שינויים

===הטיעון הכלכלי===

===הטיעון הכלכלי===

בשנות ה-70 משק בית ממוצע בארצות הברית הוציא 10% מהשכר שלו על תחבורה. מאז הוכפלה כמות הכבישים, וההוצאות על תחבורה הן כיום כפולות - חמישית מסך הוצאות משק הבית. (2013) {{הערה|נכון לשנת 2018, משקי בית בארצות הברית מוציאים בין 14% ל-16% מההכנסה שלהם על תחבורה, [https://www.businessinsider.com/how-high-income-and-low-income-americans-spend-their-money-2017-3 Seeing how the highest and lowest-earners spend their money will make you think differently about 'rich' vs 'poor'], Alex Morrell and Andy Kiersz, Business Insider Dec. 4, 2017}}

בשנות ה-70 של המאה ה-20 משק בית ממוצע בארצות הברית הוציא 10% מהשכר שלו על תחבורה. מאז הוכפלה כמות הכבישים, וההוצאות על תחבורה הן כיום כפולות - חמישית מסך הוצאות משק הבית. (2013) {{הערה|נכון לשנת 2018, משקי בית בארצות הברית מוציאים בין 14% ל-16% מההכנסה שלהם על תחבורה, [https://www.businessinsider.com/how-high-income-and-low-income-americans-spend-their-money-2017-3 Seeing how the highest and lowest-earners spend their money will make you think differently about 'rich' vs 'poor'], Alex Morrell and Andy Kiersz, Business Insider Dec. 4, 2017}}

{{הערה|העלות הכספית של שימוש במכונית ממוצעת לנסיעה של 15 אלף מייל בשנה, עלתה מ-2,150 דולר בשנת 1975, ל-8,800 דולר בשנת 2018. עליה של פי 4. עם כי עלייה זו לא כוללת התייחסות לכך שהשכר הממוצע בארצות הברית גם עלה בתקופה זו. מחיר הדלק שגדל פי יותר מ-2 בתקופה זו, היה בשנות ה-70 כ-33% מעלות החזקת המכונית והוא ירד ל כ-18% מעלות החזקת המכונית.  [https://www.bts.gov/content/average-cost-owning-and-operating-automobile Average Cost of Owning and Operating an Automobile], United States Department of Transportation , משרד התחבורה של ארצות הברית}} לפי ספק, דבר זה נובע בגלל שיש רעיון ושמו "סע עד למקום המוצלח" כך שאנשים נוסעים רחוק יותר ויותר ממקום העבודה שלהם במרכזי הערים ([[אפקט הבייגלה]]), כך שהם נוסעים במשך 2-3 שעות ביום. [https://www.youtube.com/watch?v=Wai4ub90stQ] ההשפעה של [[המשבר הכלכלי בשנת 2008]] על הרבה מהשכונות בפרברים הייתה הרסנית שכן מצד אחד היכולת לשלם את המשכנתא נעלמה, ומצד שני אנשים עדיין נאלצו לשלם על החזקת המכונית. דבר זה הוביל לשכונות נטושות רבות.  

{{הערה|העלות הכספית של שימוש במכונית ממוצעת לנסיעה של 15 אלף מייל בשנה, עלתה מ-2,150 דולר בשנת 1975, ל-8,800 דולר בשנת 2018. עליה של פי 4. עם כי עלייה זו לא כוללת התייחסות לכך שהשכר הממוצע בארצות הברית גם עלה בתקופה זו. מחיר הדלק שגדל פי יותר מ-2 בתקופה זו, היה בשנות ה-70 כ-33% מעלות החזקת המכונית והוא ירד ל כ-18% מעלות החזקת המכונית.  [https://www.bts.gov/content/average-cost-owning-and-operating-automobile Average Cost of Owning and Operating an Automobile], United States Department of Transportation, משרד התחבורה של ארצות הברית}} לפי ספק, דבר זה נובע בגלל שיש רעיון ושמו "סע עד למקום המוצלח" כך שאנשים נוסעים רחוק יותר ויותר ממקום העבודה שלהם במרכזי הערים ([[אפקט הבייגלה]]), כך שהם נוסעים במשך 2-3 שעות ביום. [https://www.youtube.com/watch?v=Wai4ub90stQ] ההשפעה של [[המשבר הכלכלי בשנת 2008]] על הרבה מהשכונות בפרברים הייתה הרסנית שכן מצד אחד היכולת לשלם את המשכנתא נעלמה, ומצד שני אנשים עדיין נאלצו לשלם על החזקת המכונית. דבר זה הוביל לשכונות נטושות רבות.  

לפי ספק, כדאי לבחון מה קורה בעיר שמחליטה לשנות כיוון. הדוגמה הטובה ביותר בארצות הברית היא כנראה פורטלנד. בשנות ה-70 העיר [[פורטלנד]] החלה לקבל החלטות שבידלו אותה מערים אחרות בארצות הברית. בעוד הערים האחרות המשיכו בתהליך של [[פרבור|פרבור משתרע]] שהתפשט על פני שטח גדל והולך, פורטלד החליטה על קו גבול שלא יאפשר המשך של התרחבות של שטח העיר. בעוד שערים רבות הרחיבו כבישים, והורידו חניות ו[[עצים בעיר|עצים]] כדי לעודד עוד תנועה מנועית, פורטלנד [[דיאטת כבישים|הצרה כבישים]]. בעוד ערים רבות התמקדו בסלילת עוד כבישים ועוד אוטוסטרדות, בפורטלנד השקיעו ב[[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]]. [https://www.youtube.com/watch?v=Wai4ub90stQ]  

לפי ספק, כדאי לבחון מה קורה בעיר שמחליטה לשנות כיוון. הדוגמה הטובה ביותר בארצות הברית היא כנראה פורטלנד. בשנות ה-70 העיר [[פורטלנד]] החלה לקבל החלטות שבידלו אותה מערים אחרות בארצות הברית. בעוד הערים האחרות המשיכו בתהליך של [[פרבור|פרבור משתרע]] שהתפשט על פני שטח גדל והולך, פורטלד החליטה על קו גבול שלא יאפשר המשך של התרחבות של שטח העיר. בעוד שערים רבות הרחיבו כבישים, והורידו חניות ו[[עצים בעיר|עצים]] כדי לעודד עוד תנועה מנועית, פורטלנד [[דיאטת כבישים|הצרה כבישים]]. בעוד ערים רבות התמקדו בסלילת עוד כבישים ועוד אוטוסטרדות, בפורטלנד השקיעו ב[[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[הולכי רגל|הליכה ברגל]]. [https://www.youtube.com/watch?v=Wai4ub90stQ]  

* '''צעד 5: להגן על הולכי הרגל''' - דרכים לשיפור [[בטיחות הולכי הרגל]] כמו [[איזור מיתון תנועה|הפחתת מהירות התנועה ברחוב]]. יש צעדים רבים בתכנון העירוני שמשפיעים על הבטיחות - כמו אורך הבלוק, רוחב הנתיבים, הסטת התנועה המנועית, כיוון זרימת התנועה, תימרור, ועוד. ספק תומך ברעיון לפיו הכנסת שלטים רבים לעיר גוררים תחושה של בטחון מזוייף עבור הנהג ובטחון מזוייף זה גורר נהיגה מהירה ולא זהירה שפוגעת בבטיחות של הולכי הרגל (ראו [[מרחב משותף]]).

* '''צעד 5: להגן על הולכי הרגל''' - דרכים לשיפור [[בטיחות הולכי הרגל]] כמו [[איזור מיתון תנועה|הפחתת מהירות התנועה ברחוב]]. יש צעדים רבים בתכנון העירוני שמשפיעים על הבטיחות - כמו אורך הבלוק, רוחב הנתיבים, הסטת התנועה המנועית, כיוון זרימת התנועה, תימרור, ועוד. ספק תומך ברעיון לפיו הכנסת שלטים רבים לעיר גוררים תחושה של בטחון מזוייף עבור הנהג ובטחון מזוייף זה גורר נהיגה מהירה ולא זהירה שפוגעת בבטיחות של הולכי הרגל (ראו [[מרחב משותף]]).

* '''צעד 6: לעודד את רוכבי האופניים.''' - [[תחבורת אופניים]] גורמת לנהיגה מתונה יותר של המכוניות ודבר זה מגן על הולכי הרגל.  

* '''צעד 6: לעודד את רוכבי האופניים.''' - [[תחבורת אופניים]] גורמת לנהיגה מתונה יותר של המכוניות ודבר זה מגן על הולכי הרגל.  

* '''צעד 7: לעצב את נכון את הסביבה''' ספק טוען כי "אם העיצוב יהיה נכון אנשים ילכו כמעט בכל אקלים". המרחב צריך לספק תחושה נעימה של מרחב פתוח אבל גם לאזן את זה על ידי תחושה של מרחב מוגדר ותחום כדי לתת תחושת בטחון. מרחב עם יותר מדי בטון אפור, או יותר מדי דשא ירוק עלול להרתיע הליכה. [[חניה|מגרשי חניה]] עלולים להרתיע הליכה, כך גם קירות חשופים וכן מבנים שאדריכלים מייצרים בשביל הרושם "אריכטקטורת-הביטו-בי!" . ספק טוען כי כדי לספק הליכתיות טובה יש צורך ב[[צפיפות עירונית]] אבל לא צפיפות כזו שמחייבת [[מגדל מגורים|מגדלים]] (קיימים פתרונות אחרים לצפיפות כמו [[בנייה מרקמית]]).  

* '''צעד 7: לעצב את נכון את הסביבה''' ספק טוען כי "אם העיצוב יהיה נכון אנשים ילכו כמעט בכל אקלים". המרחב צריך לספק תחושה נעימה של מרחב פתוח אבל גם לאזן את זה על ידי תחושה של מרחב מוגדר ותחום כדי לתת תחושת בטחון. מרחב עם יותר מדי בטון אפור, או יותר מדי דשא ירוק עלול להרתיע הליכה. [[חניה|מגרשי חניה]] עלולים להרתיע הליכה, כך גם קירות חשופים וכן מבנים שאדריכלים מייצרים בשביל הרושם "אריכטקטורת-הביטו-בי!". ספק טוען כי כדי לספק הליכתיות טובה יש צורך ב[[צפיפות עירונית]] אבל לא צפיפות כזו שמחייבת [[מגדל מגורים|מגדלים]] (קיימים פתרונות אחרים לצפיפות כמו [[בנייה מרקמית]]).  

* '''צעד 8: לנטוע עצים''' [[עצים בעיר]] מספקים צל ומפחיתים את החום גם בדרכים אחרות, בנוסף הם מספקים יתרונות אחרים כמו נוף, טיהור האוויר ועוד. יש מומחי בטיחות שחושבים שעצים מפריעים לראייה ברחוב ולכן פוגעים בבטיחות, אבל ספק טוען כי המצב הפוך וכי עצים תורמים לבטיחות ברחוב. בנוסף, עצים בעיר מפחיתים את הפליטות של [[גזי חממה]] וחוסכים אנרגיה של מזגנים, והם מקטינים בעיות של [[זיהום מים]] בזמן גשמים עקב תרומה שלהם ל[[קציר מי נגר|ניהול מי נגר בעיר]].  

* '''צעד 8: לנטוע עצים''' [[עצים בעיר]] מספקים צל ומפחיתים את החום גם בדרכים אחרות, בנוסף הם מספקים יתרונות אחרים כמו נוף, טיהור האוויר ועוד. יש מומחי בטיחות שחושבים שעצים מפריעים לראייה ברחוב ולכן פוגעים בבטיחות, אבל ספק טוען כי המצב הפוך וכי עצים תורמים לבטיחות ברחוב. בנוסף, עצים בעיר מפחיתים את הפליטות של [[גזי חממה]] וחוסכים אנרגיה של מזגנים, והם מקטינים בעיות של [[זיהום מים]] בזמן גשמים עקב תרומה שלהם ל[[קציר מי נגר|ניהול מי נגר בעיר]].  

* '''צעד 9: ליצור מקומות ידידותיים ומעניינים''' - ההליכה צריכה להרגיש נוחה ובטוחה, אבל כדאי גם שהליכה תהיה מעניינת, עליה להפתיע ולסקרן. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי חזיתות בתים מגוונות ומעניינות. דרך נוספת היא חזיתות עם חלונות-ראווה מעניינים (דבר שבנקים ובתי מרקחת בדרך כלל לא עושים).  

* '''צעד 9: ליצור מקומות ידידותיים ומעניינים''' - ההליכה צריכה להרגיש נוחה ובטוחה, אבל כדאי גם שהליכה תהיה מעניינת, עליה להפתיע ולסקרן. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי חזיתות בתים מגוונות ומעניינות. דרך נוספת היא חזיתות עם חלונות-ראווה מעניינים (דבר שבנקים ובתי מרקחת בדרך כלל לא עושים).