שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  22:19, 22 בנובמבר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית]]
+
[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר The Spirit Level באנגלית.]]
 
'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (באנגלית: '''The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone''') הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.  
 
'''רמת הרוח: מדוע שוויון טוב לכולם''' (באנגלית: '''The Spirit Level: Why Equality is Better for Everyone''') הוא ספר עיון בנושא [[אי שוויון כלכלי]] והשפעותיו על [[רווחה חברתית]] ובריאות מאת צמד רופאים בריטים, הפרופסורים [[ריצ'רד ווילקינסון]] וקיית פיקט, שיצא לאור בשנת 2009.  
   שורה 44: שורה 44:  
===ניידות חברתית===
 
===ניידות חברתית===
 
{{הפניה לערך מורחב|ניידות חברתית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ניידות חברתית}}
[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]
+
[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורווגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר.]]
    
[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורווגיה]], [[דנמרק]] ו[[שוודיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  
 
[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורווגיה]], [[דנמרק]] ו[[שוודיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  

תפריט ניווט