47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 125:
שורה 125: + + + + + + + + + + + + + + +
←איבחון יתר ומינון יתר של תרופות
טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסיכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפסיכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפסיכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיאטרים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY]
טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסיכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפסיכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפסיכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיאטרים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY]
==ניצול הכוח המונופוליסטי של חברות התרופות==
חברות התרופות הן בעלות [[מונופול]] עקב הפטנט שיש להם על תרופות. בשנים האחרונות קיימת בעיה גדלה של ניצול כוח השוק של החברות. הללו מעלות את מחירי התרופות בלי קשר להיבטים אחרים כמו יעילות או הוצאות מחקר.
לפי מאמר שפורסם בשנת 2015,
ב–Journal of Economic Perspectives, מחירן של 58 התרופות המובילות לסרטן בארצות הברית עלה ב–10% בכל שנה בשני העשורים האחרונים. לפי המחקר, בעוד שב–1995 עלות שנת חיים נוספת לחולה סרטן בארה"ב היתה 54 אלף דולר, ב–2005 קפץ המחיר ל–139 אלף דולר, וב–2015 הוא נסק ל–207 אלף דולר עבור אותה תועלת ממש. המחיר, כמעט מיותר לומר, גדל בקצב גבוה בהרבה מהשיפור ביעילות התרופה או מהאינפלציה. יש חוקרים בספרות הרפואית המתייחסים לכך כ"רעילות כספית", כדי לתאר כיצד לצד הרעילות הקלינית של תרופות (תופעות הלוואי), יש להן לפעמים גם "רעילות כספית", שגורמת לחולים נזקים כמו כניסה לחובות או פשוט לא להצליח לממן את התרופה. בארגון הסיוע "חברים לרפואה", וכן רופאים מתארים מצבים שבהם משפחות כולל משפחות עניות עושות מאמצים גדולים כדי לגייס מאות אלפי שקלים בשנה כדי לטפל בחולים. דבר זה בא במחירים כבדים של כניסה לחובות ואיבוד רכוש. {{הערה|שם=linder_260216|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2863838 מה באמת עומד מאחורי המחיר המטורף של התרופות שמצילות חיים?] דה-מרקר, 26.02.2016}} התייקרות התרופות החדשות לסרטן יוצרות נורמות חדשות לגבי מה נחשב מחיר "נורמלי" לטיפול והדבר מעלה את מחירי התרופות גם בתחומים אחרים כמו תרופות לצהבת נגיפית או סוכרת. {{הערה|שם=linder_260216}}
טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות, מעריכה ששילוב של כמה כשלים גרם למחירי התרופות לעלות. האחת היא שרשויות בכל העולם מוכנות לשלם את מחירי התרופות. סיבה שניה היא שהחברות עושות חישוב של עלות הסבל הנחסך לחולה ואת הפחד שלו ומתמחרות את התרופה בהתאם לכך. סיבה שלישית היא ששיטת התמחור היא לפי ציטוט מחירים בעולם (מדינות קובעות מחירי תרופות לפי ממוצע מחירים של מדינות אחרות) דבר שגורם שחברות התרופות לא רוצות להוריד מחיר באף מדינה - כי זה משפיע על כלל השווקים. {{הערה|שם=linder_260216}}
החברות טוענות כי עלויות מחקר הן הגורם שמייקר את התרופות. אבל כנראה שטענה זו אינה מודייקת. בשנת 2015 פנו שלושה חברי קונגרס לחברת התרופות "גיליאד", לגבי התרופה "סובלדי". הם דרשו לדעת כיצד שוקללו במחיר התרופות העובדה שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר אותה במסלול מקוצר, ובכלל - מה היו עלויות הייצור והפיתוח של התרופה. לדברי החוקר הבריטי ג'ק סקנל, "ברור שלא המסלול המקוצר של ה–FDA ולא שום הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ) הובאו אי־פעם בחשבון לשום החלטה של תמחור. לא גיליאד ולא שום חברה אחרת באמת מפעילות תמחור שמבוסס על הוצאות". {{הערה|שם=linder_260216}}
הפרופסור לחשבונאות דן וייס פירסם עם פרופ' פראסאד נאיק מאוניברסיטת קליפורניה ופרופ' רם וייס מהאוניברסיטה העברית מאמר בכתב העת Nature. המאמר בדק כמה משאבים מקצות חברות התרופות בין תחומים שונים כמו מחקר ופיתוח של תרופות חדשות, ייצור תרופות ופעילות שיווק ומכירות. החוקרים מצאו כי מאז שנות ה–70 חלה עלייה מתונה בהוצאות חברות התרופות על מחקר ופיתוח, עלייה בהוצאות על שיווק ומכירות, ובמקביל - ירידה דרמטית בהוצאות הייצור של תרופות. המחקר מצא גם כי יותר ממחצית ממשאבי החברות מוקצה להוצאות מכירה, הנהלה וכלליות - תועמלנות, שיווק, פרסום של תרופות. הוצאות המחקר והפיתוח עלו גם הן עם השנים, מ–%5 ל–17%–18% בממוצע, אך זה עדיין הרבה פחות מההוצאה על שיווק ומכירות. בנוסף החוקרים מצאו כי החברות משקיעות הרבה מאוד כסף בקידום של תרופות קיימות והרבה פחות בפיתוח של תרופות חדשות. זאת בגלל שלחברות יש תמריצים גדולים להראות ביצועים ורווחים בטווח הקצר. {{הערה|שם=linder_260216}}
טענה נוספת של חברות התרופות היא שהמחיר של התרופה הוא בשל יעילות גבוה יותר שלה. אבל לפי פרופ' נתן צ'רני, אונקולוג שעומד מאחורי פרויקט דירוג של תרופות לסרטן לפי יעילותן
, אין שום קרשר בין מחיר התרופה לביל היעילות שלה. הדבר היחיד שניבא בהצלחה את מחיר התרופה היה המחירה שלה בשנה הקודמת שכן יש התייקרות של 10% ביחס לשנה שעברה.
במאמר משנת 2015 מאת אונקולוגים אמריקאים מובילים בכתב העת Journal of Oncology Practice, הם קבעו כי "ניתוח של עלות־תועלת מראה שאין כל קורלציה בין מחירה של תרופה לסרטן לבין מדדים כמו הישרדות החולה או איכות חייו. תרופה אחת עשויה להאריך חיים בשנים, ואחרת בימים, ועדיין - שתיהן יתומחרו באופן זהה".{{הערה|שם=linder_260216}}
===החרפת בעיות נפשיות עקב טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות===
===החרפת בעיות נפשיות עקב טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות===