שורה 87:
שורה 87:
=== בעיות בריאותיות ===
=== בעיות בריאותיות ===
בקומפוסט אשר מיועד לדישון צמחי מאכל, חשוב לבדוק את הימצאותם של חומרים [[פיטוטוקסין|פיטוטוקסיים]] אחרים או חומרים רעילים לאדם בקומפוסט. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות-קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו. כדי להימנע מכך תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו<ref name="hal"/>.
בקומפוסט אשר מיועד לדישון צמחי מאכל, חשוב לבדוק את הימצאותם של חומרים [[פיטוטוקסין|פיטוטוקסיים]] אחרים או חומרים רעילים לאדם בקומפוסט. בקומפוסט עלולים להימצא גם גורמי מחלות-קרקע או מיקרואורגניזמים המסוכנים לאדם אשר לא הושמדו בתהליך הקומפוסטציה או שהתפתחו כחלק מהאוכלוסייה החדשה בקומפוסט לאחר הבשלתו. כדי להימנע מכך תקני משרד החקלאות דורשים בדיקה כימית וניסוי הקומפוסט לפני התחלת השימוש בו<ref name="hal"/>.
+
+
===סכנה לזיהום מי תהום===
+
[[חקלאות אורגנית|חקלאות אורגנית אינטנסיבית]] המתסתמכת על דשן מוצק כמו קומפוסט, המיושם ישירות בקרקע בתחילת הגידול, עלול לגרור [[זיהום מי התהום]] עקב שטף של חנקות לתווך הלא רווי בקרקע. חקלאים אורגניים יכולים להקטין את בעיית הזיהום על ידי מיצוי של הדשן האורגני, ויישום תמיסת המיצוי באמצעות מערכת הטפטוף (הדשיה) כפי שמקובל בחקלאות קונבנציונלית. במקרים רבים בחקלאות אורגנית עיקר חומרי הדשן מיושמים לפני השתילה בקרקע כחומר אורגני מוצק, כדוגמת זבל בעלי חיים המיוצב כקומפוסט. בשלב זה, שורשי הצמח הצעיר אינם מפותחים דיים לקליטה של כל מנת המים וחלק ניכר מחומרי הדשן משתחררים לקרקע ומחלחלים מתחת לבית השורשים אל עומק התווך הלא רווי. בעומק זה המים והדשן אינם זמינים לצריכה על ידי הצמח. לעומת זאת, בגידול בשיטות ממשק לא-אורגניות הדשן מסופק בדרך כלל עם מי ההשקיה במינון התואם את צורכי הצמח, דבר המקטין מהותית את שטיפת החנקה לעומק התווך הלא רווי של מי התהום. מחקר במימון רשות המים משנת 2014, שפורסם גם בכתב העת Hydrology and Earth System Sciences, מצא כי תבנית ריכוזי החנקות שנמצאה מתחת לחממה הקונבנציונלית עדיפה הן מבחינה חקלאית והן מבחינה סביבתית על תבנית הריכוזים שנמצאה מתחת לחממה האורגנית. המחקר מצא כי הסיבה לכך היא העדפת הדשנים המוצקים. כאשר חולקו החממות לאלו שנסמכות על דישון מוצק (זבל) המיושם ישירות בקרקע לעומת דישון נוזלי המיושם באמצעות מערכות הטפטוף לאורך עונת הגידול נמצא כי דישון מוצק מזהם יותר. {{הערה| עפר דהן, אבשלום באב"ד, נפתלי לזרוביץ, אפי אליאני, דניאל קורצמן, [https://iwwaportal.co.il/index.php/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA/53-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%9D על חקלאות אורגנית אינטנסיבית וזיהום מי תהום], אתר "מים והשקיה" - ארגון עובדי המים, 02 מרס 2014}}
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==