שינויים

'''ההשפעות הבריאותיות של סוכר''' מתייחסות לשורה של בעיות [[בריאות]] שמעורר '''[[סוכר]]''' ב[[מזון]], ובעיקר סוכר שמוסף ל[[מזון מעובד]] ול[[משקאות ממותקים]], בצורה מלאכותית- סוכר סמוי. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], [[מחלות לב וכלי-דם]], עששת ועוד. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן קשר סטטיסטי ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון מהותי ב[[תזונה המערבית]], ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מ[[תזונה בריאה]]. לגבי רוב בעיות הבריאות הכוונה היא לסוכר מוסף או סוכר חופשי - סוכר שנמצא ב[[משקאות ממותקים]] כולל מיצי פירות, בממתקים, מעדני חלב שונים, עוגות ומוצרי מאפה שונים. סוכר שקיים בפירות שלמים וסוכר בחלב לא נחשב כסוכר מזיק, בגלל שתהליך העיכול שלו הוא שונה.  

'''ההשפעות הבריאותיות של סוכר''' מתייחסות לשורה של בעיות [[בריאות]] שמעורר '''[[סוכר]]''' ב[[מזון]], ובעיקר סוכר שמוסף ל[[מזון מעובד]] ול[[משקאות ממותקים]], בצורה מלאכותית- סוכר סמוי. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], [[מחלות לב וכלי-דם]], עששת ועוד. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן קשר סטטיסטי ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון מהותי ב[[תזונה המערבית]], ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מ[[תזונה בריאה]]. לגבי רוב בעיות הבריאות הכוונה היא לסוכר מוסף או סוכר חופשי - סוכר שנמצא ב[[משקאות ממותקים]] כולל מיצי פירות, בממתקים, מעדני חלב שונים, עוגות ומוצרי מאפה שונים. סוכר שקיים בפירות שלמים וסוכר בחלב לא נחשב כסוכר מזיק, בגלל שתהליך העיכול שלו הוא שונה.  

==סוכר טבעי, סוכר חופשי וסוכר מוסף==

==סוכר טבעי, סוכר חופשי וסוכר מוסף==

'''סוכר מוסף''' מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוספנו לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו '''סירופ תירס עתיר פרוקטוז''' High fructose corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]

'''סוכר מוסף''' מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוספנו לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו '''סירופ תירס עתיר פרוקטוז''' High fructose corn syrup - אחד התחליפים הפופולריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]

חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא '''"סוכר סמוי"''' שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של [[קטשופ]] מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. {{הערה|שם=WHO2015}} ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] עבור אדם מערבי כמות גדולה של סוכר מתחבאת במשקאות ממותקים ובמאכלי חלב שונים.  

חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא '''"סוכר סמוי"''' שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של [[קטשופ]] מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. {{הערה|שם=WHO2015}} ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח, חמוץ או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי שלא תמיד מזיק. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] עבור אדם מערבי, כמות גדולה של סוכר מתחבאת במשקאות ממותקים ובמאכלי חלב שונים.  

==המלצות של ארגוני בריאות לגבי סוכר==

==המלצות של ארגוני בריאות לגבי סוכר==

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ולגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}}

כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}}. באופן ממוצע הארגון ממליץ לנשים בוגרות לצרוך עד 6 כפיות סוכר ולגברים בוגרים לצרוך עד 8 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=alizera}}

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}  

ארגון הבריאות העולמי, ממליץ "המלצה חזקה" להפחית את צריכת הסוכר מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]], וזאת בהתבסס על מחקרים מדעיים מעודכנים לשנת 2015. לפי הארגון מבוגרים שצורכים פחות סוכר הם [[השמנה|בעלי משקל גוף נמוך יותר]], וכן שצריכת סוכר גדולה יותר קשורה לעליה במשקל. כמו כן מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של [[משקאות ממותקים]] (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל-יתר או משקל-יתר-קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים נפוצות יותר כאשר צריכת הסוכר מהווה מעל ל-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כ[[בריאות הציבור|מדיניות ציבורית]] ברוב המקרים. {{הערה|שם=WHO2015}}  

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה.  {{הערה|שם=WHO2015}}

יש המלצה נוספת של ארגון הבריאות העולמי להפחית את הצריכה של סוכר לפחות מ-5% מצריכת הקלוריות. המלצה זו פחות חזקה, היות והיא מבוססת על פחות מחקרים על צריכה של כמות נמוכה של סוכר. כמו כן המלצה זו מבוססת על הממצא לפיו עקב הירידה החדה בצריכת הסוכר שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (מ-15 ק"ג בשנה לאדם ל-0.2 ק"ג בשנה) הייתה ירידה בבעיות השיניים בשנים שלאחר המלחמה.  {{הערה|שם=WHO2015}}

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא כאמור 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.  

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך עד 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב.  

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לכל לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]. הערכה היא כי רוב הילדים צורכים כמות גדולה בהרבה של סוכר. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html]

קיימת מחלוקת בין חוקרים כיצד לתייג את המשיכה לסוכר - האם מדובר ב[[התמכרות]] או בדבר אחר והאם מדובר בהתמכרות "פשוטה" או במסלול מסובך יותר שתלוי בהיבטים נוספים.  

קיימת מחלוקת בין חוקרים כיצד לתייג את המשיכה לסוכר - האם מדובר ב[[התמכרות]] או בדבר אחר והאם מדובר בהתמכרות "פשוטה" או במסלול מסובך יותר שתלוי בהיבטים נוספים.  

יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום.  קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של ניקוטין? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן נושא המחקר עלול להיות מוטה בגלל נסיונות [[דיסאינפורמציה]] ומחקרים שמושפעים מטעם חברות מזון שיש להן אינטרסים, יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  

יש הסכמה רחבה כי "סוכר", או "הטעם המתוק של סוכר", דומה בצורות מסויימות להתמכרות לפחות בחלק מההיבטים. לדוגמה ככל שמעלים את הצריכה, רוצים עוד. לדוגמה כאשר לוקחים חתיכת עוגה רוצים עוד חתיכה, גם כאשר בהתחלה חשבנו שאנחנו מלאים ואין לנו עוד מקום.  קשה להפסיק לצרוך סוכר. כשמנסים להפסיק, נתקלים בסוג של "קריז". תכונה אחת של מוצרים בעלי סוכר כמו גלידה או עוגה או לחם טרי היא שקשה להתנגד לאכול אותם גם כאשר אנחנו יודעים שהם מזיקים לנו, וגם כאשר אכלנו ארוחה דשנה. בהיבטים אחרים המומחים חלוקים. לדוגמה יש מחשבה שלא לא רק הסוכר ממכר, אלא גם תחליפים של סוכר. לא ברור מהו מנגנון ה"התמכרות". האם זה החומר עצמו, כמו במקרה של [[ניקוטין]]? או שאנחנו מתמכרים לטעם, ולכן התחליפים לסוכר עלולים להיות ממכרים כמו הסוכר עצמו ? הוצעו כמה מנגנונים, אבל המומחים עדיין לא תמימי-דעים ויש מקום למחקר נוסף. כמו כן בוצעו כבר נסיונות של [[הטיית מחקרים על ידי חברות|הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות מזון]] בתחום זה. יש טענות כי תעשיית הסוכר (ובכלל זה, סירופ תירס, איגודים המגדלים תירס, וכד') השקיעו כסף רב כדי להראות שכל בעיות הבריאות נובעות משומן, כדי להטות את תשומת הלב הציבורית והמחקרית הרחק מסוכר.  

אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולויגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הויטימינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

אחת השאלות היא מדוע קשה לנו להתנגד לצריכת סוכר. לפי הפסיכולויגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח שאומר שכדאי לצורך עוד מהסוכר. בהמשך גם קולטנים בקיבה משחררים דופמין שמעורר הרגשה טובה במוח. סמים כמו [[אלכוהול]], ניקוטין או קוקאין יוצרים שיבוש במערכת הדופמין, דבר שגורם לכך שאנשים מתמכרים אליהם. סוכר מגדיל גם כן את שחרור הדופמין אם כי לא באותו עוצמה. סוכר הוא אחד המאכלים שגורמים לשחרור דופמין במוח, וזאת בניגוד לירקות שאינם משחררים דופמין. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. הסיבה לכך היא כפולה מצד אחד יש אינטרס שנשים לב אם המזון מקולקל כדי שלא נחלה. ומצד שני קיים תמריץ לנסות מזונות חדשים כדי לגוון את המזון. בבני אדם אכילת מזון מגוון מעלה את הסיכוי ל[[תזונה בריאה|תזונה בריאה ומאוזנת]] שמכילה את כל הויטימינים ואבות המזון. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה, סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה של התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}

מחקר משנת 2016 מצא כי אין כמעט ראיות לתמיכה בהתמכרות לסוכר בבני אדם, וכי ממצאים מספרות של ניסויים בעלי החיים מראים שהתנהגויות דמויי התמכרות, כגון בינגינג, מתרחשות רק בהקשר של גישה לסירוגין לסוכר. התנהגויות אלו נובעות, ככל הנראה, מגישה מתמדת לטעימות מתוקות או למזון טעים מאוד, ולא להשפעות הנוירוכימיות של הסוכר. החוקרים טוענים שאין להתייחס לסוכר כדבר ממכר על סמך הראיות שיש כרגע. {{הערה|Margaret L. Westwater, Paul C. Fletcher, Hisham Ziauddeen, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5174153/ Sugar addiction: the state of the science] Eur J Nutr. 2016; 55(Suppl 2): 55–69. Published online 2016 Jul 2. doi: 10.1007/s00394-016-1229-6 PMCID: PMC5174153}} מחקר משנת 2010 מצא כי התאוריה לפיה התמכרות לסוכרוז היא גורם מרכזי ב[[השמנה]] וב[[בעיות אכילה]] אינה נכונה - המחקר בודק בספרות סדרה של של תחזיות שניתן להסיק מההשערה שיכולה להתפתח התמכרות לצריכת סוכרוז. אבל לא מוצא מימוש של תחזיות כאלה בספרות שעוסקת בנושא בבני אדם. {{הערה|Benton D. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20056521/ The plausibility of sugar addiction and its role in obesity and eating disorders]. Clin Nutr. 2010 Jun;29(3):288-303. doi: 10.1016/j.clnu.2009.12.001. Epub 2009 Dec 28. Review. PubMed PMID: 20056521.}}

מחקר משנת 2007, טוען כי בנסיבות מסוימות חולדות יכולות להיות תלויות בסוכר. וכי בתנאים מסויימים דבר דומה יכול להתרחש בקרב בני אדם. המחקר טוען  שבנסיבות מסוימות, גישה לסירוגין לסוכר עלולה להוביל להתנהגות ושינויים נוירוכימיים הדומים להשפעות של חומר ממכר. על פי הראיות בחולדות, גישה לסירוגין לסוכר מסוגל לייצר "תלות".{{הערה|Nicole M. Avena, Pedro Rada, and Bartley G. Hoebel, [Evidence for sugar addiction: Behavioral and neurochemical effects of intermittent, excessive sugar intake], Neurosci Biobehav Rev. 2008; 32(1): 20–39. Published online 2007 May 18. doi:  10.1016/j.neubiorev.2007.04.019}}

מחקר משנת 2007, טוען כי בנסיבות מסוימות חולדות יכולות להיות תלויות בסוכר. וכי בתנאים מסויימים דבר דומה יכול להתרחש בקרב בני אדם. המחקר טוען  שבנסיבות מסוימות, גישה לסירוגין לסוכר עלולה להוביל להתנהגות ושינויים נוירוכימיים הדומים להשפעות של חומר ממכר. על פי הראיות בחולדות, גישה לסירוגין לסוכר מסוגל לייצר "תלות".{{הערה|Nicole M. Avena, Pedro Rada, and Bartley G. Hoebel, [Evidence for sugar addiction: Behavioral and neurochemical effects of intermittent, excessive sugar intake], Neurosci Biobehav Rev. 2008; 32(1): 20–39. Published online 2007 May 18. doi:  10.1016/j.neubiorev.2007.04.019}}

מחקר משנת 2017 שבדק מחקרים על חיות, מצא תחומי חפיפה ביחס למספר מימדים של התמכרות כולל, בינגינג (זלילה ראוותנית), השתוקקות, פיתוח סיבולת (צורך בהגדלת המימון), בעיות נסיגה, סובלנות צולבות, תלות צולבת, תגמול ואפקטים אופיואידים. המחקר הסיר כי התמכרות לסוכר כנראה תלויה בשחרור פנימי של אופיואידים טבעיים בעקבות צריכת הסוכר. הן מבחינת כימיה של העצבים והן מחינת התנהגות יש חפיפה בין צריכה מוגזמת של סוכר לבין סמים. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28835408 Sugar addiction: is it real? A narrative review], Br J Sports Med. 2017 Aug 23. pii: bjsports-2017-097971. doi: 10.1136/bjsports-2017-097971}}

מחקר משנת 2017 שבדק מחקרים על חיות, מצא תחומי חפיפה ביחס למספר מימדים של התמכרות, כולל: בינגינג (זלילה ראוותנית), השתוקקות, פיתוח סיבולת (צורך בהגדלת המימון), בעיות נסיגה, סובלנות צולבות, תלות צולבת, תגמול ואפקטים אופיואידים. המחקר הסיק כי התמכרות לסוכר כנראה תלויה בשחרור פנימי של אופיואידים טבעיים בעקבות צריכת הסוכר. הן מבחינת כימיה של העצבים והן מחינת התנהגות יש חפיפה בין צריכה מוגזמת של סוכר לבין סמים. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28835408 Sugar addiction: is it real? A narrative review], Br J Sports Med. 2017 Aug 23. pii: bjsports-2017-097971. doi: 10.1136/bjsports-2017-097971}}

בעוד שיש מחלוקת אם סוכר לבדו מהווה גורם של "התמכרות", יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי מוצרים מסויימים, במיוחד כאלה שעתירים בסוכר ובשומן, הם "ממכרים" וכי מספר במספר צורות של השמנה ניתן לטפל כסוג של "התמכרות לאוכל". עם זאת גם בנושא זה יש דעות חלוקות. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 Carter A et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 The Neurobiology of "Food Addiction" and Its Implications for Obesity Treatment and Policy].Annu Rev Nutr. 2016 Jul 17;36:105-28. doi: 10.1146/annurev-nutr-071715-050909. Epub 2016 Jun 1.]}} {{הערה|Dimitrijević et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751444 Food addiction-diagnosis and treatment].Psychiatr Danub. 2015 Mar;27(1):101-6.}}

בעוד שיש מחלוקת אם סוכר לבדו מהווה גורם של "התמכרות", יש יותר ויותר מחקרים שטוענים כי מוצרים מסויימים, במיוחד כאלה שעתירים בסוכר ובשומן, הם "ממכרים" וכי מספר במספר צורות של השמנה ניתן לטפל כסוג של "התמכרות לאוכל". עם זאת גם בנושא זה יש דעות חלוקות. {{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 Carter A et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27296500 The Neurobiology of "Food Addiction" and Its Implications for Obesity Treatment and Policy].Annu Rev Nutr. 2016 Jul 17;36:105-28. doi: 10.1146/annurev-nutr-071715-050909. Epub 2016 Jun 1.]}} {{הערה|Dimitrijević et al, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751444 Food addiction-diagnosis and treatment].Psychiatr Danub. 2015 Mar;27(1):101-6.}}

מחקר משנת 2013 גילה כי צריכת סוכר קשורה באופן סטטיסטי לתחלואה בסוכרת, וזאת בלי קשר להשמנה. חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד, ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו נעזרו במודלים כלכליים המבוססים על שיעורי הסוכרת וצריכת תזונה ב-175 מדינות. הם מצאו כי צריכה של 150 קלוריות של אדם ליום שמקורן בסוכרים, כמות המשתווה לפחית אחת של משקה תוסס, קשורה סטטיסטית בעלייה של 1.1% בסיכון לפתח סוכרת, גם בקרב מי שאינו סובל מהשמנת יתר. הממצאים עברו עיבוד כדי לנטרל השפעה של גורמי סיכון מתערבים כגון הזדקנות, עוני והחיים בסביבה עירונית. גם כאשר התחשבו בגורמים ידועים אחרים לסוכרת כמו [[אורח חיים יושבני]] ושתיית [[אלכוהול]] צריכת סוכר נשארה משתנה מובהק שקשור לתחלואה בסוכרת. במחקר לא נמצא קשר בין צריכה של רכיבי מזון אחרים, לרבות סיבים תזונתיים, בשר, פירות, שמנים ודגנים, לבין סכרת. צריכה של 150 קלוריות ממגוון מזונות העלתה ב-0.1% בלבד את הסיכון לסוכרת, באופן שאינו מובהק סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי יש קשר בין העליה בצריכת הסוכר בעולם לבין העליה בתחלואה בסוכרת.{{הערה|שם=haaretz2013|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1941439 מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר], הארץ, 03.03.2013}}

מחקר משנת 2013 גילה כי צריכת סוכר קשורה באופן סטטיסטי לתחלואה בסוכרת, וזאת בלי קשר להשמנה. חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד, ברקלי ואוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו נעזרו במודלים כלכליים המבוססים על שיעורי הסוכרת וצריכת תזונה ב-175 מדינות. הם מצאו כי צריכה של 150 קלוריות של אדם ליום שמקורן בסוכרים, כמות המשתווה לפחית אחת של משקה תוסס, קשורה סטטיסטית בעלייה של 1.1% בסיכון לפתח סוכרת, גם בקרב מי שאינו סובל מהשמנת יתר. הממצאים עברו עיבוד כדי לנטרל השפעה של גורמי סיכון מתערבים כגון הזדקנות, עוני והחיים בסביבה עירונית. גם כאשר התחשבו בגורמים ידועים אחרים לסוכרת כמו [[אורח חיים יושבני]] ושתיית [[אלכוהול]] צריכת סוכר נשארה משתנה מובהק שקשור לתחלואה בסוכרת. במחקר לא נמצא קשר בין צריכה של רכיבי מזון אחרים, לרבות סיבים תזונתיים, בשר, פירות, שמנים ודגנים, לבין סכרת. צריכה של 150 קלוריות ממגוון מזונות העלתה ב-0.1% בלבד את הסיכון לסוכרת, באופן שאינו מובהק סטטיסטית. החוקרים מעריכים כי יש קשר בין העליה בצריכת הסוכר בעולם לבין העליה בתחלואה בסוכרת.{{הערה|שם=haaretz2013|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1941439 מחקר: הגורם המרכזי לסוכרת – עלייה בצריכת הסוכר], הארץ, 03.03.2013}}