שינויים

[[קובץ:World 1898 empires colonies territory.png|ממוזער|הקולוניליזם בשיאו בסוף המאה ה-19, רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה. חלוקת כוח זו השפיעה על ההיסטוריה של כל המאה ה-20 והשפעתה נמשכת במובנים מסויימים גם היום.]]

[[קובץ:World 1898 empires colonies territory.png|ממוזער|הקולוניאליזם בשיאו בסוף המאה ה-19, רוב שטחו של העולם נשלט על ידי 16 אימפריות, כאשר חלקו הגדול מחולק בין 6 מעצמות - בריטניה, צרפת, ארצות הברית, סין, רוסיה, וטורקיה. חלוקת כוח זו השפיעה על ההיסטוריה של כל המאה ה-20 והשפעתה נמשכת במובנים מסויימים גם היום.]]

'''קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Colonialism''') הוא מדיניות של [[מדיניות חוץ]] המבקשת להרחיב את שלטונה של מעצמה או מדינה או לשמור על סמכותה על אנשים או טריטוריות אחרות, בדרך כלל במטרה לפתוח הזדמנויות של גישה למשאבים, מטרות מסחר, גיוס חיילים, התפשטות דתית ועוד. המדינה המתנחלת מבקשת לנצל את המדינה האחרת או את [[משאבי טבע|משאבי הטבע]] שלה. בחלק מהמקרים השטחים שנכבשו לא הכילו מדינות כלל לפני ההתנחלות אלא אוסף של שבטים או נגידויות. תוך כדי כך כפו המתיישבים את דתם, כלכלתם, והתרבות שלהם על [[ילידים|הילידים]]. בחלק מהקולוניות, בעיקר ביבשות אמריקה, ההתיישבות לוותה במוות המוני של רוב האוכלוסיה האנושית המקורית עקב התפשטות של מגפות. במקומות אחרים בעיקר באפריקה, הקולוניאליזם יצר או האיץ תופעות של [[עבדות]] או ניצול קשה של עובדים וכן ניצול מאסיבי של משאבי טבע והרס קהילות שונות לשם כך.  

'''קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Colonialism''') הוא מדיניות של [[מדיניות חוץ]] המבקשת להרחיב את שלטונה של מעצמה או מדינה או לשמור על סמכותה על אנשים או טריטוריות אחרות, בדרך כלל במטרה לפתוח הזדמנויות של גישה למשאבים, מטרות מסחר, גיוס חיילים, התפשטות דתית ועוד. המדינה המתנחלת מבקשת לנצל את המדינה האחרת או את [[משאבי טבע|משאבי הטבע]] שלה. בחלק מהמקרים השטחים שנכבשו לא הכילו מדינות כלל לפני ההתנחלות אלא אוסף של שבטים או נגידויות. תוך כדי כך כפו המתיישבים את דתם, כלכלתם, והתרבות שלהם על [[ילידים|הילידים]]. בחלק מהקולוניות, בעיקר ביבשות אמריקה, ההתיישבות לוותה במוות המוני של רוב האוכלוסייה האנושית המקורית עקב התפשטות של מגפות. במקומות אחרים בעיקר באפריקה, הקולוניאליזם יצר או האיץ תופעות של [[עבדות]] או ניצול קשה של עובדים וכן ניצול מאסיבי של משאבי טבע והרס קהילות שונות לשם כך.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===הקמת קולוניות באמריקה===

===הקמת קולוניות באמריקה===

הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415). עיקר עידן הקולוניאליזם החל עם גילוי יבשות אמריקה על ידי קולומבוס ב-1492. דבר זה החל תקופה של כמה מאות שנים של השלטות מעצמות אירופאיות על שטחים ברחבי העולם כדי לנצל את המשאבים ואת האנשים שם לתועלת המדינה או לתועלת אליטה של המדינה. מעצמות קולוניאליות בולטות כללו בתחילה את ספרד, ופורטוגל שהשתלטו על רוב שטחה של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. באותה תקופה חלה התפשטות גם של רוסיה ושל האימפריה העותומנית, ושל צרפת ובריטניה.  

הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415). עיקר עידן הקולוניאליזם החל עם גילוי יבשות אמריקה על ידי קולומבוס ב-1492. דבר זה החל תקופה של כמה מאות שנים של השלטות מעצמות אירופאיות על שטחים ברחבי העולם כדי לנצל את המשאבים ואת האנשים שם לתועלת המדינה או לתועלת אליטה של המדינה. מעצמות קולוניאליות בולטות כללו בתחילה את ספרד, ופורטוגל שהשתלטו על רוב שטחה של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. באותה תקופה חלה התפשטות גם של רוסיה ושל האימפריה העותומנית, ושל צרפת ובריטניה.  

בתקופה זו, הרעיון שהוביל את ה[[אימפריאליזם]] היה רעיון הסחר העולמי החופשי. לשם כך, הוקמו תחנות מסחר אירופיות בחופי כל היבשות. כמו כן, נוצרו קשרים פוליטיים ועסקיים עם השליטים המקומיים למטרת סחר מוזל. התיישבות (קולוניאליזם) התבצע רק באמריקה. המטרה בהתיישבות בשלב זה לא הייתה להשתלט על האוכלוסייה המקומית ו-"לחנך" אותה בדרך אירופית, אלא לגרש או להכחיד אותה לשם ניצול מיטבי של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] שברשותה וכן שליטה על שטחי חקלאות חדשים.

בתקופה זו, הרעיון שהוביל את ה[[אימפריאליזם]] היה רעיון הסחר העולמי החופשי. לשם כך, הוקמו תחנות מסחר אירופיות בחופי כל היבשות. כמו כן, נוצרו קשרים פוליטיים ועסקיים עם השליטים המקומיים למטרת סחר מוזל. התיישבות (קולוניאליזם) התבצע רק באמריקה. המטרה בהתיישבות בשלב זה לא הייתה להשתלט על האוכלוסייה המקומית ו-"לחנך" אותה בדרך אירופית, אלא לגרש או להכחיד אותה לשם ניצול מיטבי של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] שברשותה וכן שליטה על שטחי חקלאות חדשים.

הגל הראשון של האימפריאליזם התאפיין בהכחדה של ילידים (בעיקר בשל הפצה של מגיפות שהיו חדשות ביבשת אמריקה), במעשי אכזריות כלפי הילידים, בכפיית שיטות עיבוד מסוימות עליהם ובסחר עבדים מפותח - בעיקר בין אפריקה השחורה לקריביים ולברזיל. בשלב זה נדדו גם מיליוני מתיישבים מאירופה לדרום אמריקה ולצפון אמריקה והקימו בה קולניות בארצות הברית, קנדה, ודרום ומרכז אמריקה שבעתיד יהיו ישויות מדיניות חדשות.  

הגל הראשון של האימפריאליזם התאפיין בהכחדה של ילידים (בעיקר בשל הפצה של מגיפות שהיו חדשות ביבשת אמריקה), במעשי אכזריות כלפי הילידים, בכפיית שיטות עיבוד מסוימות עליהם ובסחר עבדים מפותח - בעיקר בין אפריקה השחורה לקריביים ולברזיל. בשלב זה נדדו גם מיליוני מתיישבים מאירופה לדרום אמריקה ולצפון אמריקה והקימו בה קולניות בארצות הברית, קנדה, ודרום ומרכז אמריקה שבעתיד יהיו ישויות מדיניות חדשות.  

[[קובץ:Colonial empires in 1800.svg|ממוזער|אימפריות קולוניאליות בשנת 1800. שמונה אימפריות שחלשו על כמחצית מהשטח היבשתי של כדור הארץ. למעט רוסיה וטורקיה, עיקר השליטה מתחיל משטחי החוף ומתקדם פנימה לתוך היבשת.]]

[[קובץ:Colonial empires in 1800.svg|ממוזער|אימפריות קולוניאליות בשנת 1800. שמונה אימפריות שחלשו על כמחצית מהשטח היבשתי של כדור הארץ. למעט רוסיה וטורקיה, עיקר השליטה מתחיל משטחי החוף ומתקדם פנימה לתוך היבשת.]]

דוגמאות לנאו-קולוניאליזם ניתן לראות בצורה ברורה במזרח התיכון - במקום שבו צרפת, אנגליה, ארצות הברית ורוסיה היו מעורבות בפוליטיקה במדינות ערב, יזמו הפיכות, מלחמות, ותמכו במעומדים שונים או במדינות שונות באמצעות יועצים, כסף, חברות מערביות, סיוע צבאי, טכנולוגיה צבאית, נשק ועוד. דבר זה ניכר גם במהלך המלחמה הקרה וגם היום כאשר רוסיה נמצאת בבריתות עם מספר משטרים ערביים כמו איראן וסוריה, ואילו ארצות הברית תומכת במדינות אחרות כמו ישראל, סעודיה ומדינות נוספות. דוגמה נוספת בולטת לכך קיימת באפריקה.  

דוגמאות לנאו-קולוניאליזם ניתן לראות בצורה ברורה במזרח התיכון - במקום שבו צרפת, אנגליה, ארצות הברית ורוסיה היו מעורבות בפוליטיקה במדינות ערב, יזמו הפיכות, מלחמות, ותמכו במעומדים שונים או במדינות שונות באמצעות יועצים, כסף, חברות מערביות, סיוע צבאי, טכנולוגיה צבאית, נשק ועוד. דבר זה ניכר גם במהלך המלחמה הקרה וגם היום כאשר רוסיה נמצאת בבריתות עם מספר משטרים ערביים כמו איראן וסוריה, ואילו ארצות הברית תומכת במדינות אחרות כמו ישראל, סעודיה ומדינות נוספות. דוגמה נוספת בולטת לכך קיימת באפריקה.  

בחלק מהמקומות יש צמיחה של אליטה של כלכלה מקומית-פוליטית-תרבותית בעלת עוצמה משלהן שלא בהכרח משתפת פעולה עם הכוחות של המעצמות הישנות- במקומות כמו סין, הודו, ברזיל, דרום קוריאה, אינדונזיה, או איראן.

בחלק מהמקומות יש צמיחה של אליטה של כלכלה מקומית-פוליטית-תרבותית בעלת עוצמה משלהן שלא בהכרח משתפת פעולה עם הכוחות של המעצמות הישנות- במקומות כמו סין, הודו, ברזיל, דרום קוריאה, אינדונזיה, או איראן.  

ההשלכות של הקולוניאליזם נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]], [[אוניברסליזם]] ועוד.  

ההשלכות של הקולוניאליזם נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]], [[אוניברסליזם]] ועוד.  

במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים הייתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות (כמו הודו, סין, האיסלם) שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.

במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים הייתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) הייתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות (כמו הודו, סין, האיסלם) שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[רעיון הקידמה]], [[המהפכה המדעית]], [[קפיטליזם]]

* [[רעיון הקידמה]], [[המהפכה המדעית]], [[קפיטליזם]]