-25 השנים האחרונות. כ-25% מתוך הנערים שם הם בעלי משקל עודף ושיעור ההשמנה בקרב ילדי הגן עולים בקצב גבוה. לפי המרכז לבקרת מחלות שיעורי השמנת היתר עלו ביותר מפי 2 בילדים בני 2-5 בארצות הברית (מ 5 % ל-12.4%) ובקרב ילדים בני 6 עד 11 (מ 6.5% ל 17.0%). בקרב בני נוער (בני 12-19) שיעור ההשמנה גדלו פי שלוש (מ=5% ל-17.6%). השמנה בילדות מגבירה את הסיכון של ילדים להפוך למבוגרים עם השמנת יתר, דבר שעלול להגביר תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]], מחלות לב-וכלי דם, ומספר סוגים של [[סרטן]]. [https://www.apa.org/topics/kids-media/food.aspx] מסיבות אלה גורמי בריאות רבים תומכים בהפחתת הנושא של השמנה בקרב ילדים.  

[[השמנה בקרב ילדים]] היא בעיית בריאות רצינית, שמגדילה את התחלואה והתמותה וגורמת נזקים כלכליים וחברתיים. שיעורי ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בארצות הברית עלו כמעט פי שלוש ב-25 השנים האחרונות. כ-25% מתוך הנערים שם הם בעלי משקל עודף ושיעור ההשמנה בקרב ילדי הגן עולים בקצב גבוה. לפי המרכז לבקרת מחלות שיעורי השמנת היתר עלו ביותר מפי 2 בילדים בני 2-5 בארצות הברית (מ-5 % ל-12.4%) ובקרב ילדים בני 6 עד 11 (מ-6.5% ל-17.0%). בקרב בני נוער (בני 12-19) שיעור ההשמנה גדלו פי שלוש (מ-5% ל-17.6%). השמנה בילדות מגבירה את הסיכון של ילדים להפוך למבוגרים עם השמנת יתר, דבר שעלול להגביר תחלואה במחלות שונות כמו [[סוכרת]], מחלות לב-וכלי דם, ומספר סוגים של [[סרטן]]. [https://www.apa.org/topics/kids-media/food.aspx] מסיבות אלה גורמי בריאות רבים תומכים בהפחתת הנושא של השמנה בקרב ילדים.  

ילדים כיום צורכים סוגים שונים של מדיה ומבלים זמן רב (44 שעות בשבוע בארצות הברית) לפני מחשבים, טלוויזיה ומשחקי מחשב- יותר מכל פעילות אחרת מלבד שינה. מחקרים מצאו כי יש קשר חזק בין הגדת הפרסום ל[[מזון זבל]] לבין שיעורי ההשמנה בקרב ילדים. רוב הילדים מתחת לגיל 6 לא יכולים להבדיל בין תוכניות לבין פרסומו, וילדים מתחת לגיל 8 לא מבינים את מטרות השכנוע של הפרסומות. לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, פרסום שמכוון לילדים בגיל זה הוא מעצם טיבו פרסום נצלני. ילדים הם בעלי יכולת מרשימה להזכר בתכנים של פרסומות שהם נחשפו אליהם. מספיקה פרסומת אחת כדי ליצור אפקט של העדפת מוצר כלשהו, ודבר זה מתחזק עקב חשיפה חוזרת. העדפות אלה משפיעות על הבקשות של ילדים לקניית מוצרי מזון ואלו משפיעות על החלטות קניה של ההורים. [https://www.apa.org/topics/kids-media/food.aspx]

ילדים כיום צורכים סוגים שונים של מדיה ומבלים זמן רב (44 שעות בשבוע בארצות הברית) לפני מחשבים, טלוויזיה ומשחקי מחשב- יותר מכל פעילות אחרת מלבד שינה. מחקרים מצאו כי יש קשר חזק בין הגדת הפרסום ל[[מזון זבל]] לבין שיעורי ההשמנה בקרב ילדים. רוב הילדים מתחת לגיל 6 לא יכולים להבדיל בין תוכניות לבין פרסומו, וילדים מתחת לגיל 8 לא מבינים את מטרות השכנוע של הפרסומות. לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, פרסום שמכוון לילדים בגיל זה הוא מעצם טיבו פרסום נצלני. ילדים הם בעלי יכולת מרשימה להיזכר בתכנים של פרסומות שהם נחשפו אליהם. מספיקה פרסומת אחת כדי ליצור אפקט של העדפת מוצר כלשהו, ודבר זה מתחזק עקב חשיפה חוזרת. העדפות אלה משפיעות על הבקשות של ילדים לקניית מוצרי מזון ואלו משפיעות על החלטות קניה של ההורים. [https://www.apa.org/topics/kids-media/food.aspx]

נושא השיווק אינו מסתכם רק בפרסום רשמי בטלוויזיה. חלקו נוגע ל[[פרסום סמוי]] דרך אייטמים בחדשות, בתוכניות אירוח, סרטים, בתוכניות לימוד בבתי ספר, בפעילויות עם ארגוני נוער ועוד. תחום שיווק חשוב ונוסף הוא עיצוב המוצרים וסביבות המכירה וכן קלות גישה למזון לא בריא. לדוגמה היות והורים מתנגדים לעיתים קרובות לצריכה לא מבוקרת של מזון ממותק או חטיפים, חשוב לחברות להנגיש את המוצרים על ידי מכונות אוטומטיות בסביבות בתי הספר וכו'.  

נושא השיווק אינו מסתכם רק בפרסום רשמי בטלוויזיה. חלקו נוגע ל[[פרסום סמוי]] דרך אייטמים בחדשות, בתוכניות אירוח, סרטים, בתוכניות לימוד בבתי ספר, בפעילויות עם ארגוני נוער ועוד. תחום שיווק חשוב ונוסף הוא עיצוב המוצרים וסביבות המכירה וכן קלות גישה למזון לא בריא. לדוגמה היות והורים מתנגדים לעיתים קרובות לצריכה לא מבוקרת של מזון ממותק או חטיפים, חשוב לחברות להנגיש את המוצרים על ידי מכונות אוטומטיות בסביבות בתי הספר וכו'.  

==שיווק ממתקים בחנויות==

==שיווק ממתקים בחנויות==

חזי גור מזרחי הוא יועץ עסקי וחוקר התנהגות צרכנים. לפי מאמר שלו "שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות" שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}

חזי גור מזרחי הוא יועץ עסקי וחוקר התנהגות צרכנים. לפי מאמר שלו "שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות" שהתפרסם בשנת 2017, חלק גדול מקניית הממתקים, אינם ברשימת הקניות. חלק גדול מההשפעה על הקניה של ממתקים הם עקב פרסום, חשיפה בנקודת המכירה, הדגשה של "מוצרי דחף" (מוצרי אימפולס). למרות המודעות הגדלה למוצרי מזון בריאים יותר יש חדשנות בנושא כך שכמות המכירות גדלה. תחום הממתקים מוביל במכירות של מוצרים בהמלצת קופאית בכל שווקי המזון הקמעונאיים. המלצת הקופאי גורמת להסרת ייסורי המצפון של הצרכן. יש חשיבות גדולה לתכנון הקטגוריות של ממתקים ובאופן סידורם במדפים, גובה המדף ורצף במסלול ההליכה. תצוגה ססגונית ושופעת יותר תגרום למכירות גדולה יותר. {{הערה|[https://www.articles.co.il/article/178579/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+2016+%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA שוק הממתקים בישראל בשנת 2016 חדשנות והשפעות], חזי גור מזרחי, 04.01.2017}}

==צפייה בטלוויזיה, הרגלי אכילה והשמנה==

==צפייה בטלוויזיה, הרגלי אכילה והשמנה==

שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל ל[[השמנה]]. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית [[קולה]] ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. <ref name="pediatrics2011"/>  

שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל ל[[השמנה]]. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית [[קולה]] ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. <ref name="pediatrics2011"/>  

סקירת מחקרים משנת 2012 שסקרה הרגלי אכילה של ילדים בגיל 2-6 מצאה כי עליה בכמות שעות הצפיה, מקושרת עם ירידה בכמות הפירות והירקות ועליה בצריכת הקלוריות. נתון זה משמעותי החל משעת צפייה אחת ביום ומעלה.<ref>Ford C, Ward D, White M.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22958789 Television viewing associated with adverse dietary outcomes in children ages 2-6] Obesity reviews : an official journal of the International Association for the Study of Obesit. 2012 Sep 1</ref>  

סקירת מחקרים משנת 2012 שסקרה הרגלי אכילה של ילדים בגיל 2-6 מצאה כי עליה בכמות שעות הצפייה, מקושרת עם ירידה בכמות הפירות והירקות ועליה בצריכת הקלוריות. נתון זה משמעותי החל משעת צפייה אחת ביום ומעלה.<ref>Ford C, Ward D, White M.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22958789 Television viewing associated with adverse dietary outcomes in children ages 2-6] Obesity reviews : an official journal of the International Association for the Study of Obesit. 2012 Sep 1</ref>  

מחקר מ-2012 על 15,000 ילדים באירופה בני 2-9, מצא כי הגדלת שעות הצפייה בטלוויזיה, צפייה בזמן ארוחות ומכשירי טלוויזיה בחדרים מקושרים כולם להגדלה של משקל יתר ולצריכה גבוהה יותר של מוצרים עתירי שומן וסוכר. החוקרים מסבירים כי בנוסף לכך שהם בעלי משקל יתר, צפייה בטלוויזיה גוררת שינוי בטעמים לכיוון של מזונות שמנים ובעיקר מתוקים יותר.

מחקר מ-2012 על 15,000 ילדים באירופה בני 2-9, מצא כי הגדלת שעות הצפייה בטלוויזיה, צפייה בזמן ארוחות ומכשירי טלוויזיה בחדרים מקושרים כולם להגדלה של משקל יתר ולצריכה גבוהה יותר של מוצרים עתירי שומן וסוכר. החוקרים מסבירים כי בנוסף לכך שהם בעלי משקל יתר, צפייה בטלוויזיה גוררת שינוי בטעמים לכיוון של מזונות שמנים ובעיקר מתוקים יותר.

==השלכות==

==השלכות==

===השמנה בקרב ילדים===

===השמנה בקרב ילדים===

אם בגלל שיווק המזון לילדים ואם בגלל תהליכים נוספים, יש בעולם מגמות של הגדלה מהירה של [[השמנה בקרב ילדים]] והרחבה בכלל של [[השמנה]] בקרב מבוגרים. [[ארגון הבריאות העולמי]] קבע כי השמנת ילדים היא אחד מאתגרי הבריאות הרציניים ביותר במאה ה-21. לפי הארגון, בשנת 2010 היו 42 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש בעלי [[השמנה|משקל עודף]] (overweight) ונתון זה עולה בקצב מסוכן. {{הערה|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/childhood/en/index.html , ‘Childhood overweight and obesity’] World Health Organization}} לפי הערכות באוסרטליה בשנים 2007-8 כ-8% מתוך הילדים הוגדרו כבעלי השמנת יתר ו-17 אחוזים בעלי משקל עודף. {{הערה| מדד BMI מעל 25 נחשב משקל עודף (Overweight), מדד BMI מעל 30 נחשב השמנה או השמנת-יתר (Obesity).}} לפי המחקרים סביר שילדים בעלי משקל עודף או השמנת יתר יגדלו להיות מבוגרים עם השמנת-יתר (Obese ) שיש להם סיכון גבוה יותר לפתח מספר מחלות כמו סוכרת ומחלת לב וכלי דם (CVD). {{הערה|J Crowle and E Turner, [http://www.pc.gov.au/__data/assets/pdf_file/0015/103308/childhood-obesity.pdf Childhood obesity: an economic perspective], Productivity Commission staff working paper, Productivity Commission, Melbourne, 2010, viewed 8 November 2010,}} מחלות אלה מוסיפות מיליארדים להוצאות הלאומיות לבריאות. מסיבות אלה יש תמיכה רחבה בצמצום השמנה בקרב ילדים גם מבחינת הפרט וגם מבחינת החברה כולה. גורמי בריאות רואים בהשמנה כעין "מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. עודף משקל, השמנה, והשמנת-יתר-חולנית נמצאים במגמת עליה ברחבי העולם. מאז שנת 1975 ועד 2016 כמות האנשים במצב השמנת יתר עלתה כמעט פי 3. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים בעלי משקל יתר או שמנים.<ref>[https://web.archive.org/web/20111210035353/http://www.who.int/dietphysicalactivity/publications/facts/obesity/en Obesity and overweight]</ref> בשנת 2016 חיו בעולם מעל 1.9 מיליארד מבוגרים במצב של עודף משקל או השמנה, מתוכם 650 מיליון הם במצב של השמנת-יתר. אחוז השמנים עולה בכל קבוצות הגיל. מעל 340 מיליון ילדים ונערים בגילאים 5-19 הם בעלי עודף משקל או השמנה. לפי ארגון הבריאות העולמי השמנה היא מצב בר-מניעה. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs311/en/]<ref>Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673614604608 Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013],  The Lancet</ref>

אם בגלל שיווק המזון לילדים ואם בגלל תהליכים נוספים, יש בעולם מגמות של הגדלה מהירה של [[השמנה בקרב ילדים]] והרחבה בכלל של [[השמנה]] בקרב מבוגרים. [[ארגון הבריאות העולמי]] קבע כי השמנת ילדים היא אחד מאתגרי הבריאות הרציניים ביותר במאה ה-21. לפי הארגון, בשנת 2010 היו 42 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש בעלי [[השמנה|משקל עודף]] (overweight) ונתון זה עולה בקצב מסוכן. {{הערה|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/childhood/en/index.html , ‘Childhood overweight and obesity’] World Health Organization}} לפי הערכות באוסרטליה בשנים 2007-2008 כ-8% מתוך הילדים הוגדרו כבעלי השמנת יתר ו-17 אחוזים בעלי משקל עודף. {{הערה| מדד BMI מעל 25 נחשב משקל עודף (Overweight), מדד BMI מעל 30 נחשב השמנה או השמנת-יתר (Obesity).}} לפי המחקרים סביר שילדים בעלי משקל עודף או השמנת יתר יגדלו להיות מבוגרים עם השמנת-יתר (Obese ) שיש להם סיכון גבוה יותר לפתח מספר מחלות כמו סוכרת ומחלת לב וכלי דם (CVD). {{הערה|J Crowle and E Turner, [http://www.pc.gov.au/__data/assets/pdf_file/0015/103308/childhood-obesity.pdf Childhood obesity: an economic perspective], Productivity Commission staff working paper, Productivity Commission, Melbourne, 2010, viewed 8 November 2010,}} מחלות אלה מוסיפות מיליארדים להוצאות הלאומיות לבריאות. מסיבות אלה יש תמיכה רחבה בצמצום השמנה בקרב ילדים גם מבחינת הפרט וגם מבחינת החברה כולה. גורמי בריאות רואים בהשמנה כעין "מגפה" עולמית שהולכת ומתפשטת. עודף משקל, השמנה, והשמנת-יתר-חולנית נמצאים במגמת עליה ברחבי העולם. מאז שנת 1975 ועד 2016 כמות האנשים במצב השמנת יתר עלתה כמעט פי 3. בשנת 2003 היו בעולם מיליארד מבוגרים בעלי משקל יתר או שמנים.<ref>[https://web.archive.org/web/20111210035353/http://www.who.int/dietphysicalactivity/publications/facts/obesity/en Obesity and overweight]</ref> בשנת 2016 חיו בעולם מעל 1.9 מיליארד מבוגרים במצב של עודף משקל או השמנה, מתוכם 650 מיליון הם במצב של השמנת-יתר. אחוז השמנים עולה בכל קבוצות הגיל. מעל 340 מיליון ילדים ונערים בגילאים 5-19 הם בעלי עודף משקל או השמנה. לפי ארגון הבריאות העולמי השמנה היא מצב בר-מניעה. [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs311/en/]<ref>Ng, M.; Fleming, T.; Robinson, M.; Thomson, B.; Graetz, N.; Margono, C. et al. (29 May 2014), [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673614604608 Global, regional, and national prevalence of overweight and obesity in children and adults during 1980–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013],  The Lancet</ref>

===צריכת סוכר===

===צריכת סוכר===

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורווגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}}  

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי [[השמנת יתר]] ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%){{הערה|שם=OrenShibolet}}

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים.

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים.