שינויים

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.  

במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.   

במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.