נוספו 6,869 בתים
, 20:36, 11 בדצמבר 2018
המונח '''קשיים של עובדים עצמאיים בישראל''' מתאר את כלל הקשיים הביורוקרטיים והכלכליים הבסיסיים איתם מתמודדים עובדים עצמאיים בישראל, הגורמים לעובדים אלה לאובדן זמן ("טרטורים") וגורמים לחוסר יעילות כלכלית במשק הישראלי.
קשיים אלה פוגעים בעיקר באנשים המתחילים עיסוק כעצמאיים או מנסים להתחרות בקונצרנים עצמאיים קיימים, כמו גם בעצמאיים "מנוסים" לחוצים הנתונים ל[[שחיקה]] פסיכולוגית.
==קשיים ביורוקרטיים==
# האיסור מן החוק לפתוח ולסגור תיקים במע"מ ומס הכנסה בצורה מקוונת על ידי העצמאי עצמו לצד חיובו לעשות פעולות אלה על ידי רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים). מצב זה מדרבן את העצמאי לפתוח או לסגור את התיק תוך הגעה פיזית למשרדי רשות המסים בעוד שבישראל תחבורה ציבורית דלה לצד [[פקקי תנועה בישראל|פקקי תנועה]] ובעיות חניה רבים.
# האיסור מן החוק להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי באופן מקוון לבעלי תיקים במע"מ ומס הכנסה על ידי העצמאי עצמו (דרך אפליקציית [[קבלה/חשבונית מס דיגיטלית]] כלשהי) לצד חיובו לבצע פעולה זו על יד רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים).
# האיסור מן החוק על רואי חשבון ויועצי מס מסוימים המספקים שירות אפליקטיבי של [[קבלה/חשבונית-מס דיגיטלית]] לתת ללקוחותיהם להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי דרך אפליקציה כזו.
# העובדה כי המשרד המטפל במע"מ והמשרד המטפל במס הכנסה ברשות המסים אינם מסונכרנים; מה שמצריך אדם המעוניין לפתוח או לסגור תיקים באלו לעשות כן בשני משרדים שונים במקום במשרד אחד בפעולה אחת (למשל, דרך יחידת סינכרון פוטנציאלית ברשות המסים המפקחת על שניהם).
# הדרישה מעצמאי להגיש [[הצהרת הון]] אחת לחמש שנים על ידי רואה חשבון או יועץ מס (בעלות כספית שיכולה להגיע למאות שקלים).
==קשיים כלכליים==
ישנם קשיים שונים שאינם מתמתנים או נפסקים גם בחודשים בהן ההכנסה מועטת (מתחת לשכר המינימום במשק או נעדרת כליל מסיבות שונות כגון חולי פיזי או נפשי שאינו מוכר על ידי [[ביטוח לאומי|הביטוח הלאומי]]).
# רקע של יוקר מחיה גבוה מאד ביחס למדינות מערב אחרות (בעיקר בהקשר [[יוקר הדיור בישראל|דיור]]).
# חובת תשלום ביטוח לאומי לעצמאי (כמו גם לאדם שמוגדר בביטוח הלאומי כ"לא עובד") במשך שנים ברציפות גם בעת תקופות הכנסה שלא מאפשרות זאת באופן הישרדותי (כלומר, תשלום הביטוח הלאומי או היעדר תשלומו והערמת החוב בהקשרו בעקבות [[ריבית]] יגרמו כך או כך לסיכון הישרדותו של העובד העצמאי).
# חובת תשלום ביטוח לאומי לעצמאי (כמו גם לאדם שמוגדר בביטוח הלאומי כ"לא עובד") גם בעת יציאתו מהארץ - ללא תלות בזמן בו אינו שוהה בארץ (היעדר סינכרון בין [[רשות האוכלוסין וההגירה]] בישראל, שהיא הזרוע המרכזית של [[משרד הפנים]] בישראל, לבין [[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל).
# לשיטת ה[[התנגדות לריבית|מתנגדים לריבית]], עצם כיול הריבית בישראל בכלל והכיול המאסיבי של ריבית בה בפרט (ובעיקר בביטוח הלאומי) מקשה על עובדים עצמאיים.
==קשיים נוספים==
# הצורך להודיע לבנקים בשליטת המדינה (כגון [[בנק הדואר]] על שינוי שם ב[[רשות האוכלוסין וההגירה]] (היעדר סינכרון מקוון בין רשויות אלה). בעלי תיקים ברשות המסים נדרשים להודיע גם לרשות המסים.
# הגבלות מטעם [[בנק ישראל]] המפקח על [[בנק מסחרי|בנקים מסחריים]] (כלומר בנקים המכיילים [[ריבית]]) על בנק הדואר אשר ככלל לא מכייל ריבית (אין בו מסגרת אשראי מבוסס ריבית ואינו מספק בעצמו הלוואות בריבית מחוץ למסגרת הבנקאית אלא למעט היותו תווך בהלוואת ריבית).
# ההגבלה מטעם בנק ישראל (נכון לשנת 2018) כי רק בעלי חשבון בנק מסחרי בישראל יורשו לפתוח חשבון [[אפליקציית בנק דיגיטלי]] בישראל (כמו באפליקציית פפר - Pepper) כך שבעלי חשבון בבנק הדואר (או מי שאינם בעלי חשבון בנק מסחרי כלל) לא יוכלו לעשות כן.
# העובדה כי הבנקים המסחריים בישראל מאוגדים תחת [[איגוד הבנקים]] הישראלי, אשר מתאם את כלל האינטרסים של הבנקים ושל צמרת ה[[הון-שלטון]] הבנקאית באופן נפרד מן הגוף הממשלתי [[בנק ישראל]] המסדיר ומפקח את התנהלותם כגופי ציבור (תיאום אשר אולי יתנגש לעתים עם האינטרס הציבורי-כללי).
# קשיים תשתיתיים - עלויות גבוהות לספקים קטנים לעסקים קטנים; [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בישראל, [[פקקי תנועה בישראל]], [[בעיות חניה בישראל]], היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל, [[אי שוויון חינוכי בישראל]], [[גזענות בישראל]] ו[[אפלייה תעסוקתית בישראל]] הגורמת לבעיות שונות.
==ראו גם==
* [[מלכודת עוני]]
* [[סיבות לעליה במחירי המחיה בישראל]]
* [[אי שיוויון בישראל]]
* [[כלכלת ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל]]