שינויים

==ביקורת על תעשיית התרופות==

==ביקורת על תעשיית התרופות==

===טיפול בתסמינים ולא במניעה===

===טיפול בתסמינים ולא במניעה===

{{הפניה לערך מורחב|בריאות הציבור}}

{{הפניה לערך מורחב|בריאות הציבור}}

גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים על פני זמן רב במקום ב[[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]] ו[[בריאות הציבור]] ובמתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.  

גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים, והלשקיע פחות מידי כסף ותשומת לב ב[[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]] ו[[בריאות הציבור]] - כמתן  מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.

 

 

 

מחקר שבוצע בשנת 2004, הראה שכמחצית ממקרי המוות בארצות הברית בשנת 2000 נבעו מהתנהגויות וחשיפות שניתן היה למנוע אותן. סיבות מרכזיות כוללות מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה כרוניות, פגיעות מכוונות, [[סוכרת]] ומחלות זיהומיות מסוימות.<ref>Mokdad, A. H., Marks, J. S., Stroup, D. F., & Gerberding, J. L. (2004). Actual Causes of Death in the United States, 2000. Journal of the American Medical Association,291(10), 1238-1245.</ref> דוגמאות מרכזיות לחשיבות של קידום בריאות כוללות [[מניעת עישון]], [[אורח חיים פעיל]], [[תזונה בריאה]] והפחתת שתיית [[אלכוהול]], הפחתת [[זיהום]] לסוגיו, הפחתת [[מתח נפשי]] עודף והפחתת [[תאונות דרכים]].  

ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: [[סוכר]], [[כולסטרול]], [[לחץ דם]], [[בעיות נפשיות]] ו[[בעיות שינה]]. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם.

ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: [[סוכר]], [[כולסטרול]], [[לחץ דם]], [[בעיות נפשיות]] ו[[בעיות שינה]]. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם.

דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] הוא במניעת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]] בתחומים כמו [[מחלות לב]], שבץ, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] ו[[אורח חיים  יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8%-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20%-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון ובריאות|עישון תורם לסרטן]], ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים. [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]] היא דוגמה לאסטרטגיה ציבורית שניתן לנקוט כדי להוריד את מספר המעשנים ולחסוך כסף רב בטיפולים מאוחרים יותר.

מספר מבקרים של תעשיית התרופות מצביעים על כך שתעשיית התרופות מקדמת את [[הפרטת המחקר|הפרטת המחקר הרפואי]], דבר שעלול לגרום לכך שרופאים ומערכת הבריאות ינקטו בצעדים נוחים לתעשייה או לגוף המסחרי שמממן את המחקר אך לפגוע בציבור:

* הרחבת תחום התחלואה כך שאנשים בריאים יוגדרו כבעלי סיכון. וכן מתן של טיפולים בדיקות או תרופות מיותרות. ([[רפואת יתר]])

* מימון חסר למחקרים על יעילות ובטיחות של טיפולים זולים או להשפעה של הרגלי חיים על הבריאות. לדוגמה להשפעה של [[תזונה בריאה]] או [[פעילות גופנית]] על הבריאות.  

 

מסיבות אלה קיימים מתחים וניגודי אינטרסים בין חוקרים, ארגוני חולים והרגולטור לבין חברות התרופות. הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים.

 

מחקרים רפואיים שמדווחים לאתר ClinicalTrials.gov, בארצות הברית, צריכים לשתף את התוצאות שלהם באתר זמן קצר לאחר גמר המחקר או פרסום שלו בירחון מדעי. אבל ארגונים רבים, כולל גופי ממשל, חברות תרופות ואוניברסיטאות אינם מקיימים דבר זה. מאז שנת 2006 ועד 2017 התקיימו מעל 29 אלף מחקרים כאלה, אבל תוצאות על 13 אלף מחקרים לא דווחו. פרוש הדבר הוא ש-45% מתוך תוצאות המחקרים לא דווחו. מגמה מדאיגה אחרת היא שעד שנת 2010 הייתה ירידה באחוז המחקרים שלא דווחו, מאז אותה שנה יש עליה באחוזי המחקרים הרפואיים שתוצאותיהן לא דווחו. {{הערה|[https://trialstracker.ebmdatalab.net/ Who's not sharing their trial results?] }} דבר זה מעלה חשש כי תוצאות שלא נוחות לחברות התרופות אינן מפורסמות. [https://twitter.com/AviAmit26/status/1007889575698731008]  

 

על פי סרט הקולנוע התיעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. {{הערה|שם=linder-2011|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת], דה מרקר, 18.07.2011}}

 

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי ה[[כולסטרול]] שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מ[[יתר לחץ דם]] שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. {{הערה|שם=linder-2011}}

 

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דיכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]

 

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל. {{הערה| רוני לינדר-גנץ [http://www.themarker.com/news/1.605979 המרכזים הרפואיים הרוויחו 282 מיליון ש' ממחקר קליני ב-2010; איכילוב בראש], דה מרקר, 17.03.2011}}

 

דו"ח משנת 20121 של [[איגוד המדענים המודאגים]], ארגון של מדענים מובילים הפועלים יחד עם פעילי סביבה, תיעד עשרות מקרים שבהם תאגידים מסחריים היטו מחקרים על ידי איומים על מדענים ועל גופי תקשורת, כתיבת מחקרים על ידי חברות יחסי ציבור עבור מדענים והצגת המחקר כמחקר עצמאי, השפעות על מדענים בוועדות ממשלתיות ועוד. האיגוד מציין כי זו מגמה מתגברת של השתלטות תאגידים על המחקר המדעי. אחד המקומות המרכזיים במגמה זו, מלבד [[תעשיית הטבק]], הם תאגידי תרופות גדולים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html]

 

לדוגמה ה-FDA כינס בדצמבר 2011 ועדה מקצועית כדי להחליט אם לשלול מיצרנית התרופות [[באייר]] את האישור להפצת ה[[גלולה למניעת היריון]] YAZ. שכן התרופה קושרה לאלפי מקרים של התפרצות קרישי דם שגרמו למוות או עיוורון. פאנל המומחים החליט, ברוב של 15 מול 11, לאשר את המשך שיווק התרופה. כעבור חודש חשפו העיתונים "וול-סטריט ג'ורנל" ו"וושינגטון מאנת'לי" שלפחות ארבעה מחברי הוועדה היו בקשרים עסקיים עם באייר.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html]

[[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] הם במקרים רבים סוג של [[מוצר ציבורי]] - ניתן להנות מהם גם אם לא שילמת עליהם, והנאה של אדם אחר אינה גורמת לפגיעה בהנאה של אדם אחר. לדוגמה קמפיין שמזהיר נגד [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] יכול למנוע מאדם מסויים להתחיל לעשן [[התמכרות לניקוטין|ולהתמכר לניקוטין]]. אבל קשה לחייב אנשים שנחשפו לקמפיין כזה כסף, וחשיפה למידע כזה על ידי אדם אחד לא מונעת חשיפה של אדם אחר. דווקא משום שתחומים אלה הם מוצר ציבורי שניתן לייצר לכאורה במחיר זול באופן יחסי ובכך להועיל לאוכלוסיה גדולה, ומשום שקשה להרוויח בגלל תחומים אלה השוק אינו מייצר מוצרים ציבוריים אלה בכמות מספקת. הספקת הדברים האלה על ידי ממשלה יוצרת בעיות נוספות. כך או כך קידום בריאות ורפואה מונעת הן ברוב המקרים מנוגדות לאינטרס הכלכלי של חברות התרופות.

* "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה "ויוקס" עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref>

* מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הוויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/>

* מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמיתקליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/>

* חברת התרופות [[פייזר]] הציעה לכתבי עת רפואיים עשרות מאמרים אוהדים על תרופתה זולופט, באמצעות משרד הפרסום אוגילבי מקבוצת WPP<ref name="themarker2006"/>

* [[ג'ונסון אנד ג'ונסון]] הורתה באמצעות חברת יחסי ציבור לכותבת ששכרה, לשפץ תוצאות של מחקר על תרופתה לאנמיה "אפרקס", לקראת פרסומו בכתב העת המדעי "קליניקל נפרולוג'י"<ref name="themarker2006"/>

===הימנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים===

===הימנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים===

פעמים רבות רופאים נמנעים מאיזכור של אפשרויות טיפול קלות ופחות דרסטיות יחסית לתרופות או לטיפולים יקרים אחרים. הדבר נובע בגלל שילוב של סיבות כמו חוסר ידיעה, מחסור במחקרים מסודרים על טיפולים אלה, ובגלל אינטרסים של רופאים לעבוד עם חברות תרופות.  

פעמים רבות רופאים נמנעים מאיזכור של אפשרויות טיפול קלות ופחות דרסטיות יחסית לתרופות או לטיפולים יקרים אחרים. הדבר נובע בגלל שילוב של סיבות כמו חוסר ידיעה, מחסור במחקרים מסודרים על טיפולים אלה, ובגלל אינטרסים של רופאים לעבוד עם חברות תרופות.  

לשם דוגמה, להפרעות קשב וריכוז ניתן לטפל על ידי תוכנות מחשב, על ידי תוספי מזון של אומגה 3, תרופות טבעיות ועוד, אך רופאים רבים נמנעים מלהמליץ על טיפולים אלה וממליצים בקלות על מתן ריטלין. במקרים של כאבי ראש, או כאבים אחרים, רופאים יכולים להמליץ על כדורים נגד כאבים, במקום לנסות להבין את המקור לכאבים, דבר שיכול לנבוע מחוסר שינה, ממתח, תזונה לא מאוזנת ועוד.

לשם דוגמה, בחלק מ[[הפרעות קשב וריכוז]] ניתן לטפל על ידי תוכנות מחשב, על ידי תוספי מזון של אומגה 3, תרופות טבעיות ועוד, אך רופאים רבים נמנעים מלהמליץ על טיפולים אלה וממליצים בקלות על מתן ריטלין. במקרים של כאבי ראש, או כאבים אחרים, רופאים יכולים להמליץ על כדורים נגד כאבים, במקום לנסות להבין את המקור לכאבים, דבר שיכול לנבוע מחוסר שינה, ממתח, תזונה לא מאוזנת ועוד.

===איבחון יתר ומינון יתר של תרופות===

===איבחון יתר ומינון יתר של תרופות===

הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור [[דיכאון]] ומניה דפרסיה.

הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור [[דיכאון]] ומניה דפרסיה.

===תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה===

===תרומה לעמידות לאנטיביוטיקה===