שורה 21: |
שורה 21: |
| ===הערות לפרק=== | | ===הערות לפרק=== |
| * ה[[התנגדות לריבית|מתנגדים לריבית]] רואים בכיול הריבית במשק הישראלי בכלל ובכיולה [[משכנתה|בתחום הדיור]] ובביטוח הלאומי (כמוסבר בסעיף 2) פעולה לא מוסרי אשר פוגעת באופן מירבי בעובדים עצמאיים בתקופות הכנסה מועטה (כמו גם במי שמוגדרים בביטוח הלאומי כ"לא עובד"). | | * ה[[התנגדות לריבית|מתנגדים לריבית]] רואים בכיול הריבית במשק הישראלי בכלל ובכיולה [[משכנתה|בתחום הדיור]] ובביטוח הלאומי (כמוסבר בסעיף 2) פעולה לא מוסרי אשר פוגעת באופן מירבי בעובדים עצמאיים בתקופות הכנסה מועטה (כמו גם במי שמוגדרים בביטוח הלאומי כ"לא עובד"). |
| + | |
| + | ==קשיים תשתיתיים== |
| + | # עלויות גבוהות לספקים עצמאיים קטנים המספקים סחורה ושירותים לעסקים עצמאיים קטנים אחרים; [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בישראל, [[פקקי תנועה בישראל]], [[בעיות חניה בישראל]], היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל, [[אי שוויון חינוכי בישראל]] [[גזענות בישראל]] ו[[אפלייה תעסוקתית בישראל]] המקשים שלושתם על עובדים עצמאים חדשים בישראל. |
| | | |
| ==קשיים נוספים== | | ==קשיים נוספים== |
− | # הצורך להודיע לבנקים בשליטת המדינה (כגון [[בנק הדואר]] על שינוי שם ב[[רשות האוכלוסין וההגירה]] (היעדר סינכרון מקוון בין רשויות אלה). בעלי תיקים ברשות המסים נדרשים להודיע גם לרשות המסים. | + | קשיים אלו אינם נוגעים רק לעובדים עצמאיים אך עשויים להשפיע השפעה מכרעת על כלל העובדים העצמאיים בישראל רקע מקדים לקריאת הפרק: [[בנק ישראל]] הינו בנק ממשלתי שאינו משרת אזרחים בודדים ומפקח על [[בנק מסחרי|בנקים מסחריים]] (כלומר בנקים המכיילים [[ריבית]]) שכן משרתים אזרחים בודדים. |
− | # הגבלות מטעם [[בנק ישראל]] המפקח על [[בנק מסחרי|בנקים מסחריים]] (כלומר בנקים המכיילים [[ריבית]]) על בנק הדואר אשר ככלל לא מכייל ריבית (אין בו מסגרת אשראי מבוסס ריבית ואינו מספק בעצמו הלוואות בריבית מחוץ למסגרת הבנקאית אלא למעט היותו תווך בהלוואת ריבית). | + | |
− | # ההגבלה מטעם בנק ישראל (נכון לשנת 2018) כי רק בעלי חשבון בנק מסחרי בישראל יורשו לפתוח חשבון [[אפליקציית בנק דיגיטלי]] בישראל (כמו באפליקציית פפר - Pepper) כך שבעלי חשבון בבנק הדואר (או מי שאינם בעלי חשבון בנק מסחרי כלל) לא יוכלו לעשות כן. | + | # הצורך להודיע לבנקים (כולל בנק הדואר) על שינוי שם ב[[רשות האוכלוסין וההגירה]] (היעדר סינכרון מקוון בין רשויות אלה) בהגעה קונקרטית לסניף הבנק; עצמאים בעלי תיקים ברשות המסים נדרשים להודיע כך גם כן. |
− | # העובדה כי הבנקים המסחריים בישראל מאוגדים תחת [[איגוד הבנקים]] הישראלי, אשר מתאם את כלל האינטרסים של הבנקים ושל צמרת ה[[הון-שלטון]] הבנקאית באופן נפרד מן הגוף הממשלתי [[בנק ישראל]] המסדיר ומפקח את התנהלותם כגופי ציבור (תיאום אשר אולי יתנגש לעתים עם האינטרס הציבורי-כללי). | + | # ההגבלה מטעם בנק ישראל (נכון לשנת 2018) על בנק הדואר (נטול מסגרת האשראי מבוססת ריבית ושאינו מספק בעצמו הלוואות בריבית מחוץ למסגרת הבנקאית אלא למעט היותו תווך בהלוואת ריבית) שלא לנפק כרטיסי חיוב [[דביט]] שקליים-דולריים או רב מטבעיים. |
− | # קשיים תשתיתיים - עלויות גבוהות לספקים קטנים לעסקים קטנים; [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בישראל, [[פקקי תנועה בישראל]], [[בעיות חניה בישראל]], היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל, [[אי שוויון חינוכי בישראל]], [[גזענות בישראל]] ו[[אפלייה תעסוקתית בישראל]] הגורמת לבעיות שונות.
| + | # ההגבלה מטעם בנק ישראל (נכון לשנת 2018) כי רק בעלי חשבון בנק מסחרי בישראל יורשו לפתוח חשבון [[אפליקציית בנק דיגיטלי]] בישראל (כמו באפליקציית פפר - Pepper) כך שבעלי חשבון בבנק הדואר (או מי שאינם בעלי כל חשבון בנק) לא יוכלו לעשות כן. |
| + | # העובדה כי הבנקים המסחריים בישראל מאוגדים תחת [[איגוד הבנקים]] הישראלי, הפועל, במבט מסוים כמעין [[קרטל]] המתאם את כלל האינטרסים של הבנקים ושל צמרת ה[[הון-שלטון]] חיצונית ל[[בנק ישראל]] (ספק כתיאום פרשנות לכללי בנק ישראל אשר אולי יתנגש לעתים עם האינטרס הציבורי-כללי). |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |