שורה 3: |
שורה 3: |
| '''קולוניאליזם''' (באנגלית: Colonialism) הוא מדיניות של [[מדיניות חוץ]] המבקשת להרחיב את שלטונה של מעצמה או מדינה או לשמור על סמכותה על אנשים או טריטוריות אחרות, בדרך כלל במטרה לפתוח הזדמנויות של גישה למשאבים, מטרות מסחר, גיוס חיילים, התפשטות דתית ועוד. המדינה המתנחלת מבקשת לנצל את המדינה האחרת או את [[משאבי טבע|משאבי הטבע]] שלה. בחלק מהמקרים השטחים שנכבשו לא הכילו מדינות כלל לפני ההתנחלות אלא אוסף של שבטים או נגידויות. תוך כדי כך כפו המתיישבים את דתם, כלכלתם, והתרבות שלהם על [[ילידים|הילידים]]. בחלק מהקולוניות, בעיקר ביבשות אמריקה, ההתיישבות לוותה במוות המוני של רוב האוכלוסיה האנושית המקורית עקב התפשטות של מגפות. במקומות אחרים בעיקר באפריקה, הקולוניליזם יצר או האיץ תופעות של [[עבדות]] או ניצול קשה של עובדים וכן ניצול מאסיבי של משאבי טבע והרס קהילות שונות לשם כך. | | '''קולוניאליזם''' (באנגלית: Colonialism) הוא מדיניות של [[מדיניות חוץ]] המבקשת להרחיב את שלטונה של מעצמה או מדינה או לשמור על סמכותה על אנשים או טריטוריות אחרות, בדרך כלל במטרה לפתוח הזדמנויות של גישה למשאבים, מטרות מסחר, גיוס חיילים, התפשטות דתית ועוד. המדינה המתנחלת מבקשת לנצל את המדינה האחרת או את [[משאבי טבע|משאבי הטבע]] שלה. בחלק מהמקרים השטחים שנכבשו לא הכילו מדינות כלל לפני ההתנחלות אלא אוסף של שבטים או נגידויות. תוך כדי כך כפו המתיישבים את דתם, כלכלתם, והתרבות שלהם על [[ילידים|הילידים]]. בחלק מהקולוניות, בעיקר ביבשות אמריקה, ההתיישבות לוותה במוות המוני של רוב האוכלוסיה האנושית המקורית עקב התפשטות של מגפות. במקומות אחרים בעיקר באפריקה, הקולוניליזם יצר או האיץ תופעות של [[עבדות]] או ניצול קשה של עובדים וכן ניצול מאסיבי של משאבי טבע והרס קהילות שונות לשם כך. |
| | | |
− | הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415). עיקר עידן הקולוניזלים החל עם גילוי יבשות אמריקה על ידי קולומבוס ב-1492. דבר זה החל תקופה של כמה מאות שנים של השלטות מעצמות אירופאיות על שטחים ברחבי העולם כדי לנצל את המשאבים ואת האנשים שם לתועלת המדינה או לתועלת אליטה של המדינה. מעצמות קולניאליות בולטות כללו בתחילה את ספרד, ופורטוגל שהשתלטו על רוב שטחה של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. באותה תקופה חלה התפשטות גם של רוסיה ושל האימפריה האוטומנית, ושל צרפת וברטיניה. הדברים השתנו קצת בסוף המאה ה-18 עם גל הלאומיות של דרום אמריקה, צמיחת ארצות הברית ונסיגת ספרד ופורטוגול. בהמשך נמשכה התפשטות של המדינות האחרות לאפריקה, אסיה, אוסטרליה וצפון אמריקה. הקולוניזלים הגיעה לשיאו בסוף המאה ה-19 כך שרוב שטחו היבשתי של כדור הארץ ורוב האוכלוסיה בו נשלטו על ידי פחות מ-10 מדינות -אימפריות: בריטניה, צרפת, רוסיה, טורקיה, ארצות הברית, הולנד, גרמניה ועוד מספר מדינות אירופאיות. הקולוניליזם המשיך להתפתח גם במהלך המאה ה-20 עם מלחמת העולם הראשונה והשנייה ועם קולוניליזם יפני ומדינות נוספות. רק בתום מלחמת העולם השנייה החל פרוק של רוב הקולוניות וצמיחה של מדינות לאום חדשות בשטחים רבים כמו אפריקה, דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון. התהליך של דה-קולולניזם נמשך אפילו עד שלהי המאה ה-20 עם התפרקות ברית המועצות ויצירה של מדינות סביב רוסיה. | + | ==היסטוריה== |
| + | ===הקמת קולוניות באמריקה=== |
| + | הקולוניאליזם המודרני החל להתפתח במאה ה-15, כחלק מעידן התגליות, עם ייסוד המושבה הפורטוגלית סאוטה בצפון אפריקה (1415). עיקר עידן הקולוניזלים החל עם גילוי יבשות אמריקה על ידי קולומבוס ב-1492. דבר זה החל תקופה של כמה מאות שנים של השלטות מעצמות אירופאיות על שטחים ברחבי העולם כדי לנצל את המשאבים ואת האנשים שם לתועלת המדינה או לתועלת אליטה של המדינה. מעצמות קולניאליות בולטות כללו בתחילה את ספרד, ופורטוגל שהשתלטו על רוב שטחה של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. באותה תקופה חלה התפשטות גם של רוסיה ושל האימפריה האוטומנית, ושל צרפת וברטיניה. |
| | | |
| + | בתקופה זו, הרעיון שהוביל את ה[[אימפריאליזם]] היה רעיון הסחר העולמי החופשי. לשם כך, הוקמו תחנות מסחר אירופיות בחופי כל היבשות. כמו כן, נוצרו קשרים פוליטיים ועסקיים עם השליטים המקומיים למטרת סחר מוזל. התיישבות (קולוניאליזם) התבצע רק באמריקה. המטרה בהתיישבות בשלב זה לא הייתה להשתלט על האוכלוסייה המקומית ו-"לחנך" אותה בדרך אירופית, אלא לגרש או להכחיד אותה לשם ניצול מיטבי של [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] שברשותה וכן שליטה על שטחי חקלאות חדשים. |
| + | |
| + | הגל הראשון של האימפריאליזם התאפיין בהכחדה של ילידים (בעיקר בשל הפצה של מגיפות שהיו חדשות ביבשת אמריקה), במעשי אכזריות כלפי הילידים, בכפיית שיטות עיבוד מסוימות עליהם ובסחר עבדים מפותח - בעיקר בין אפריקה השחורה לקריביים ולברזיל. בשלב זה נדדו גם מיליוני מתיישבים מאירופה לדרום אמריקה ולצפון אמריקה והקימו בה קולניות בארצות הברית, קנדה, ודרום ומרכז אמריקה שבעתיד יהיו יישויות מדיניות חדשות. |
| [[קובץ:Colonial empires in 1800.svg|ממוזער|אימפריות קולוניאליות בשנת 1800. שמונה אימפריות שחלשו על כמחצית מהשטח היבשתי של כדור הארץ. למעט רוסיה וטורקיה, עיקר השליטה מתחיל משטחי החוף ומתקדם פנימה לתוך היבשת.]] | | [[קובץ:Colonial empires in 1800.svg|ממוזער|אימפריות קולוניאליות בשנת 1800. שמונה אימפריות שחלשו על כמחצית מהשטח היבשתי של כדור הארץ. למעט רוסיה וטורקיה, עיקר השליטה מתחיל משטחי החוף ומתקדם פנימה לתוך היבשת.]] |
| | | |
− | את מקומו של הקולוניאליזם הישן, החליפו לעיתים קרובות שיטות של '''[[נאו-קולוניאליזם]]''' - שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו ([[אימפריאליזם]]) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מהקולוניאליזם הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה. דבר זה נמשך בחלק מהמקומות עד היום ובחלק מהמקומות יש אליטה של כלכלה מקומית-פוליטית-תרבותית בעלת עוצמה משלהן - במקומות כמו סין, הודו, ברזיל, דרום קוריאה, אינדונזיה, או איראן. | + | שלב זה של הקולונליזם השתנה בעקבות מספר אירועים חשובים בהם דעיכת כוחן של האימפריות של פורטוגול וספרד, העצמאות של ארצות הברית, המהפכה הצרפתית והכיבוש של צבאו של נפוליאון מול צבאות המלכים באירופה. מסיבות אלה בתחילת המאה ה-19 חלה עליה של מדינות עצמאיות בדרום אמריקה ואחיזת ספרד ופורטוגול בהן נחלשה. במקביל השליטה של צרפת ובריטניה ביבשת צפון אמריקה נחלשה בשל עליית כוחה של ארצות הברית. האימפרליזם האירופאי באמריקה לא נפסק לגמרי - שכן אז החל עידן של [[אימפריאליזם של ארצות הברית]] שכבשה עוד עוד שטחים והתפשטה מערבה ודרומה (וכן השתלטה על שטחי איים נוספים). |
| + | |
| + | ===הגל השני של הקולוניליזם=== |
| + | הגל השני של האימפריאליזם המודרני החל באמצע המאה ה-19, והסתיים עם תהליך הדה-קולוניזציה באמצע המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם השנייה. שלב זה החל עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] והתייצבות השינויים הרבים שחלו בעקבות המפכה הצרפתית, הקרבות של מעמדות המלוכה עם השינויים שחלו בגלל הלאומיות והקריאות לדמוקרטיה והשינויים שחלו בגלל נפוליאון. |
| + | |
| + | בבסיס האימפריאליזם בתקופה הזו עמד רעיון עליונות האדם הלבן על העמים הנכבשים וחובתו להפיץ את תרבותו הנעלה (בינהן הקפיטליזם , הנצרות, המדע) גם ל־"עמים הנחשלים". הגישה המרכזית קבעה כי העולם הטיל על האדם הלבן נטל – ללמד את המקומיים מהי התרבות "הנכונה" ולהביא אליהם את [[רעיון הקידמה|הקדמה]] האירופית. מבחינה כלכלית, חלה ירידה בגישת הסחר החופשי והמעצמות האימפריאליסטיות העלו מכסי מגן כדי להגן על מוצריהם. הקולוניות (מושבות) לא נתפסו רק כמקור לחומרי גלם ועובדים זולם, אלא גם כשווקים למוצרים אירופיים. כמו כן השתמשו אימפריות שונות (בינהן האוטומנית, האנגלית, הצרפתית) בעמים הנכבשים כמקור של [[חיילים]] כדי להלחם במקומות אחרים. |
| + | |
| + | לשם השליטה במדינות השיגו האירופאים, באמצעות עליונותם הטכנולוגית, הכלכלית והצבאית, שליטה פוליטית מלאה בקולוניות, כלומר שליטה ישירה, ולא באמצעות שליטים מקומיים כפי שהיה נהוג בגל הראשון. בסוף המאה ה-19 הקולוניזלים הגיעה לשיאו מבחינת ההתפשטות הטריטוריאלית , ומעל 75% מהעולם היה בידי המעצמות האימפריאליסטיות. בתקופה זו חלה התפשטות בעיקר לשטחי אפריקה, המזרח התיכון, דרום מזרח אסיה ואוסטרליה, במקביל נמשכה התפשטות של רוסיה וטורקיה (עד מלחמת העולם הראשונה) וכן התפשטות של יפן (עד מלחמת העולם השנייה). רוב שטחו היבשתי של כדור הארץ ורוב האוכלוסיה בו נשלטו על ידי פחות מ-10 מדינות -אימפריות: בריטניה, צרפת, רוסיה, טורקיה, ארצות הברית, הולנד, גרמניה ועוד מספר מדינות אירופאיות. |
| + | |
| + | הקולוניליזם המשיך להתפתח גם במהלך המאה ה-20 עם מלחמת העולם הראשונה והשנייה ועם קולוניליזם יפני ומדינות נוספות. רק בתום מלחמת העולם השנייה החל פרוק של רוב הקולוניות וצמיחה של מדינות לאום חדשות בשטחים רבים כמו אפריקה, דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון. התהליך של דה-קולולניזם נמשך אפילו עד שלהי המאה ה-20 עם התפרקות ברית המועצות ויצירה של מדינות סביב רוסיה. |
| + | |
| + | ===הגל השלישי של הקולוניליזם=== |
| + | אירועי מלחמת העולם השנייה הובילו לשינוי הסדר העולמי. בריטניה, צרפת שהיו שתי אימפריות חשובות, נפגעו במלחמה והשליטה בקולוניות מהעבר הפכה דבר קשה יותר ויותר. גם מעמדן של אימפריות אירופאיות אחרות התערער בעקבות המלחמה. בנוסף התחרחשה זליגה של [[נשק]] וידע לעמים ילידים שונים, וכן החלו שינויים בהתודעה המערבית ודרישת זכויות כמו [[זכויות אדם]] והכרה בזכויות לאומיות (בהנחה שיש באמת לאומים כאלה) במדינות רבות כמו מדינות בהודו, במזרח התיכון, באפריקה ובדרום מזרח אסיה. |
| + | |
| + | את מקומו של הקולוניאליזם הישן, החליפו לעיתים קרובות שיטות של '''[[נאו-קולוניאליזם]]''' - שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו ([[אימפריאליזם]]) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מהקולוניאליזם הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה. |
| + | |
| + | דוגמאות לנאו-קולוניאליזם ניתן לראות בצורה ברורה במזרח התיכון - במקום שבו צרפת, אנגליה, ארצות הברית ורוסיה היו מעורבות בפוליטיקה במדינות ערב, יזמו הפיכות , מלחמות, ותמכו במעומדים שונים או במדינות שונות באמצעות יועצים, כסף, חברות מערביות, סיוע צבאי, טכנולוגיה צבאית, נשק ועוד. דבר זה ניכר גם במהלך המלחמה הקרה וגם היום כאשר רוסיה נמצאת בבריתות עם מספר משטרים ערביים כמו איראן וסוריה , ואילו ארצות הברית תומכת במדינות אחרות כמו ישראל, סעודיה ומדינות נוספות. דוגמה נוספת בולטת לכך קיימת באפריקה. |
| + | |
| + | בחלק מהמקומות יש צמיחה של אליטה של כלכלה מקומית-פוליטית-תרבותית בעלת עוצמה משלהן שלא בהכרח משתפת פעולה עם הכוחות של המעצמות הישנות- במקומות כמו סין, הודו, ברזיל, דרום קוריאה, אינדונזיה, או איראן. |
| | | |
| ההשלכות של הקולוניזלים נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]] , [[אוניברסליזם]] ועוד. | | ההשלכות של הקולוניזלים נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]] , [[אוניברסליזם]] ועוד. |