שינויים

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008]]

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008]]

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי ארגון הבריאות העולמי זיהום זה גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] וכן מקורות אחרים של זיהום כמו [[נדידת זיהום]] מכיוון אירופה או מהמדבר, [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]]. הזיהום הוא בעיה גם באיזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאיזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי ארגון הבריאות העולמי זיהום זה גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> מקורות [[זיהום|הזיהום]] הם מקורות טבעיים (כמו סופות אבק), ומלאכותיים כמו [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] בנוסף לכך יש מקורות אחרים של זיהום כמו [[נדידת זיהום]] מכיוון אירופה או מהמדבר, [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]]. הזיהום הוא בעיה גם באיזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאיזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]]. עם זאת, אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]].  

בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]]. עם זאת, אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]].  

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר תחבורתי}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/>  זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאיזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאיזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]