47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − במאה ה-19 וה-20 נטעה הקרן הקיימת בישראל הרבה עצי אורן שהם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]]. האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות. + − − היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך אך ככל הנראה האקלים וסוגי העצים השתנו בחלקם. − − בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימוש בעץ. בזמן העליות הראשונות של יהודים לארץ בוצעו נטיעות רבות של עצים, בין היתר כדי לייבש ביצות ומתוך מטרה להלחם ביתושים נושאי מלאריה. − +
הרחבה על כריתת יערות בזמן הטורקים
'''היערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}
'''היערות בישראל''' משתרעים על פני שטח של כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של [[מדינת ישראל]].{{הערה|שם=matam}}
[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה -19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם.
[[יערות]] הן אחת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] החשובות בכל העולם, וכך המצב גם בישראל. חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]], שנטעה עצים החל מהמאה -19 וביתר שאת מאז קום המדינה למעלה מ-200 מיליון עצים על פני למעלה מ-900 אלף דונם.
===היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==
היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך. במשך השנים השתנו - הן האקלים בישראל וסביבתה (האזור הפך יבש יותר) והשתנו גם סוגי העצים והיחס אליהם.
עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי-עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד. ניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת יפן; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.
בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע שלה]] ובין היתר [[כריתת יערות]] מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד. סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.
בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}
במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. עם זאת במלחמת העולם הראשונה היה מחסור בפחם להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - דבר שהביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}
עם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש רובו כולו על ידי הקרן הקיימת בישראל. אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה.
נטיעת עצי מחט כרוכה בבעיות אקולוגיות שונות. יש ביקורת על נטיעות אלה בגלל סיבות שונות. סיבה אחת היא הקמת "[[מדבריות אורן]]" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים [[מערכת אקולוגית]] בעלת [[מגוון אקולוגי]] נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת [[שירותי המערכת אקולוגית|שירותים אקולוגיים]] פחות איכותיים והי גם פחות נעימה לבני אדם לצרכי תיירות ונופש. בעיה נוספת לדבר זה היא [[שריפות יער בישראל|ריבוי שריפות יער]] שמתפשטות במהירות בגלל מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן.
בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].
==סוגי היערות בישראל==
==סוגי היערות בישראל==
האזור המתאים באופן טבעי לגדילת יערות בישראל הוא, באופן גס, כל האזור ההררי צפונית לחברון. דרומית לקו הזה שטח מתאים יותר לערבה או מדבר וצפונית לקו זה במישור השטחים מתאימים יותר לביצות.
בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.
בישראל היערות תופסים חלק גדול מ[[הסביבה הטבעית|שטחי הטבע]] במדינה. היערות בישראל הם מסוג [[יערות נשירים|היערות הנשירים]], כלומר יערות בהם רוב העצים הם עצים עם עלים, אשר נושרים בסתיו, ולא עם מחטים. היערות האלה נקראים גם "היערות הממוזגים" כי הם גדלים באקלים ממוזג, כלומר אקלים לא חם ולא קר. היערות הממוזגים מתחלקים להרבה קטגוריות, היערות בישראל שייכים לקטגוריית '''היערות הסוב-טרופיים.'''. גם הקטגוריה הזאת מתחלקת להרבה תת-קטגוריות, היערות בישראל שייכים לתת קטגוריה שנקראת: '''חורש ים תיכוני'''.
==היחס ליערות בישראל==
==היחס ליערות לאורך השנים==
[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]
[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|יער בישראל, בחיפה, מסוג היערות הממוזגים. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר]]
מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.
מטרות הנטיעה והיערות השתנו ומשתנות בהתאם לתקופה. חלק מנטיעת היערות נובע מתפיסה אירופאית של הציונות שהגיע לארץ מאירופה והתרגלה לנופים שהיו שם. בחלק מהיערות בעבר, נטיעת היערות באה לענות על צרכים מיידיים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים ושימור הקרקע. כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור הסביבה ("ריאות ירוקות"), סיפוק צורכי נופש ובילוי, הספקת עצה והשבחת מרעה. יש טענות על ידי ערבים וארגוני זכויות אדם כי חלק מהיערות, בעיקר באיזור הגליל משמשים לשם הגבלת הבנייה של ערים וכפרים ערביים.
גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.
גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[בצורת בישראל|בצורת]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.
==היערות בראייה משפטית ותכנונית==
==היערות בראייה משפטית ותכנונית==
היערות בישראל מגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.
היערות בישראל מגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.