שינויים

==מעורבות של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים ==

==מעורבות של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים ==

{{הפניה לערך מורחב|מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל}}

היקף פעילות הובלת המטענים ב[[רכבת ישראל]] עומד על 5% בלבד, בהשווה להובלה במשאיות. {{הערה|שם=movilim}} דבר זה עלול לגרום לריבוי תאונות, בעיקר לתאונות של משאיות כבדות עם מכוניות בכבישים בין עירוניים, שכן רכבת היא בטוחה יותר לעומת משאיות.  נכון לשנת 2014 בענף ההובלה הכבדה מופעלים כ- 34,800  משאיות מ-10 טון ומעלה לעומת 15,600 משאיות בשנת 1990. גידול ממוצע של 3.9% בשנה בהתאם לגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. {{הערה|שם=movilim|[http://www.movilim.org.il/%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94/ ענף ההובלה], מועצת המובילים, 16.12.2014}}

היקף פעילות הובלת המטענים ב[[רכבת ישראל]] עומד על 5% בלבד, בהשוואה להובלה במשאיות. {{הערה|שם=movilim}} דבר זה עלול לגרום לריבוי תאונות, בעיקר לתאונות של משאיות כבדות עם מכוניות בכבישים בין עירוניים, שכן רכבת היא בטוחה יותר לעומת משאיות.  נכון לשנת 2014 בענף ההובלה הכבדה מופעלים כ- 34,800  משאיות מ-10 טון ומעלה לעומת 15,600 משאיות בשנת 1990. גידול ממוצע של 3.9% בשנה בהתאם לגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. {{הערה|שם=movilim|[http://www.movilim.org.il/%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94/ ענף ההובלה], מועצת המובילים, 16.12.2014}}

ענף ההובלה וההיסעים סובל מבעיה של אכיפה והפרת חוקים, כגון: עומס יתר בהובלת מטענים, אי קשירה בטיחותית של המטענים,  הכשרת הנהג על פי חוק, הקפדה על שעות עבודה ומנוחה, הקפדה על העסקת קציני בטיחות ועוד. הענף סובל גם מפגיעה בבטיחות, תשתית שלא עונה לצרכים, חוסר תאום בין משרדי הממשלה והאגפים, תהליכי חקיקה איטיים, סף כניסה נמוך ועוד.{{הערה|שם=movilim}}  

ענף ההובלה וההיסעים סובל מבעיה של אכיפה והפרת חוקים, כגון: עומס יתר בהובלת מטענים, אי קשירה בטיחותית של המטענים,  הכשרת הנהג על פי חוק, הקפדה על שעות עבודה ומנוחה, הקפדה על העסקת קציני בטיחות ועוד. הענף סובל גם מפגיעה בבטיחות, תשתית שלא עונה לצרכים, חוסר תאום בין משרדי הממשלה והאגפים, תהליכי חקיקה איטיים, סף כניסה נמוך ועוד.{{הערה|שם=movilim}}  

בשנת 2015 נהרגו בישראל 66 בני אדם בתאונות שבהם היו מעורבים כלי רכב כבדים כמו משאיות, אוטובוסים, טרקטורים וכדומה. אף שכלי רכב אלה מהווים רק 3% מכלי הרכב בישראל, הם היו מעורבים ב- 20% מהתאונות הקטלניות בישראל.{{הערה|שם=מבקר2016}} דבר דומה היה בשנת 2016. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כלי הרכב הכבדים (כולל אוטובוסים ) מהווים רק 3% ממצבת כלי הרכב במדינת ישראל וחלקם בנסועה הוא 8.2%, אבל בתאונות במעורבותם ב-2016 נרשמו 21% מההרוגים בכבישים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html למרות התאונות: המשאיות בישראל יסעו מהר יותר], אודי עציון, ynet, 27.05.18}}

בשנת 2015 נהרגו בישראל 66 בני אדם בתאונות שבהם היו מעורבים כלי רכב כבדים כמו משאיות, אוטובוסים, טרקטורים וכדומה. אף שכלי רכב אלה מהווים רק 3% מכלי הרכב בישראל, הם היו מעורבים ב- 20% מהתאונות הקטלניות בישראל.{{הערה|שם=מבקר2016}} דבר דומה היה בשנת 2016. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כלי הרכב הכבדים (כולל אוטובוסים ) מהווים רק 3% ממצבת כלי הרכב במדינת ישראל וחלקם בנסועה הוא 8.2%, אבל בתאונות במעורבותם ב-2016 נרשמו 21% מההרוגים בכבישים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html למרות התאונות: המשאיות בישראל יסעו מהר יותר], אודי עציון, ynet, 27.05.2018}}

נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008, כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref>

נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008, כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref>

נהגי משאיות רבים מעידים כי הם נוהגים שעות רבות מדי על הכביש עקב לחץ של בעלי חברות ההובלה. בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל לחייב התקנה של רשם נתוני נסיעה (טכנוגרף) דיגילטי בכלי רכב כבדים, דבר שעשוי להוות גורם מרתיע לנהגים ולחברות הובלה.  וגם כלי בידי חוקרי תאונות דרכים. הממשלה גם החליטה לחייב כלי רכב כבדים בבדיקות בטיחות במוסך מורשה מדי רבעון. נכון לשנת 2015, דברים אלה לא בוצעו. {{הערה|שם=מבקר2016}}  טכוגרף דיגיטלי הוא מעין "קופסה שחורה" שנמצאת במשאיות ובאוטובוסים ואוגר מידע על זמני הנסיעה והעבודה של הנהגים. עוד לפני 2007 הותקנה בכמעט כל מדינות ה-OECD מערכת דיגיטלית. בישראל המערכת נותרה אנלוגית שקל לרמות בה. גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל, טען בדיון בכנסת, כי כל הנושא תמוה, שכן הטכוגרף הדיגיטלי כבר מותקן בילד-אין ברכב, אבל כשהוא מגיע לישראל מפרקים אותו ומתקינים את האנלוגי, שקל לרמות אותו. היום מותר לעבוד 12 שעות ביממה שמתוכם רק 9 שעות נהיגה. לפי בן הרוש, בפועל אנשים מחליפים משאיות ועולים על רכב אחר. וגם האכיפה בנושא שולית מאוד. לטענתו התקנת טכוגרף זה לא מספיק. אחרי 4 שעות הנורה מסמנת שצריך הפסקה, אבל התשתיות לא מותאמות לזה שכן חסרים מקומות מנוחה למשאיות. ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק" מצטרף לדעות אלה. {{הערה|אסף זגריזק, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4940757,00.html משאיות בלי קופסה שחורה: "כסף על פני בטיחות"], ynet, 29.03.17}}

נהגי משאיות רבים מעידים כי הם נוהגים שעות רבות מדי על הכביש עקב לחץ של בעלי חברות ההובלה. בשנת 2005 החליטה ממשלת ישראל לחייב התקנה של רשם נתוני נסיעה (טכנוגרף) דיגיטלי בכלי רכב כבדים, דבר שעשוי להוות גורם מרתיע לנהגים ולחברות הובלה.  וגם כלי בידי חוקרי תאונות דרכים. הממשלה גם החליטה לחייב כלי רכב כבדים בבדיקות בטיחות במוסך מורשה מדי רבעון. נכון לשנת 2015, דברים אלה לא בוצעו. {{הערה|שם=מבקר2016}}  טכוגרף דיגיטלי הוא מעין "קופסה שחורה" שנמצאת במשאיות ובאוטובוסים ואוגר מידע על זמני הנסיעה והעבודה של הנהגים. עוד לפני 2007 הותקנה בכמעט כל מדינות ה-OECD מערכת דיגיטלית. בישראל המערכת נותרה אנלוגית שקל לרמות בה. גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל, טען בדיון בכנסת, כי כל הנושא תמוה, שכן הטכוגרף הדיגיטלי כבר מותקן בילד-אין ברכב, אבל כשהוא מגיע לישראל מפרקים אותו ומתקינים את האנלוגי, שקל לרמות אותו. היום מותר לעבוד 12 שעות ביממה שמתוכם רק 9 שעות נהיגה. לפי בן הרוש, בפועל אנשים מחליפים משאיות ועולים על רכב אחר. וגם האכיפה בנושא שולית מאוד. לטענתו התקנת טכוגרף זה לא מספיק. אחרי 4 שעות הנורה מסמנת שצריך הפסקה, אבל התשתיות לא מותאמות לזה שכן חסרים מקומות מנוחה למשאיות. ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק" מצטרף לדעות אלה. {{הערה|אסף זגריזק, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4940757,00.html משאיות בלי קופסה שחורה: "כסף על פני בטיחות"], ynet, 29.03.2017}}

במדינות רבות בעולם חל איסור על משאיות לבצע עקיפה בכבישים מסויימים, ובאחרים אפשרות זו מוגבלת לשעות מאוד ספציפיות במשך היום. בשנת 2009 קראה מועצת המובילים והמסיעים הודעה לעיתונות, לפיה הועברה הנחיה לכל נהגי המשאיות החברים בה להימנע עד כמה שאפשר מעקיפה על כביש 6. יש נהגים הקוראים להרחיב דבר זה לחוק או תקנה שיחולו בכבישים נוספים או בכולם. למרות זאת משרד התחבורה לא מיישם דבר כזה. {{הערה|ירון אדרי, [https://cars.walla.co.il/item/1541877 דעה: הגבלת עקיפה למשאיות],  21 באוגוסט 2009, וואלה}}

במדינות רבות בעולם חל איסור על משאיות לבצע עקיפה בכבישים מסויימים, ובאחרים אפשרות זו מוגבלת לשעות מאוד ספציפיות במשך היום. בשנת 2009 קראה מועצת המובילים והמסיעים הודעה לעיתונות, לפיה הועברה הנחיה לכל נהגי המשאיות החברים בה להימנע עד כמה שאפשר מעקיפה על כביש 6. יש נהגים הקוראים להרחיב דבר זה לחוק או תקנה שיחולו בכבישים נוספים או בכולם. למרות זאת משרד התחבורה לא מיישם דבר כזה. {{הערה|ירון אדרי, [https://cars.walla.co.il/item/1541877 דעה: הגבלת עקיפה למשאיות],  21 באוגוסט 2009, וואלה}}

מנגד, לפי "אור ירוק", מדינת ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לבטיחות בדרכים בכלי רכב כבדים, ויש פעולות דחופות יותר שמשרד התחבורה צריך לנקוט לפני העלאת המהירות. במשאיות באירופה מותקן טכוגרף דיגיטלי ושעות העבודה המותרות נמוכות ממה שנהוג בישראל. האכיפה מוגברת והתשתית סלחנית לטעויות הנהג. הטענה היא שצריך להוסיף לענף אלפי נהגים , להגביר את האכיפה והפיקוח ולהוריד כלי כרכב עם ליקויי בטיחות מהכביש, רק אז יש לבחון האם להגדיל את המהירות המותרת לכלי רכב כבדים.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html]  

מנגד, לפי "אור ירוק", מדינת ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לבטיחות בדרכים בכלי רכב כבדים, ויש פעולות דחופות יותר שמשרד התחבורה צריך לנקוט לפני העלאת המהירות. במשאיות באירופה מותקן טכוגרף דיגיטלי ושעות העבודה המותרות נמוכות ממה שנהוג בישראל. האכיפה מוגברת והתשתית סלחנית לטעויות הנהג. הטענה היא שצריך להוסיף לענף אלפי נהגים , להגביר את האכיפה והפיקוח ולהוריד כלי כרכב עם ליקויי בטיחות מהכביש, רק אז יש לבחון האם להגדיל את המהירות המותרת לכלי רכב כבדים.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5271587,00.html]  

משה נקש, מרצה לבטיחות בתעבורה מתאר את אחת הבעיות הקיימות בתחום והיא "שטחים מתים" בצידי המשאית, במיוחד בחלק הימני האחורי שלה וכן בחלק הקדמי. התחום הבעייתי ביותר הוא נקודה הנמצאת בצד הימני של המשאית – 1.80 מ ' מדופן הרכב ו 3.80 מ' מחזיתו. בנקודה זו יכול להיכנס רכב שלא יראה לנהג למרות 3 מראות שמותקנות בצד ימין של המשאית. ההמלצה שלו היא להתקין מראה רביעית לכיסוי השטח המת. כמו כן הוא מתריע על שטח מת בקדמת הרכב וממליץ על התקנת מראת חזית ארוכה בחלק העליון של החלון כפתרון. חברות נוקטות יוזמות שונות כדי להתמודד עם מצב זה כולל התקנה של מראה רביעית והדבקת מדבקה המתריעה בפני רוכבי אופניים ואופנועים שלא לעקוף את המשאית מימין. {{הערה|משה נקש, [http://www.igudkb.co.il/125534/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9F משאיות כבדות- שיפור הבטיחות בהן], איגוד קציני הבטיחות, 5-12-10}} פתרון טכנולוגי חדש מוצע לפתרון בעיית השטח המת והוא התקנת מצלמות ברזולציה גבוה במקום מראות, דבר שגם אמור לחסוף דלק עקב הקטנת החיכוך. {{הערה|[http://onroad.co.il/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/ סרטון מדהים: משאית בלי מראות!], אתר On-Road , 2017}}

משה נקש, מרצה לבטיחות בתעבורה מתאר את אחת הבעיות הקיימות בתחום והיא "שטחים מתים" בצידי המשאית, במיוחד בחלק הימני האחורי שלה וכן בחלק הקדמי. התחום הבעייתי ביותר הוא נקודה הנמצאת בצד הימני של המשאית – 1.80 מ' מדופן הרכב ו-3.80 מ' מחזיתו. בנקודה זו יכול להיכנס רכב שלא יראה לנהג למרות 3 מראות שמותקנות בצד ימין של המשאית. ההמלצה שלו היא להתקין מראה רביעית לכיסוי השטח המת. כמו כן הוא מתריע על שטח מת בקדמת הרכב וממליץ על התקנת מראת חזית ארוכה בחלק העליון של החלון כפתרון. חברות נוקטות יוזמות שונות כדי להתמודד עם מצב זה כולל התקנה של מראה רביעית והדבקת מדבקה המתריעה בפני רוכבי אופניים ואופנועים שלא לעקוף את המשאית מימין. {{הערה|משה נקש, [http://www.igudkb.co.il/125534/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9F משאיות כבדות- שיפור הבטיחות בהן], איגוד קציני הבטיחות, 5-12-10}} פתרון טכנולוגי חדש מוצע לפתרון בעיית השטח המת והוא התקנת מצלמות ברזולוציה גבוה במקום מראות, דבר שגם אמור לחסוך דלק עקב הקטנת החיכוך. {{הערה|[http://onroad.co.il/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/ סרטון מדהים: משאית בלי מראות!], אתר On-Road , 2017}}

החל מ1- בנומבר 2016 משאיות, אוטובוסים ואמבולנסים בעלי משקל כולל של מעל 3.5 טון מחוייבות בהתקנת מערכת בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים. [https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%9E-1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/] שתי המערכות נבחנו על ידי מדינות האיחוד האירופאי, ונמצא כי יחס עלות תועלת שלהן הוא טוב.

החל מ-1 בנובמבר 2016 משאיות, אוטובוסים ואמבולנסים בעלי משקל כולל של מעל 3.5 טון מחוייבות בהתקנת מערכת בקרת סטייה מנתיב ומערכת שמירת מרחק מלפנים. [https://www.port2port.co.il/article/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%97%D7%9C-%D7%9E-1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/] שתי המערכות נבחנו על ידי מדינות האיחוד האירופאי, ונמצא כי יחס עלות תועלת שלהן הוא טוב.

==הפגעות של נוסעי מכוניות בתאונות דרכים בישראל==  

==הפגעות של נוסעי מכוניות בתאונות דרכים בישראל==