שינויים

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסייה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם. בנוסף לכך [[פריון הילודה בישראל]] הוא מהגבוהים במדינות המפותחות , ובשנים האחרונות הוא לא יורד ואף עולה.  

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסייה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם. בנוסף לכך [[פריון הילודה בישראל]] הוא מהגבוהים במדינות המפותחות , ובשנים האחרונות הוא לא יורד ואף עולה.  

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, בתרחיש גידול בינוני,  האכולוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, בתרחיש גידול בינוני,  האוכלוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

מאז שנת 2003, שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית למדינות בעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3%-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל-1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פירוש הדבר שהאוכלוסייה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם עם תום עליה זו, ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים התרחשה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחרונים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.  

מאז שנת 2003, שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית למדינות בעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3%-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל-1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פירוש הדבר שהאוכלוסייה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם עם תום עליה זו, ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים התרחשה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחרונים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.  

בקרב החרדים, בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות : בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 היתה ירידה לרמת פריון של כ 6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז. {{הערה|שם=cbs2018}}

בקרב החרדים, בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות : בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 היתה ירידה לרמת פריון של כ 6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז. {{הערה|שם=cbs2018}}

שיעור הפריון בקרב כלל האכולוסיה הערבית נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה היתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל 4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015 (השנה העדכניות ביותר) עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

שיעור הפריון בקרב כלל האוכלוסיה הערבית נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה היתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל 4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015 (השנה העדכניות ביותר) עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל 2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל 3.90- בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>

העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל 2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל 3.90- בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>

כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באיזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.

כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באיזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.

מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסיה, כי 98% מהאכולוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }}

מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסיה, כי 98% מהאוכלוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }}

===השלכות על תשתיות ותחבורה===

===השלכות על תשתיות ותחבורה===