שינויים

* '''הקמה של מגדל'''-  משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''הקמה של מגדל'''-  משאירה לכאורה הכי הרבה שטח פתוח לשימוש הציבור, אבל לרוב השטח הזה אינו משמש את הציבור העירוני, שכן זהו שטח מוצל ולא מזמין שגם נתפס כשטח פרטי. ניתן לבנות שטחים ציבוריים סמוכים למגדל אבל אז צפיפות הבנייה יורדת. יש שתי אפשרויות נוספות של בנייה צפופה.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.  

* '''[[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר"''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל בחלק מהערים העתיקות באירופה. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית למגדלים ולחצר שמקיפה את הבית מכל צדדיו.

* '''[[בנייה מרקמית]] או "מבנה חצר"''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). זהו פתרון שמקובל ברוב הערים באירופה, במגוון של תרבויות ודפוסי אקלים. באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לצורות הבנייה האחרות.

 

דוגמאות לערים צפופות באמצעות בנייה מרקמית וללא מגדלים גבוהים כוללות את הערים [[פריס]] ו[[ברצלונה]]. הצפיפות הגבוה בערים אלה, יחד עם היבטים נוספים מאפשרת בהם שיעור גבוה של [[תחבורה בת קיימא]].

==השפעות סביבתיות וחברתיות==

==השפעות סביבתיות וחברתיות==