1,064
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: חלק גדול מהפעילות בשוק ההון כיום היא ספקולטיבית ואינה קשורה לכלכלה המטריאלית. מטרת הפרויקט ליצור מנג...
חלק גדול מהפעילות בשוק ההון כיום היא ספקולטיבית ואינה קשורה לכלכלה המטריאלית. מטרת הפרויקט ליצור מנגנונים שיצמצמו את הפעילות הספקולטיבית ויחברו שוב את שוק ההון לעולם הפיסי - בראיה כי כך יכנסו שיקולי הסביבה לשוק.
===תיאור הבעיה===
כיום חלק ניכר מהפיעלות בשוק ההון היא ספקולטיבית (''יש נתונים?'') - דהיינו, ניירות ערך נקנים ונמכרים בטווחי זמן מאד קצרים רק בגלל ציפיות שערכם יעלה או ירד, ללא קשר לביצועים של החברות שהנפיקו את הניירות. תהליך זה גורם ל:
* בעיית קצב: קצב הפעילות הפיננסית הולך ועולה בעוד הפעילות בעולם הפיסי נותרת בקבועי זמן של חודשים ושנים. אי התאמה זו לא מאפשרת לשיקולים הסביבתיים להילקח בחשבון בעולם הפיננסי.
* אי יציבות: המערכת הפיננסית הופכת בלתי יציבה (''יש נתונים?''). התוצאה היא שמערכות כלכליות אמיתיות נפגעות - ראו למשל קריסת שווקי המטבע במזרח ב-1997.
* חוסר יעילות: משאבים רבים מופנים בכדי להתמודד עם הקצב המתגבר של השינויים, משאבים שאינם תורמים לכלכלה (להפך - ע"פ שני הסעיפים הקודמים).
===אפשרויות לפיתרון===
* הגבלת סחירות: להגביל ניירות ערך מסוימים כך שלאחר קנייה אפשר יהיה למכור אותם רק לאחר פרק זמן כלשהו (ימים, חודשים, שנים). הבעיות: מגביל את חופש הקניין, אף פירמה לא תתנדב לעשות זאת, אי אפשר להנפיק רק חלק מניירות הערך של פירמה כלשהי באופן ששונה מהשאר (רק חלק מהניירות יוגבלו), גם אם פירמה מסויימת תגביל סחירות, בעת משבר יתמחרו את הניירות שלה ע"פ ניירות של חברות דומות באותו השוק, אפילו אם הניירות שלה ישארו יציבים.
* חיוב הפרשת דיוידנד: ככל שהפרשת הדיוידנד גבוהה יותר כך המשקיעים מתייחסים ברצינות גדולה יותר לביצועי הפירמה ולא לספקולציות על נייר הערך. הבעיות: מגביל את חופש הקניין (אך פחות מהגבלת סחירות), בישראל אין מסורת של חלוקת דיוידנדים (''למה?'').
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:פרוייקטים]]
[[קטגוריה:קבוצות של בוגרי הקורס לכלכלה אקולוגית]]
===תיאור הבעיה===
כיום חלק ניכר מהפיעלות בשוק ההון היא ספקולטיבית (''יש נתונים?'') - דהיינו, ניירות ערך נקנים ונמכרים בטווחי זמן מאד קצרים רק בגלל ציפיות שערכם יעלה או ירד, ללא קשר לביצועים של החברות שהנפיקו את הניירות. תהליך זה גורם ל:
* בעיית קצב: קצב הפעילות הפיננסית הולך ועולה בעוד הפעילות בעולם הפיסי נותרת בקבועי זמן של חודשים ושנים. אי התאמה זו לא מאפשרת לשיקולים הסביבתיים להילקח בחשבון בעולם הפיננסי.
* אי יציבות: המערכת הפיננסית הופכת בלתי יציבה (''יש נתונים?''). התוצאה היא שמערכות כלכליות אמיתיות נפגעות - ראו למשל קריסת שווקי המטבע במזרח ב-1997.
* חוסר יעילות: משאבים רבים מופנים בכדי להתמודד עם הקצב המתגבר של השינויים, משאבים שאינם תורמים לכלכלה (להפך - ע"פ שני הסעיפים הקודמים).
===אפשרויות לפיתרון===
* הגבלת סחירות: להגביל ניירות ערך מסוימים כך שלאחר קנייה אפשר יהיה למכור אותם רק לאחר פרק זמן כלשהו (ימים, חודשים, שנים). הבעיות: מגביל את חופש הקניין, אף פירמה לא תתנדב לעשות זאת, אי אפשר להנפיק רק חלק מניירות הערך של פירמה כלשהי באופן ששונה מהשאר (רק חלק מהניירות יוגבלו), גם אם פירמה מסויימת תגביל סחירות, בעת משבר יתמחרו את הניירות שלה ע"פ ניירות של חברות דומות באותו השוק, אפילו אם הניירות שלה ישארו יציבים.
* חיוב הפרשת דיוידנד: ככל שהפרשת הדיוידנד גבוהה יותר כך המשקיעים מתייחסים ברצינות גדולה יותר לביצועי הפירמה ולא לספקולציות על נייר הערך. הבעיות: מגביל את חופש הקניין (אך פחות מהגבלת סחירות), בישראל אין מסורת של חלוקת דיוידנדים (''למה?'').
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:פרוייקטים]]
[[קטגוריה:קבוצות של בוגרי הקורס לכלכלה אקולוגית]]