שינויים

===לחץ אבולוציוני===

===לחץ אבולוציוני===

סיבה מרכזית לגידול אוכלוסין קשורה [[אבולוציה|למרוץ אבולוציוני]]. בתאוריית האבולוציה לכל פרט יש אינטרס להגדיל ככל האפשר את מספר הצאצאים הפוריים שלו. מצד שני יש היבט של השקעה בילדים. אין טעם לעשות צאצאים רבים שלא יוכלו לשרוד או שהסיכוי שלהם להוליד ילדים בריאים הוא נמוך. בעולם הטבעי יש בחירה בין אסטרטגיות שונות של מספר הצאצאים: אסטרטגיה R שבה מולידים הרבה צאצאים, השקעה מועטה בכל אחד מהם וסיכויי הישרדות נמוכים של כל צאצא, לבין אסטרטגיה K שבה מולידים מעט צאצאים ומשקיעים הרבה בכל צאצא. דבר זה מכונה [[סלקציה ל-r/K]].   

סיבה מרכזית לגידול אוכלוסין קשורה [[אבולוציה|למירוץ אבולוציוני]]. בתאוריית האבולוציה לכל פרט יש אינטרס להגדיל ככל האפשר את מספר הצאצאים הפוריים שלו. מצד שני יש היבט של השקעה בילדים. אין טעם לעשות צאצאים רבים שלא יוכלו לשרוד או שהסיכוי שלהם להוליד ילדים בריאים הוא נמוך. בעולם הטבעי יש בחירה בין אסטרטגיות שונות של מספר הצאצאים: אסטרטגיה R שבה מולידים הרבה צאצאים, השקעה מועטה בכל אחד מהם וסיכויי הישרדות נמוכים של כל צאצא, לבין אסטרטגיה K שבה מולידים מעט צאצאים ומשקיעים הרבה בכל צאצא. דבר זה מכונה [[סלקציה ל-r/K]].   

===תמותת תינוקות וילדים===

===תמותת תינוקות וילדים===

===פריון חקלאי ושטחי חקלאות ===

===פריון חקלאי ושטחי חקלאות ===

במשך אלפי השנים מאז המהפכה החקלאית הראשונה, היה ה[[פריון חקלאי]] אחד הגורמים המרכזיים שהאט את יכולת גידול האוכלוסיה. הפריון החקלאי גדל בצורה איטית למדי כשהוא גדל עקב פיתוח ה[[חקלאות]] , ביות של מינים חדשים, שיטות השקיה חדשות, גידול איטי בפריון של זנים חקלאיים ועוד. ללא גידול בפריון אפשרויות גידול המזון היו רק על ידי עיבוד של שטחים נוספים על חשבון שטחים לא מעובדים או כיבוש שטחים של [[ציידים לקטים]] או של שבטים או עמים חקלאיים אחרים. המלחמות לא אחת הקטינו את האוכלוסייה והגדלת השטח החקלאי נעשתה באופן איטי. כיום הפריון החקלאי אינו מהווה בדרך כלל גורם בולט שמשפיע על גידול האוכלוסיה, יחד זאת הפריון החקלאי משפיע על מחירי המזון, במיוחד של מזון לא מעובד כמו [[חיטה]], [[תירס]], [[אורז]] וכו'. מחירי מזון אלה משפיעים על יוקר המזון שרואות משפחות במדינות עניות. הפריון החקלאי שגדל מאד מאז [[המהפכה הירוקה]] מראה בעשרות השנים האחרונות ירידה בקצב הגידול שלו כך שייתכן והוא יהיה גורם מגביל לקצב גידול האוכלוסייה ואף ליכולת לשמור על גודל יציב נתון של אוכלוסייה בעתיד. בעיות עקב [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא בת קיימא]] לדוגמה תלות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] במשאבים מתכלים כמו [[נפט]] או בעיות נוספות כמו [[אובדן קרקע]] , [[מדבור]] ו[[התחממות עולמית]] עלולים לפגוע בפריון החקלאי וביכולת להמשיך לשמור על חלק משטחי החקלאות.

במשך אלפי השנים מאז המהפכה החקלאית הראשונה, היה ה[[פריון חקלאי]] אחד הגורמים המרכזיים שהאט את יכולת גידול האוכלוסייה. הפריון החקלאי גדל בצורה איטית למדי כשהוא גדל עקב פיתוח ה[[חקלאות]] , ביות של מינים חדשים, שיטות השקיה חדשות, גידול איטי בפריון של זנים חקלאיים ועוד. ללא גידול בפריון אפשרויות גידול המזון היו רק על ידי עיבוד של שטחים נוספים על חשבון שטחים לא מעובדים או כיבוש שטחים של [[ציידים לקטים]] או של שבטים או עמים חקלאיים אחרים. המלחמות לא אחת הקטינו את האוכלוסייה והגדלת השטח החקלאי נעשתה באופן איטי. כיום הפריון החקלאי אינו מהווה בדרך כלל גורם בולט שמשפיע על גידול האוכלוסייה, יחד זאת הפריון החקלאי משפיע על מחירי המזון, במיוחד של מזון לא מעובד כמו [[חיטה]], [[תירס]], [[אורז]] וכו'. מחירי מזון אלה משפיעים על יוקר המזון שרואות משפחות במדינות עניות. הפריון החקלאי שגדל מאד מאז [[המהפכה הירוקה]] מראה בעשרות השנים האחרונות ירידה בקצב הגידול שלו כך שייתכן והוא יהיה גורם מגביל לקצב גידול האוכלוסייה ואף ליכולת לשמור על גודל יציב נתון של אוכלוסייה בעתיד. בעיות עקב [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא בת קיימא]] לדוגמה תלות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] במשאבים מתכלים כמו [[נפט]] או בעיות נוספות כמו [[אובדן קרקע]], [[מדבור]] ו[[התחממות עולמית]] עלולים לפגוע בפריון החקלאי וביכולת להמשיך לשמור על חלק משטחי החקלאות.

=== מלחמות, מגפות, עוני ורעב===

=== מלחמות, מגפות, עוני ורעב===

מלבד פטירת ילדים עקב מחלות והיגיינה, אלו הגורמים המסורתיים שגרמו בקרב רוב ההיסטוריה לייצוב של גודל האוכלוסיה - למרות מספר רב של לידות בקרב משפחות רבות, גורמים אלה הובילו לתמותה גבוהה לפני גיל הפריון וגם לאחריו כך שהם "פיצו" באופן זה והאוכלוסיה גדלה בקצב איטי מאד במשך אלפי שנים.  

מלבד פטירת ילדים עקב מחלות והיגיינה, אלו הגורמים המסורתיים שגרמו בקרב רוב ההיסטוריה לייצוב של גודל האוכלוסייה - למרות מספר רב של לידות בקרב משפחות רבות, גורמים אלה הובילו לתמותה גבוהה לפני גיל הפריון וגם לאחריו כך שהם "פיצו" באופן זה והאוכלוסייה גדלה בקצב איטי מאד במשך אלפי שנים.  

* [[רעב המוני]] - בצורת, מחלות חקלאיות, מלחמות, וכן בעיות חברתיות, עוני, ומיסים גבוהים הובילו לא פעם לרעב המוני, שגורם הן לתמותה והן להולדת פחות ילדים.  

* [[רעב המוני]] - בצורת, מחלות חקלאיות, מלחמות, וכן בעיות חברתיות, עוני, ומיסים גבוהים הובילו לא פעם לרעב המוני, שגורם הן לתמותה והן להולדת פחות ילדים.  

* מלחמות - מלחמות הרגו אוכלוסיות שונות, וכן חייבו גיוס של אנשים לצבאות. בעקבות כך נפגע גידול היבולים והיה לא פעם מחסור במזון ורעב. כמו כן מלחמות רבות לווו במגפות שהקטינו עוד יותר את האוכלוסיה. עם זאת חלק מהמלחמות הרגו בעיקר גברים כך שהאוכלוסיה השתקמה במהירות לאחר המלחמה עם הולדת כמות גדולה יותר של ילדים (בדומה ל"ביבי בום" בתום מלחמת העולם השנייה). מלחמות עלולות לפגוע גם בפריון של נשים - לדוגמה נשים רבות בתום מלחמת העולם השנייה פספסו את שנות הפריון שלהן.  

* מלחמות - מלחמות הרגו אוכלוסיות שונות, וכן חייבו גיוס של אנשים לצבאות. בעקבות כך נפגע גידול היבולים והיה לא פעם מחסור במזון ורעב. כמו כן מלחמות רבות לוו במגפות שהקטינו עוד יותר את האוכלוסייה. עם זאת חלק מהמלחמות הרגו בעיקר גברים כך שהאוכלוסייה השתקמה במהירות לאחר המלחמה עם הולדת כמות גדולה יותר של ילדים (בדומה ל"ביבי בום" בתום מלחמת העולם השנייה). מלחמות עלולות לפגוע גם בפריון של נשים - לדוגמה נשים רבות בתום מלחמת העולם השנייה פספסו את שנות הפריון שלהן.  

* מגפות - מגפות עלולות להרוג חלק גדול מהאוכלוסיה בתוך מספר חודשים או שנים - דוגמה מרכזית היא הדבר השחור באירופה. דוגמה נוספת היא מגיפות של [[מחלות חקלאיות]] שגורמות לרעב המוני - דוגמה לכך מופיע ב[[רעב תפוחי האדמה בגרינלנד]].  

* מגפות - מגפות עלולות להרוג חלק גדול מהאוכלוסייה בתוך מספר חודשים או שנים - דוגמה מרכזית היא הדבר השחור באירופה. דוגמה נוספת היא מגיפות של [[מחלות חקלאיות]] שגורמות לרעב המוני - דוגמה לכך מופיע ב[[רעב תפוחי האדמה בגרינלנד]].  

===טאבו דתי ומסורתי===

===טאבו דתי ומסורתי===

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר, כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר, כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין ההממוצע הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסייה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין הממוצע הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסייה.  

יציאת נשים לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי הם עוד גורמים שמאטים את קצב גידול האוכלוסייה, שכן גידול הילדים יקר יותר כאשר נשים יוצאות לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי כוללת ריחוק מקרובי משפחה מבוגרים יותר שיכולים  היו לסייע.

יציאת נשים לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי הם עוד גורמים שמאטים את קצב גידול האוכלוסייה, שכן גידול הילדים יקר יותר כאשר נשים יוצאות לעבודה, והתפרקות התא המשפחתי המסורתי כוללת ריחוק מקרובי משפחה מבוגרים יותר שיכולים  היו לסייע.