47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − לאחר מלחמת העולם השנייה, כמות המכוניות בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. בתקופה זו החלה גם עליה תלולה בתמותה מ[[תאונות דרכים]] עקב פגיעת [[מכוניות]]. בשנת 1971 מספר המתים בתאונות הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 הולנדים, מתוכם 500 היו ילדים. + − + + + + +
אין תקציר עריכה
'''עצרו את רצח הילדים''' (בהולנדית - Stop de Kindermoord, באנגלית: Stop the Child Murder) היה מאבק ל[[צדק סביבתי]] בהולנד בשנות ה-70 למען [[שבילי אופניים]] ועידוד [[תחבורת אופניים בהולנד]].
'''עצרו את רצח הילדים''' (בהולנדית - Stop de Kindermoord, באנגלית: Stop the Child Murder) היה מאבק ל[[צדק סביבתי]] בהולנד בשנות ה-70 למען [[שבילי אופניים]] ועידוד [[תחבורת אופניים בהולנד]].
מסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, אופניים היו צורת התחבורה פופלארית מאד בהולנד, כמו גם במדינות אירופאיות אחרות. המאפיינים של הולנד ושל בריטניה היו דומים למדי עד מלחמת העולם השניה - לא רק בהקשרים של תחבורה אלא גם בהיבטים של חינוך, תרבות, אקלים, וגם המאפיינים הגאוגרפיים די דומים. ההבדל הגדול בין שתי המדינות בהקשר של שימוש באופנים התפתח בשנות השבעים של המאה ה-20 [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s]
אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, כמות המכוניות בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד.
בשנות ה-70 המוקדמות החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי [[איזור מיתון תנועה]]. אלו מכונים woonerf (וברבים - woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl, מתוך כורח לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סרובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות. [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s]
בשנות ה-70 החלה גם עליה תלולה בתמותה מ[[תאונות דרכים]] עקב פגיעת [[מכוניות]]. בשנת 1971 מספר המתים בתאונות הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 הולנדים, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות.
בשנת 1973 קמה קבוצה בשם "עצרו את רצח הילדים". מטרת קבוצת לחץ זו היה להפנות את תשומת הלב הציבורית למקרי המוות הרבים של ילדים בתאונות דרכים ולהקטין את מספרן. למעשה לא היה זה מאבק ראשון בנושא - שנה קודם לכן התקיים [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]]- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו רחובות בטוחים ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסיה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.
בשנת 1973 קמה קבוצה בשם "עצרו את רצח הילדים". מטרת קבוצת לחץ זו היה להפנות את תשומת הלב הציבורית למקרי המוות הרבים של ילדים בתאונות דרכים ולהקטין את מספרן. למעשה לא היה זה מאבק ראשון בנושא - שנה קודם לכן התקיים [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]]- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו רחובות בטוחים ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסיה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי [[צדק חברתי]] עד היום.