שינויים

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסייה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם.  

'''הגידול באוכלוסיית ישראל''' מתרחש מאז אמצע המאה ה-19, ותורם לכך ש[[אוכלוסיית ישראל|אוכלוסיית מדינת ישראל]] מונה נכון לשנת 2018 מעל 8.8 מיליון תושבים. {{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811104 הודעה לתקשורת, 16 באפריל 2018, באתר הלמ"ס]}} עם מהגרים נוספים (כמו עובדים זרים) האוכלוסייה בישראל מונה 9 מיליון בני אדם. בארץ ישראל כולה (כולל השטחים בעזה וביהודה ושומרון) חיים כ-10-11 מיליוני בני אדם. ישראל היא אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות ביותר]] מבין המדינות המתועשות, ואם לא כוללים בהשוואה ערי-מדינה, היא אחת המדינות הצפופות בעולם.  

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, בתרחיש גידול בינוני,  האכולוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, בתרחיש גידול בינוני,  האכולוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

מאז שנת 2003, שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית למדינות בעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3%-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל-1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פירוש הדבר שהאוכלוסייה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם עם תום עליה זו, ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים התרחשה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחרונים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.  

מאז שנת 2003, שיעור הגידול של האוכלוסייה נותר יציב בשיעור של מעל 1.8% בשנה. שיעור זה גבוה יחסית למדינות בעולם המערבי ואפילו יחסית לחלק מהמדינות המתפתחות כמו ברזיל או איראן. ישראל עברה ירידה בקצב הגידול ביחס לשנות ה-60 (אז עמד קצב הגידול על 3%-4% בשנה) בסוף שנות ה-80 קצב הגידול ירד ל-1.5% בשנה - דבר זה מתאים למודל הדמוגרפי המוכר של [[מעבר דמוגרפי]]. [https://www.google.co.il/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sp_pop_grow&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:ISR&ifdim=region&tstart=-302065200000&tend=1465160400000&hl=en&dl=en&ind=false] פירוש הדבר שהאוכלוסייה המשיכה לגדול אבל בקצב איטי יותר. אולם בשנות ה-90 התרחשה העליה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם עם תום עליה זו, ישראל נשארה עם קצב גידול אוכלוסיה גבוה - כך שהיא סוטה מהמודל הקלאסי של מעבר דמוגרפי. ביחס לסוגי אוכלוסיות שונות - בקרב דרוזים ונוצרים התרחשה ירידה בשיעור הגידול מזה עשורים. מגמה דומה של ירידה בפריון קיימת לאורך העשורים האחרונים גם בקרב הערבים המוסלמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בשיעור הפריון של נשים יהודיות.