שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| מכיוון שתהליך הזיכור אינו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}. | | מכיוון שתהליך הזיכור אינו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}. |
− |
| |
− | ספיגה מועטת או עודפת של הורמונים בעובר ברחם תיתכן באופן טבעי או מלאכותי. ספיגה כזו יכולה לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתה זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים (Anti-androgenic effect / Feminizing effect) ובזה גם את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט (ספק גם המגדרית).
| |
| | | |
| ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]]. | | ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]]. |
| | | |
| קבלת הורמונים באופן מלאכותי עשויה להתקבל מהורמונים סינטתיים שעשו דרכם אל הסביבה התוך רחמית, בעיקר מתרופות ומוצרי [[תמרוק|פארמה]] תעשייתיים אחרים{{הערה|Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology [https://emedicine.medscape.com/article/260725-overview#showall "Teratology and Drug Use During Pregnancy"] Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more}}{{הערה|ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)}}{{הערה|שם=TFPF|http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013}} אשר פחות היו זמינים ב[[העת העתיקה|ימי קדם]] - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא כפי שתואר. | | קבלת הורמונים באופן מלאכותי עשויה להתקבל מהורמונים סינטתיים שעשו דרכם אל הסביבה התוך רחמית, בעיקר מתרופות ומוצרי [[תמרוק|פארמה]] תעשייתיים אחרים{{הערה|Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology [https://emedicine.medscape.com/article/260725-overview#showall "Teratology and Drug Use During Pregnancy"] Updated: Jul 18, 2017 Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD more}}{{הערה|ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)}}{{הערה|שם=TFPF|http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013}} אשר פחות היו זמינים ב[[העת העתיקה|ימי קדם]] - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע משוני גנטי גרידא כפי שתואר. |
| + | |
| + | ספיגה מועטת או עודפת של הורמונים בעובר ברחם באופן טבעי או מלאכותי יכולה לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתה זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים (Anti-androgenic effect / Feminizing effect) ובזה גם את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט (ועל פי העמדה הרווחת גם הנפשית-מגדרית). |
| | | |
| חוקרים מסוימים כגון ה[[נוירוביולוג|ניורוביולוג]] דיק שוואב (Dick Swaab) טענו כי לא ידועה כל השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] בתר לידתית משמעותית על התפתחות הזהות המגדרית{{הערה|שם=שוואב_וגרסיה-פלגווארה|[Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands}} בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו{{הערה|apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48}}, אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך (על כן תשתית ביולוגית תופסת חלק ניכר בשיח על התפתחות הזהות המגדרית, אך לא את כל השיח). | | חוקרים מסוימים כגון ה[[נוירוביולוג|ניורוביולוג]] דיק שוואב (Dick Swaab) טענו כי לא ידועה כל השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] בתר לידתית משמעותית על התפתחות הזהות המגדרית{{הערה|שם=שוואב_וגרסיה-פלגווארה|[Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab Netherlands Institute for Neuroscience, Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands}} בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו{{הערה|apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought. By SADIE F. DINGFELDER Monitor Staff April 2004, Vol 35, No. 4 Print version: page 48}}, אך גישה זו נזנחה וכיום מקובל כי יש מקום נרחב יותר במידת מה לגורמים פסיכולוגיים ואף סוציולוגיים שיתוארו בהמשך (על כן תשתית ביולוגית תופסת חלק ניכר בשיח על התפתחות הזהות המגדרית, אך לא את כל השיח). |