שינויים

מידע מושלם הוא אחד התנאים לקיומו של [[שוק משוכלל]]. [[לאון ואלראס]] אחד האבות המייסדים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] תאר ב"מודל הכרוז" שלו שוק שמגיע לשיווי משקל באמצעות מידע מלא שיש לשחקנים אודות מחירים והעדפות. בהעדר מידע מלא, אלא [[מידע א-סימטרי]] שבו צד אחד יודע יותר מאשר הצד האחר. דבר זה יכול להוות [[כשל שוק]].  

מידע מושלם הוא אחד התנאים לקיומו של [[שוק משוכלל]]. [[לאון ואלראס]] אחד האבות המייסדים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] תאר ב"מודל הכרוז" שלו שוק שמגיע לשיווי משקל באמצעות מידע מלא שיש לשחקנים אודות מחירים והעדפות. בהעדר מידע מלא, אלא [[מידע א-סימטרי]] שבו צד אחד יודע יותר מאשר הצד האחר. דבר זה יכול להוות [[כשל שוק]].  

[[כלכלה נאו-קלאסית]] מעידה על עצמה שהיא תחום מחקר [[פוזטיבי]] -כלומר היא רק מתארת את המצב הקיים בעולם, ולא מתארת את העולם בצורה נורמטיבית - כיצד הוא צריך להתקיים. בחינה זהירה יותר של ההנחה מצביע על כך ש מידע מלא היא הנחה [[נורמטיבית]] - היא לא באמת מתקיימת במציאות, ובמקרים רבים היא גם לא תאור קרוב של המציאות. הנחה זו משמשת חלק מן הכלכלנים וזרמים כמו [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] כדי לתמוך ב[[קפיטליזם]] או בטענות בעד [[שוק חופשי]] ונגד התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו המדינה או קהילות בשוק.  

[[כלכלה נאו-קלאסית]] מעידה על עצמה שהיא תחום מחקר [[פוזיטיבי]] -כלומר היא רק מתארת את המצב הקיים בעולם, ולא מתארת את העולם בצורה נורמטיבית - כיצד הוא צריך להתקיים. בחינה זהירה יותר של ההנחה מצביע על כך ש מידע מלא היא הנחה [[נורמטיבית]] - היא לא באמת מתקיימת במציאות, ובמקרים רבים היא גם לא תאור קרוב של המציאות. הנחה זו משמשת חלק מן הכלכלנים וזרמים כמו [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] כדי לתמוך ב[[קפיטליזם]] או בטענות בעד [[שוק חופשי]] ונגד התערבות של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו המדינה או קהילות בשוק.  

==ערעור על הנחת מידע מלא==

==ערעור על הנחת מידע מלא==

===נזקים בריאותיים לצרכן===

===נזקים בריאותיים לצרכן===

אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדויק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמרטרים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[עישון ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]]. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים מחקר מדעי בתחום ובמקביל התרחשה [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים ואת הציבור הכללי. {{הערה|דוגמה להטעיית הכלכלנים היא [[חוק קואז]] שמתאר [[עישון פסיבי|עישון כפוי]] בתוך קרון רכבת כסוג של "חוסר נוחות" במקום כסוג של אלימות}}. בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר ש[[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר מאד]] וכן שחברות הטבק עסקו ב[[מניפולציה בניקוטין]] - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להימכר אליו וקשה יותר להיגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות ל[[עישון פסיבי|עישון כפוי]] - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. היבט נוסף הוא חשיבות ה[[התמכרות]] ו[[הדבקה חברתית]] לכל הנושא ולכן גם החשיבות (מבחינת החברות) של [[שיווק טבק לבני נוער]]. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של [[מידע א-סימטרי]] - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם. כמו כן כדאי לשים לב כי אפילו כיום יש היבטים שונים של הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק, עיתונאים, ופוליטיקאים שונים שמשחררים לציבור אמירות לא נכונות בנושאים הקשורים לעישון.  

אחת ההשלכות של מידע מלא היא שצרכנים יודעים באופן מדויק מה ההשלכות של קנייה וצריכה של מוצר שהם קונים. אם אנחנו קונים אגס או תפוח אנחנו כביכול יודעים את איכותו (כמו גם פרמטרים אחרים כמו המחיר שגובה עליו המוכר ומחירו בשוק). קל לראות שבמוצרים רבים הנחה זו אינה מתקיימת. דוגמה בולטת היא [[עישון טבק]]. במשך מאות שנים אנשים עישנו טבק בלי להבין את [[עישון ובריאות|ההשפעות של הטבק על הבריאות שלהם]]. החל מסוף המאה ה-19 ועד השליש האחרון של המאה ה-20 התקיים מחקר מדעי בתחום ובמקביל התרחשה [[הכחשת נזקי העישון]] - בשלב כלשהו (ייתכן שעוד בשנות ה-30) [[חברות הטבק]] הבינו שטבק הוא חומר מסוכן לבריאות, אבל הן הצליחו לבלבל ולהטעות רופאים, אנשי ממשל, עיתונאים, מדענים, כלכלנים ואת הציבור הכללי. {{הערה|דוגמה להטעיית הכלכלנים היא [[חוק קואז]] שמתאר [[עישון פסיבי|עישון כפוי]] בתוך קרון רכבת כסוג של "חוסר נוחות" במקום כסוג של אלימות}}. בהמשך נתגלו היבטים רבים של עישון שלגביהם הוסתרו עובדות לא נוחות מהציבור- התברר ש[[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר מאד]] וכן שחברות הטבק עסקו ב[[מניפולציה בניקוטין]] - שינויים בסיגריות ובטבק כדי שיהיה קל יותר להימכר אליו וקשה יותר להיגמל ממנו. סוגיות נוספות נוגעות ל[[עישון פסיבי|עישון כפוי]] - הדרך שבה עישון טבק גורר נזק לאנשים מסביב למעשן והיבטים נוספים נוגעים לדוגמה לשריפות הנגרמות עקב עישון טבק. היבט נוסף הוא חשיבות ה[[התמכרות]] ו[[הדבקה חברתית]] לכל הנושא ולכן גם החשיבות (מבחינת החברות) של [[שיווק טבק לבני נוער]]. חלק מהדברים האלה מייצגים מקרה של [[מידע א-סימטרי]] - החברות יודעות אבל הצרכנים לא יודעים. בחלק מהמקרים גם החברות לא בהכרח ידעו - ואין להם גם בהכרח אינטרס לדעת, על נזקים שנגרמים מהמוצרים שלהם. כמו כן כדאי לשים לב כי אפילו כיום יש היבטים שונים של הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק, עיתונאים, ופוליטיקאים שונים שמשחררים לציבור אמירות לא נכונות בנושאים הקשורים לעישון.  

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא [[מזון לא בריא]] כמו [[סוכר ובריאות|סוכר]], [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]], [[שומן רווי]] במגוון גדול של [[מזון מעובד]] או [[מזון מהיר]]. הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה [[סוכר|סוכר סמוי]] שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותיות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "[[כלכלת השמנה]]" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכלים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו [[לובי פוליטי]], [[שיווק מזון לילדים]], [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא [[זיהום במזון]] - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש [[כלכלה הטרוגנית|הטרוגניות]] גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות [[חשיפת מסמכי הטבק]] משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.  

דוגמה בולטת אחרת לכך שיש לנו מידע חלקי ביותר, אפילו על השלכות המוצר על הבריאות שלנו היא [[מזון לא בריא]] כמו [[סוכר ובריאות|סוכר]], [[השפעות בריאותיות של מלח|מלח]], [[שומן רווי]] במגוון גדול של [[מזון מעובד]] או [[מזון מהיר]]. הצרכן לא תמיד יודע שהוא צורך את הגורמים האלה (לדוגמה [[סוכר|סוכר סמוי]] שיש במזונות חריפים או חמוצים). ייתכן שהחברות מודעות להשלכות הבריאותיות של המוצרים, וחלקן ידוע גם למדענים - אבל הציבור הרחב לא תמיד יודע מה בריא לו וחברות מתערבות בנושא במגוון צורות של "[[כלכלת השמנה]]" - עידוד צריכת מזון לא בריא לסוגיו משיקולים כלכלים של החברות - במגוון גדול של שיטות כמו [[לובי פוליטי]], [[שיווק מזון לילדים]], [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] ו[[קשרי הון שלטון עיתון]] כדי לפרסם מידע מבלבל בנושא. נושא נוסף הקשור לכך הוא [[זיהום במזון]] - זיהומים שנכנסים למזון לאו דווקא בגלל כוונה מכוונת של היצרנים - אם כי לעיתים קרובות הדבר מתרחש בגלל אי נקיטת מספיק צעדים נגד דבר זה משיקולים מסחריים. בשוק המזון יש [[כלכלה הטרוגנית|הטרוגניות]] גדולה של מוצרים ולכן הערכת ההשפעות של מוצרים על הבריאות היא קשה יותר אפילו למומחים לעומת טבק. כמו בטבק השאלה מה החברות ידעו גלוי לנו כיום בזכות [[חשיפת מסמכי הטבק]] משנת 1998, ואילו בתחום המזון אנחנו לא יודעים מה ידוע לחברות ומה הן מסתירות, או מה דרכי הפעולה וההסתרה שלהן.