שינויים

'''חומרי גלם''' הוא המונח המשמש לתאור חומרים שהמין האנושי משתמש בהם כדי ליצור מוצרים. ניתן להבחין בין חומרי גלם ראשוניים כמו עופרות, עץ או או נפט גולמי, לבין חומרי גלם מעובדים כמו פלדה, נייר, או נפט מזוקק שהינם למעשה מוצרים ראשוניים המשמשים כ"חומרי גלם" בתליכי הפקה של מוצרים אחרים.  

'''חומרי גלם''' הוא המונח המשמש לתאור חומרים שהמין האנושי משתמש בהם כדי ליצור מוצרים. ניתן להבחין בין חומרי גלם ראשוניים כמו עופרות, עץ או או נפט גולמי, לבין חומרי גלם מעובדים כמו פלדה, נייר, או נפט מזוקק שהינם למעשה מוצרים ראשוניים המשמשים כ"חומרי גלם" בתליכי הפקה של מוצרים אחרים.  

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע  מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו.  

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע  מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו.  

==חידושים ומחזור==

==חידושים ומחזור==

ייתכן שהמגמות להאטה הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

ייתכן שהמגמות להאטת הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

חברות עניות ביצעו שימוש חוזר ומחזור בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה. תוך כדי כך, המחזור הופך מענף עתיר עבודה לענף עתיר הון ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב ייצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, המנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארה"ב מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומניום ו200 מיליון קילוווט-שעה של חשמל.  

חברות עניות ביצעו שימוש חוזר ומחזור בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה. תוך כדי כך, המחזור הופך מ[[ענף עתיר עבודה]] ל[[ענף עתיר הון]] ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב ייצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, המנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארה"ב מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומניום ו200 מיליון קילוווט-שעה של חשמל.  

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד, שהוא הפחות בעייתי של חומרים. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בייצור חומרי הגלם (כריה, שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים והלקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.  

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד של מהלך [[מחזור החיים של מוצר]]. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בייצור חומרי הגלם (כריה, שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים ולהקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.  

==שימוש בחומרי גלם היום==

==שימוש בחומרי גלם היום==

* כריית 700 מיליון טונות של עופרת זהב שם מיצוי זהב.

* כריית 700 מיליון טונות של עופרת זהב שם מיצוי זהב.

* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר.  

* כריתה של 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר.  

* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. (4)

* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. <ref> U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey (USGS), Mineral

==מגבלות על כריית מינרלים==

==מגבלות על כריית מינרלים==

הגורמים שעלולים להגביל את הזמינות של מתכות כוללים:

הגורמים שעלולים להגביל את הזמינות של מתכות כוללים את:

* '''זמינות של אנרגיה'''  - בעקבות מחסור או התייקרות של האנרגיה (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) או בעקבות ההשפעות הסביבתיות של שימוש באנרגיה.

* '''זמינות האנרגיה'''  - בעקבות מחסור או התייקרות של האנרגיה (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) או בעקבות השפעות סביבתיות של שימוש באנרגיה.

* '''הזמינות של מים''' - להפרדת מינרלים - בעקבות ירידה ישיקה או התייקרות או בעקבות השפעות סביבתיות של שימוש במים לעיבוד עופרות.   

* '''הזמינות של מים''' - להפרדת מינרלים - בעקבות ירידה ישירה או התייקרות או בעקבות השפעות סביבתיות של שימוש במים לעיבוד עופרות.   

* '''זמינות אדמה''' - העדפה של החברה להשתמש באדמה לשימושים אחרים מאשר ייצור מינרלים - בגלל שימור טבע או מגוון מינים, משמעות תרבותית או בגלל סיבות חקלאיות ודרישה למזון.  

* '''זמינות אדמה''' - העדפה של החברה להשתמש באדמה לשימושים אחרים מאשר ייצור מינרלים - בגלל שימור טבע או מגוון מינים, משמעות תרבותית או בגלל סיבות [[חקלאות|חקלאיות]], דרישה למזון או גידול של [[ביומסה]] להפקת אנרגיה.  

* '''אי סיבולת של הקהילה להשלכות של תעשיית הכרייה'''.  

* '''אי סיבולת של הקהילה להשלכות של תעשיית הכרייה'''.  

* '''שינויים בהרגלי השימוש'''  

* '''שינויים בהרגלי השימוש'''  

==ירידת איכות העופרה==

==ירידת איכות העופרה==

לאורך השנים יש ירידה מתמשכת בריכוז המתכת בעופרה (דבר המזכיר את המנגנון ב[[שיא תפוקת הנפט]]). מבחינה כלכלית, הגיוני יותר לכרות קודם כל את המתכות בעופרות העשירות יותר. דבר זה, יחד עם מנגנון דומה באדמות חלקאיות, היה אחד הגורמים שהוביל את הכלכלנים לנסח את חוק ה[[תפוקה שולית פוחתת|תפוקה שולית הפוחתת]] כחוק אוניברסלי בכלכלה. גם אם חוק זה אינו נכון בהכרח תמיד, הרי שבכל הנוגע למתכות הוא נכון, כל עוד לא נתגלו מרבצים חדשים. היות וגם גילוי מרבצים מציית לחוק דומה (עם השנים הסיכוי לגלות מרבצים לא נודעים יורד היות ובמקום שאין מרבצים לא ניתן למצוא מרבצים חדשים) איכות העופרה יורדת ברחבי העולם.  

יש ירידה מתמשכת בריכוז המתכת בעופרה לאורך השנים (דבר המזכיר את המנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]]). מבחינה כלכלית, הגיוני יותר לכרות קודם את המתכות בעופרות העשירות יותר. דבר זה, יחד עם מנגנון דומה באדמות חלקאיות, היה אחד הגורמים שהוביל את הכלכלנים לנסח את חוק ה[[תפוקה שולית פוחתת|תפוקה שולית הפוחתת]] כחוק אוניברסלי בכלכלה. גם אם חוק זה אינו נכון בהכרח תמיד, הרי שבכל הנוגע למתכות הוא נכון, כל עוד לא נתגלו מרבצים חדשים. היות וגם גילוי מרבצים מציית לחוק דומה (עם השנים הסיכוי לגלות מרבצים לא נודעים יורד היות ובמקום שאין מרבצים לא ניתן למצוא מרבצים חדשים) איכות העופרה יורדת ברחבי העולם.  

לשם דוגמה, ריכוז הנחושת בעופרה בארה"ב לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז היתה ירידה מונטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. (מדווז, עמ' 106)

לשם דוגמה, ריכוז הנחושת בעופרה בארה"ב לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז היתה ירידה מונטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. (מדווז, עמ' 106)

==זיהום והפרעה לסביבה==

==זיהום והפרעה לסביבה==

העיבוד של כמויות עצומות של עופרות לייצור מתכות מזהם באופן מקומי את האוויר והמים. החפירות באזור הכירה גורמות להרס על פני שטח גדול מסביב, בנוסף, הוצאת האדמה הדחוסה פרושה מצבורים עצומים של עפר שכן הנפח לאחר העיבוד גדול מהנפח לפני העיבוד. בנוסף לכך יש שימוש באנרגיה רבה לשם כרייה ועיבוד. בארה"ב, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית (8).  

העיבוד של כמויות עצומות של עופרות לייצור מתכות מזהם באופן מקומי את האוויר והמים. החפירות באזור הכירה גורמות להרס על פני שטח גדול מסביב, בנוסף, הוצאת האדמה הדחוסה פרושה מצבורים עצומים של עפר שכן הנפח לאחר העיבוד גדול מהנפח לפני העיבוד. בנוסף לכך יש שימוש באנרגיה רבה לשם כרייה ועיבוד. בארה"ב, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית. <ref> Hal Kane, “Steel Production Falls,” in Lester R. Brown et al., Vital Signs

1993 (New York: W.W. Norton & Company, 1993), p. 76.</ref>

בניית כלכלה בת קיימא תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מקודנו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך ב"מאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - כלכלה רגנרטיבית ולא לינארית, או מעריסה לעריסה. במקום הזרימה הלינראי העכשווית. אוכלוסיה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים. (9)

בניית כלכלה בת קיימא תלויה בעיצוב מחדש של כלכלת החומרים בגלל שבאופן שבו היא בנויה כיום היא מתנגשת עם הסביבה. וויליאם מקודנו ומיכאל ברגואנרט מדברים על כך ב"מאמר "[[המהפכה התעשייתית הבאה]]" - כלכלה רגנרטיבית ולא לינארית, או מעריסה לעריסה. במקום הזרימה הלינראי העכשווית. אוכלוסיה יציבה תצטרך להשתמש במחזור סגור של חומרים.<ref>William McDonough and Michael Braungart, “The NEXT Industrial Revolution,”

==התיישנות מכוונת==

==התיישנות מכוונת==

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארה"ב שלאחר מלחמת העולם השניה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד צמיחה כלכלית ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פרושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.   

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארה"ב שלאחר מלחמת העולם השניה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]] ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פרושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.   

התיישנות מכוונת יכולה להעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר מפולפל הנובע מהיות החברה [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה.

התיישנות מכוונת יכולה להעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר גבוה הנובע מכך שפעמים רבות החברה היא [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה, ושל הספקת חומרי חילוף למוצרים אלה.

התיישנות מכוונת יכולה להעשות על ידי השקה של דגמים חדשים. השקה של דגמים אלו מפחיתה את ערכם של הדגמים הישנים יותר - הן בגלל שיקולי סטטוס עצמי (איך אני שופט את עצמי ביחס לאחרים), הן בגלל שיקולי סטטוס חברתיים (איך מושפעים הסטטוס החברתי שלי בעיני אחרים, כולל בנושאים כמו מציאת בן\בת זוג, מקובלות חברתית, סיכויי קידום בעבודה וכו'), והן בגלל מחיר התיקון - חלפים לדגמים ישנים יותר יקרים או שאינם בנמצא.

התיישנות מכוונת יכולה להעשות על ידי השקה של דגמים חדשים. השקה של דגמים אלו מפחיתה את ערכם של הדגמים הישנים יותר - הן בגלל שיקולי סטטוס עצמי (איך אני שופט את עצמי ביחס לאחרים), הן בגלל שיקולי סטטוס חברתיים (איך מושפעים הסטטוס החברתי שלי בעיני אחרים, כולל בנושאים כמו מציאת בן\בת זוג, מקובלות חברתית, סיכויי קידום בעבודה וכו'), והן בגלל מחיר התיקון - חלפים לדגמים ישנים יותר יקרים או שאינם בנמצא.

בשנת 2000 נכרו 1100 מילוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיאלרד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב 48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב 5 המפיקות הגדולות -  סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של "ברזל חזיר" או ברזל גולמי.  

בשנת 2000 נכרו 1100 מילוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיאלרד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב 48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב 5 המפיקות הגדולות -  סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של "ברזל חזיר" או ברזל גולמי.  

נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה. פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. (5)

נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה. פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. <ref>Steel and iron ore production from USGS, op. cit. note 4; United Nations,

World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).</ref>

הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. (7).

הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. <ref> International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”

<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.

===אלומיניום===

===אלומיניום===

מאז [[1880]], [[דרום אפריקה]] הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר [[יוהנסבורג]] לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה.

מאז [[1880]], [[דרום אפריקה]] הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר [[יוהנסבורג]] לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה.

החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה (6).

החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה. <ref> John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.

==מקורות==

==מקורות==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

<div align="left" dir="ltr">

<div align="left" dir="ltr">

<references/>

*6. John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.

<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.

</div>

</div>

[[קטגוריה:סביבה]]

[[קטגוריה:סביבה]]