שינויים

==מאפיינים של שריפות היער בישראל==

==מאפיינים של שריפות היער בישראל==

באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שריפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שריפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

בישראל מתרחשות כ-45-50 אלף שריפות בשנה - כלומר כ-113 שריפות ביום בממוצע. מתוך כלל השריפות, כ-28 עד 35 אלף הן שריפות בשטחים פתוחים בשנה, ואלו מהוות כ-65% מכלל ממקרי השריפות (הכוללות גם שריפות מבנים ושריפות כלי רכב).{{הערה|[http://www.102.gov.il/About/Pages/Statistics.aspx מידע ונתונים סטטיסטיים], הרשות הארצית לכבאות והצלה}}. שריפות בשטחים פתוחים הן בדרך כלל שריפות שדות קוצים או שריפות פסולת. בשנת 2012 היו בישראל כ-30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. מתוכן כ-50% היו שריפות של שדות קוצים, 24% שריפות של מתקני אשפה ו-13% שריפות אשפה או מזבלה. באותה שנה היו רק 480 שריפות יער, שהיוו 2% מכלל מקרי השריפות בשטחים הפתוחים וכ-1% מכלל השריפות באותה שנה.{{הערה|שם=102_2012|[http://www.102.gov.il/fire%20documents/2012eventsummery.pdf סיכום שנת 2012 - הרשות הארצית לכבאות והצלה], המשרד לביטחון פנים}} נתון דומה קיים לגבי שנת 2013 - 682 שריפות יער המהוות 2% מכלל מקרי השריפה בשטחים פתוחים באותה שנה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf] למרות ששריפות אלה מהווה רק חלק קטן ממקרי השריפות, שריפות יער הן בעלות פוטנציאל נזק גדול ברכוש ובנפש - במיוחד ביחס לשריפות אחרות של שטחים פתוחים.  

בישראל מתרחשות כ-45-50 אלף שריפות בשנה - כלומר כ-113 שריפות ביום בממוצע. מתוך כלל השריפות, כ-28 עד 35 אלף הן שריפות בשטחים פתוחים בשנה, ואלו מהוות כ-65% מכלל ממקרי השריפות (הכוללות גם שריפות מבנים ושריפות כלי רכב).{{הערה|[http://www.102.gov.il/About/Pages/Statistics.aspx מידע ונתונים סטטיסטיים], הרשות הארצית לכבאות והצלה}}. שריפות בשטחים פתוחים הן בדרך כלל שריפות שדות קוצים או שריפות פסולת. בשנת 2012 היו בישראל כ-30 אלף שריפות בשטחים פתוחים. מתוכן כ-50% היו שריפות של שדות קוצים, 24% שריפות של מתקני אשפה ו-13% שריפות אשפה או מזבלה. באותה שנה היו רק 480 שריפות יער, שהיוו 2% מכלל מקרי השריפות בשטחים הפתוחים וכ-1% מכלל השריפות באותה שנה.{{הערה|שם=102_2012|[http://www.102.gov.il/fire%20documents/2012eventsummery.pdf סיכום שנת 2012 - הרשות הארצית לכבאות והצלה], המשרד לביטחון פנים}} נתון דומה קיים לגבי שנת 2013 - 682 שריפות יער המהוות 2% מכלל מקרי השריפה בשטחים פתוחים באותה שנה. [http://www.102.gov.il/fire%20documents/2013summery.pdf] למרות ששריפות אלה מהווה רק חלק קטן ממקרי השריפות, שריפות יער הן בעלות פוטנציאל נזק גדול ברכוש ובנפש - במיוחד ביחס לשריפות אחרות של שטחים פתוחים.  

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.

[[התחממות עולמית ושריפות יער|התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים]]. מצד אחד החום עצמו מגדיל את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, כמו כן יש תקופה ארוכה יותר של יובש בשל מיעוט גשמים. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים, ודבר זה מקל על עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן.

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר Israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה לאחר חודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. היבטים אלה חזרו על עצמם גם בשריפות אחרות - כמו בשריפה בשנת 2016.

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. {{הערה|שם=israeli}} שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר Israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין }} השריפה התרחשה לאחר חודש נובמבר יבש מאד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. {{הערה|שם=israeli}} רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש. היבטים אלה חזרו על עצמם גם בשריפות אחרות - כמו בשריפה בשנת 2016.

במאי 2017 עקב החום הכבד פרצו מספר שרפות באזור הצפון והמרכז{{הערה|אלי אשכנזי ואבי אשכנזי [https://news.walla.co.il/item/3068301 בעקבות החום הכבד: שריפות בגליל ובעמק חפר; כבישים נחסמו] 27 במאי 2017, וואלה}}.

במאי 2017 עקב החום הכבד פרצו מספר שרפות באזור הצפון והמרכז{{הערה|אלי אשכנזי ואבי אשכנזי [https://news.walla.co.il/item/3068301 בעקבות החום הכבד: שריפות בגליל ובעמק חפר; כבישים נחסמו] 27 במאי 2017, וואלה}}.

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

==היסטוריה של שריפות יער בכרמל==

להלן טבלה של מרכזי שריפות וגודלן בשנים 1978 עד 2010.{{הערה|שם=kkl2010|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/4_9.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}} ניכרת מגמה של גידול בעוצמת השריפות ובשטח שהן מכלות.

להלן טבלה של מרכזי שריפות וגודלן בשנים 1978 עד 2010.{{הערה|שם=kkl2010|1=[http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_PICTURES/gilayon_yaar/4_9.pdf פיזורן המרחבי והעִתי של שריפות יער וחורש בכרמל 2006-1978] עמ' 12}} ניכרת מגמה של גידול בעוצמת השריפות ובשטח שהן מכלות.

[[קובץ:שטח השריפות בכרמל לאורך השנים.PNG|350px|ממוזער|השריפות בכרמל בשנים 1978 עד 2010. עם השנים חל שינוי באופי השריפות בישראל - גם בכרמל וגם בירושלים - משריפות מקומיות לשריפות ענק.]]

[[קובץ:שטח השריפות בכרמל לאורך השנים.PNG|350px|ממוזער|השריפות בכרמל בשנים 1978 עד 2010. עם השנים חל שינוי באופי השריפות בישראל - גם בכרמל וגם בירושלים - משריפות מקומיות לשריפות ענק.]]

בשנים 1974-2006 נשרפו בשריפות גדולות בכרמל כמעט 28 אלף דונם. השטח שנשרף בשריפה של 2010 גדול מסך כל השטחים שנשרפו במשך למעלה מ-30 שנה. השריפות הגדולות ביותר בשנים אלו היו קטנות מהשריפה הנוכחית בסדר גודל אחד (5,124 בשנת 1989 ו-5,039 דונם בשנים 1998). היסטוריית השריפות בכרמל מדגימה סטטיסטיקה נפוצה בשריפות יער – 5% מהשריפות גורמות ל-95% מהשטח השרוף. בשל איבוד שליטה של אנשי הכיבוי, השריפות הגדולות הופכות לעצומות בגודלן. {{הערה|1=[http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011}}

בשנים 1974-2006 נשרפו בשריפות גדולות בכרמל כמעט 28 אלף דונם. השטח שנשרף בשריפה של 2010 גדול מסך כל השטחים שנשרפו במשך למעלה מ-30 שנה. השריפות הגדולות ביותר בשנים אלו היו קטנות מהשריפה הנוכחית בסדר גודל אחד (5,124 בשנת 1989 ו-5,039 דונם בשנים 1998). היסטוריית השריפות בכרמל מדגימה סטטיסטיקה נפוצה בשריפות יער – 5% מהשריפות גורמות ל-95% מהשטח השרוף. בשל איבוד שליטה של אנשי הכיבוי, השריפות הגדולות הופכות לעצומות בגודלן. {{הערה|1=[http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011}}

ביולי 2016, טען דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, כי ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[http://news.walla.co.il/item/2974695?utm_source=facebook&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=facebook&utm_campaign=socialbutton].

ביולי 2016, טען דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, כי ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[http://news.walla.co.il/item/2974695?utm_source=facebook&utm_medium=sharebutton&utm_term=social&utm_content=facebook&utm_campaign=socialbutton].

==שריפות יער גדולות בישראל==

==שריפות יער גדולות בישראל==

;נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש:

;נטיעות מיני צמחים לעיכוב האש:

לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  

לעצי ושיחי היער השונים ישנם מאפייני התלקחות וקצב בעירה שונים. במחקרים שנערכו החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 נבדקו טמפרטורת הצתה ומהירות בעירה של חומר צמחי סטנדרטי שנלקח ממיני עצים ושיחי יער שונים. בהתאם לתוצאות הוכנו טבלאות של מינים רבים של עצים ושיחים וניתנו המלצות לגבי נטיעה וממשק. מטרת המחקרים הייתה להמליץ על נטיעה של עצי ושיחי יער בעלי מאפייני התלקחות נמוכים ובעירה איטית, שיאפשרו להקטין את הסתברות התלקחות האש והתפשטות שריפות במקומות שבהם קיימת רמת סיכון גבוהה לשריפות ובקווים שבהם מתוכננת עצירת השריפות. במחקרים בישראל נמצא שאשל הפרקים הינו העץ המתאים ביותר למניעת התפשטות שריפות. מבין השיחים שלושה מיני שיחים הם בעלי מאפייני התלקחות נמוכים: צלף קוצני, אלת המסטיק והרדוף הנחלים.{{הערה|שם=kkl}}  

קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.{{הערה|שם=kkl}}

קק"ל פיתחה מודל ואימצה אותו בנטיעת היערות בישראל. על פי מודל זה משתמשים בברוש מצוי צריפי ו/או באשל הפרקים וכן בשיחים בעלי מקדמי התלקחות נמוכים שישמשו כמחסומים ומעכבי שריפות ביערות נטועים. הנטיעות הן בהתאמה לאזור הגאוגרפי בו נמצא היער. תדירות נטיעת שורות השתילים משתנה בהתאם לתנאי הסביבה (שיפוע, מדרון צפוני או דרומי, משטר רוחות וכד'). לשם יצירת מחסומי התפשטות השריפות בפסגות ההרים ובקווי רכס (קווי חיץ) עצי היער ניטעים בדלילות, וביניהם משולבים שיחים נמוכים משתרעים.{{הערה|שם=kkl}}

העיתונאי והפעיל החברתי גילי סופר ביצע תחקיר בשנת 2010. לפי סופר קק"ל אינה מטפלת בשטחי האורן הוותיקים והצפופים – טיפול עליו המליצה כבר בינואר 1990 הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה ב-1989. לטענתו גם המלצות עבודתה של ד"ר שוש אשכנזי (ממשק הצומח המעוצה של הכרמל – דגש על ממשק יערות אורן ירושלים, 2004) לא יושמו על פי רוב. {{הערה|שם=sofer|1=גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010}}

העיתונאי והפעיל החברתי גילי סופר ביצע תחקיר בשנת 2010. לפי סופר קק"ל אינה מטפלת בשטחי האורן הוותיקים והצפופים – טיפול עליו המליצה כבר בינואר 1990 הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל, שהוקמה בעקבות השריפה הגדולה ב-1989. לטענתו גם המלצות עבודתה של ד"ר שוש אשכנזי (ממשק הצומח המעוצה של הכרמל – דגש על ממשק יערות אורן ירושלים, 2004) לא יושמו על פי רוב. {{הערה|שם=sofer|1=גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010}}

הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל שהגישה המלצות בשנת 1990 כללה המלצות לתכנון כולל בכרמל, לשיקום הצומח (לא לנטוע), לאתרי נופש חלופיים, למערך כיבוי האש, וגם שורת המלצות לממשק צומח לצמצום שריפות. בראש ובראשונה המליצה הוועדה המקצועית לתכנן מערך של אזורי חיץ רחבים, עם צומח בעל דליקות נמוכה. איזורי חיץ אלה יאפשרו את בלימת האש גם בשרפות קשות. באזורי החיץ הומלץ לדלל את העצים, לגזום ולנקות את הגזם, וכן לטפל שכבת תת-היער (השיחים והמטפסים) על ידי רעייה בצפיפות גבוהה. עוד המליצה הוועדה לבדוק אמצעים כגון שריפה מבוקרת, ושיקום שטחי חקלאות מסורתית ליצירת אזורי החיץ.{{הערה|שם=sofer}}

הוועדה המקצועית לשיקום הכרמל שהגישה המלצות בשנת 1990 כללה המלצות לתכנון כולל בכרמל, לשיקום הצומח (לא לנטוע), לאתרי נופש חלופיים, למערך כיבוי האש, וגם שורת המלצות לממשק צומח לצמצום שריפות. בראש ובראשונה המליצה הוועדה המקצועית לתכנן מערך של אזורי חיץ רחבים, עם צומח בעל דליקות נמוכה. איזורי חיץ אלה יאפשרו את בלימת האש גם בשרפות קשות. באזורי החיץ הומלץ לדלל את העצים, לגזום ולנקות את הגזם, וכן לטפל שכבת תת-היער (השיחים והמטפסים) על ידי רעייה בצפיפות גבוהה. עוד המליצה הוועדה לבדוק אמצעים כגון שריפה מבוקרת, ושיקום שטחי חקלאות מסורתית ליצירת אזורי החיץ.{{הערה|שם=sofer}}

המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאד מכל ההמלצות האלה יושמו. {{הערה|שם=sofer}}

המלצה נוספת הייתה לבצע דילול מתון, גיזום ופינוי גזם ביערות אורן צפופים. וכן להתיר לעודד וליזום רעיית צאן ובקר בחלקים נרחבים של הגן הלאומי והשמורות בכרמל. מעט מאד מכל ההמלצות האלה יושמו. {{הערה|שם=sofer}}

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי "יום לפני השריפה בכרמל (ב-2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}

ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה טוענת כי "יום לפני השריפה בכרמל (ב-2010), נסעתי עם דוקטורנטית שלי ליד נחל אורן, אמרתי לה: תראי את האורנים היבשים האלה, איך שהם עלולים להידלק". פרופ' כרמל מתריע כי החלטת הממשלה בעקבות השריפה מתייחסת לשיקום החי והצומח בכרמל ולא ליערות האחרים. "אני אפילו מוכן להסתכן בהימור: הרי יהודה יהיה הדבר הגדול הבא". אחד המקומות המסוכנים ביותר לדבריו הוא איזור יער הקדושים, "אם שם תפרוץ דליקה שום דבר לא יעצור אותה".{{הערה|שם=sofer}}

פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל. שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת: "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוהה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}

פרופ' גבי שילר, הוא מהנדס יער במקצועו, שבא מנקודת מבט יערנית-אקולוגית יש המגדירים אותו אבי תורת היערנות בישראל. שילר, לא מקבל את הגישה שרק שרותי כבאות אשמים, "אם רשות הטבע והגנים וקק"ל היו גופים שמנוהלים ע"י אנשים מקצוע, הם היו חייבים לדאוג ששום אש לא תצא מהשטח". שילר לא חוסך את שבט ביקורתו מהקרן הקיימת: "כל מי שעבד שם ב-30 השנים האחרונות זה לא אנשים שמוסמכים ביערנות. לא הנדסאי, ולא ברמה יותר גבוהה. כולם בעלי תואר דוקטור אבל בחקלאות, בגאוגרפיה, באדריכלות. לא ביערנות". שילר מזכיר את עבודתה של אשכנזי, שנעשתה גם במימון הקק"ל, באשר לממשק הצומח למניעת אש, "שם כתוב הכל, איך צריך לנהל את השטח. אני מודיע לך בהכנעה שלא נעשה שום דבר". {{הערה|שם=sofer}}

בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.{{הערה|שם=sofer}}

בספרה קובעת אשכנזי כי מה שיש לעשות הוא להותיר את העצים של אורן ירושלים בכיפות ההרים, ומסביבם ליצור רצועה רחבה נקייה מאורנים, בין היתר על מנת לשמר את הגנום של אורן ירושלים הטבעי לכרמל. בנוסף המליצה אשכנזי, לפתוח את החורש למניעת שרפות, להגדלת מגוון מינים ולאפשר התחדשות דינמית ובריאה שלו. המלצתה הייתה לפתוח כ-75% מהחורש הטבעי בדילול וגיזום להגבהת נוף בשילוב עם רעיית עזים או יחמורים.{{הערה|שם=sofer}}

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

חוסר יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 עורר ביקורת בישראל ומחוצה לה{{הערה|{{mako||העולם תוהה: איך ישראל לא מוכנה לשריפות?|34bcde8e072bc21004|news-world/international|4 בדצמבר 2010}}}}{{הערה|שם=ובר|{{ynet|יונתן ובר|בעולם תוהים: מטוסי קרב יש, מטוסי כיבוי אין?|3993991|4 בדצמבר 2010|}}}}{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואילנה קוריאל|חומר הכיבוי הולך ואוזל: "40 נהרגו בשביל לחסוך"|3993367|2 בדצמבר 2010|}}}}. עיקר הביקורת נסוב סביב הפרטת הכיבוי האווירי וחוסר המימון המספק של שירותי הכבאות, שנבע, בין השאר, מהדרישה להפוך את [[שירותי הכבאות וההצלה]] לארגון ממלכתי הכפוף ל[[ממשלה]] במקום ל[[איגוד ערים]], תוך שינוי תנאי העבודה של הכבאים. בעיתונות הבינלאומית, לצד תיאורי האסון, נמתחה ביקורת על חוסר מוכנותה של ישראל לכיבוי השריפות{{הערה|שם=ובר}}. בעיתונים הוזכרו מסקנות [[ועדת וינוגרד]] לבדיקת [[מלחמת לבנון השנייה]] ואת מסקנותיה בנוגע למצב שירותי הכיבוי בישראל והצורך הדחוף ברכישת מטוסי כיבוי. לאחר שנתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש [[מבקר המדינה]] ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושא השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל{{הערה|שם=mevaker|1=מבקר המדינה, [http://www.mevaker.gov.il/(X(1)S(ek31wsp5vaipp4uz2oine3bs))/he/Reports/Pages/106.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1 דו"ח ביקורת על השרפה בכרמל - דצמבר 2010 מחדלים, כשלים ומסקנות] (הדוח המלא), 20 ביוני, 2012}}. בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את מבנה הארגוני וסמכויות. במסגרת החוק, ב-5 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם יבוטלו ויועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות (בדומה למצב ב[[שב"ס]] וב[[משטרת ישראל]]).

בשנת 2011 הוקמה טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}

בשנת 2011 הוקמה טייסת 249, או טייסת כיבוי אש של משטרת ישראל. בתחילה תחת חיל האוויר, וב-2016 עברה לאחריות משטרת ישראל. הטייסת מפעילה 14 מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי. על הטייסת נמתחה ביקורת בטענה שהמטוסים גדולים מידי ואינם מסוגלים לתמרן בקלות בדומה למטוסי הריסוס הישנים, ומשום כך מתקשים לכוון למוקדי האש. לאחר מספר ימי שריפות הוחזרו טייסי הריסוס כעזר לכוחות הכיבוי {{הערה|אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3132941 טייסת הדגל של נתניהו עשתה יותר נזק מתועלת], 24.11.2016}}

==ראו גם==

==ראו גם==

* ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"  

* ד"ר אביבה רבינוביץ', [http://www.masa.co.il/article/1308/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8---%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA/ שריפות יער - בעיה עולמית], באתר "מסע אחר"  

* שרון וכלסר, [http://www.masa.co.il/article/1082/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%AA/ האדמה בוערת], אתר "מסע אחר", גליון 144.

* שרון וכלסר, [http://www.masa.co.il/article/1082/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%AA/ האדמה בוערת], אתר "מסע אחר", גליון 144.

* ערן חדד, [http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7225/85291/Forum85291M537I0.doc שריפות יער בישראל והקשרן למזג האוויר ], סיכום מאמר באנגלית שחיברה ד"ר הדס סערוני, אוניברסיטת ת"א {{doc}}

* ערן חדד, [http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7225/85291/Forum85291M537I0.doc שריפות יער בישראל והקשרן למזג האוויר], סיכום מאמר באנגלית שחיברה ד"ר הדס סערוני, אוניברסיטת ת"א {{doc}}

* [http://www.haaretz.co.il/misc/tags/1.681876 תגית "אסון הכרמל"] בעיתון הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/misc/tags/1.681876 תגית "אסון הכרמל"] בעיתון הארץ

* [http://kkl.maps.arcgis.com/apps/PublicInformation/index.html?appid=dcee5ab6f4ab453ab6e09efceb5d4c54 מפת שריפות בנובמבר 2016]

* [http://kkl.maps.arcgis.com/apps/PublicInformation/index.html?appid=dcee5ab6f4ab453ab6e09efceb5d4c54 מפת שריפות בנובמבר 2016]

* [http://hevra.haifa.ac.il/~ofakim/publication_preview.php?id=29 אופקים בגאוגרפיה כרך 36-35 - 1992, היער, שריפות יער ושיקום היער בישראל], החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה  

* [http://hevra.haifa.ac.il/~ofakim/publication_preview.php?id=29 אופקים בגאוגרפיה כרך 36-35 - 1992, היער, שריפות יער ושיקום היער בישראל], החוג לגאוגרפיה, אוניברסיטת חיפה  

* נעמה טסלר, [http://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/botanic/forest/summary/nehama/pages/default.aspx שריפות יער וחורש במערכת הים תיכונית – נזק או תועלת?], הגן הבוטני, אורנים.  

* נעמה טסלר, [http://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/botanic/forest/summary/nehama/pages/default.aspx שריפות יער וחורש במערכת הים תיכונית – נזק או תועלת?], הגן הבוטני, אורנים.  

 

;הנחיות בטיחות לציבור הרחב:

;הנחיות בטיחות לציבור הרחב:

;שינויי אקלים ושריפות בישראל:

;שינויי אקלים ושריפות בישראל:

* ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 של קק"ל, בדצמבר 2013

* ד"ר איתן ישראלי, [http://globeblog.co.il/2013/12/24/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA?param=846 על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער], globeblog, 24 של קק"ל, בדצמבר 2013

* [http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011

* [http://globeblog.co.il/2011/04/05/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D?param=435 שריפות יער ושינויי אקלים] באתר גלוב-בלוג של קק"ל, אפריל 5, 2011

;יערנות, אקולוגיה ושריפות יער:

;יערנות, אקולוגיה ושריפות יער:

* [http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention/ הערכות קק"ל למניעת שריפות יער] באתר קק"ל

* [http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/srefot-yaar/forests-fire-prevention/ הערכות קק"ל למניעת שריפות יער] באתר קק"ל

* גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010

* גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=452 אחרי השריפה בכרמל: אקולוגיה של אש, קק"ל, וממשל] בבלוג "לא ערוך", 21 בדצמבר 2010

* גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=442 נברא לבעור, אורן ירושלים והאש] בבלוג לא ערוך, 21 בדצמבר 2010

* גילי סופר, [http://gilisoffer.com/WP/?p=442 נברא לבעור, אורן ירושלים והאש] בבלוג לא ערוך, 21 בדצמבר 2010

;חיזוי, איתור וכיבוי שריפות יער:

;חיזוי, איתור וכיבוי שריפות יער:

* נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012  

* נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012  

* [http://www.102.gov.il/About/History/Pages/CarmelFire.aspx השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010], הרשות הארצית לכבאות והצלה

* [http://www.102.gov.il/About/History/Pages/CarmelFire.aspx השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010], הרשות הארצית לכבאות והצלה

;שריפות יער בעולם בהקשר של התחממות עולמית:

;שריפות יער בעולם בהקשר של התחממות עולמית:

* [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs האם התחממות עולמית מגבירה את הסיכוי לשריפות יער?], [[ארגון המדענים המודאגים]]

* [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WDbJ_BHsncs האם התחממות עולמית מגבירה את הסיכוי לשריפות יער?], [[ארגון המדענים המודאגים]]

* Max A. Moritz., [http://www.nature.com/news/wildfires-ignite-debate-on-global-warming-1.11025 Wildfires ignite debate on global warming],;מגזין nature, 18.07.2012

* Max A. Moritz., [http://www.nature.com/news/wildfires-ignite-debate-on-global-warming-1.11025 Wildfires ignite debate on global warming],;מגזין nature, 18.07.2012

* [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring]

* [http://ulmo.ucmerced.edu/pdffiles/16RSTB_Westerling.pdf Increasing western US forest wildfire activity: sensitivity to changes in the timing of spring]

* [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world]

* [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world]

* [http://www.nwf.org/pdf/Global-Warming/NWF_WildFiresFinal.pdf Increased Risk of CatastrophicWildfires: Global Warming’s Wake-Up Call for the Western United States] ,National Wildlife Federation ,2008

* [http://www.nwf.org/pdf/Global-Warming/NWF_WildFiresFinal.pdf Increased Risk of CatastrophicWildfires: Global Warming’s Wake-Up Call for the Western United States] ,National Wildlife Federation ,2008

* Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] ,Forest Ecology and Management 259:685-697 ,2009

* Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., [http://www.srs.fs.usda.gov/pubs/36444 Trends in global wildfire potential in a changing climate] ,Forest Ecology and Management 259:685-697 ,2009

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==