− | בנייה מרקמית עשויה לגרום תחושת "ניכור" (במיוחד במדינות קרות ומועטות אור טבעי, כגון מדינות מרכז וצפון אירופה) בכך שהן "סוגרות" אדם בתוך סביבה תת-עירונית שהגישה אליה יכולה להיות לא נוחה; כך למשל, אדם הגר בקומה האחרונה במבנה מרקמי ישן וצריך לעשות טיול "משער לדלת" בשטח חשוך ומיושן יכול לחוש תחושת ניכור וכאשר הוא בדירתו גם בדידות יתרה. עם זאת, דרכים להתמודד עם זה הן ריבוי שערים לבנייה מרקמית (במקום שער אחד לבניין, 2 או יותר שערים עם שילוט [[הנגשה|מונגש]], שיקלו על הניווט החוצה מן הבניין ובתוך שטחו וכן דאגה לצמחייה ותאורה נאותה ומספר קומות סביר לכל רכיב במבנה מרקמי. | + | בנייה מרקמית עלולה לגרום תחושת "ניכור" (במיוחד במדינות קרות ומועטות [[תאורת אור יום|אור טבעי]], כגון מדינות מרכז וצפון אירופה) בכך שהן "סוגרות" אדם בתוך סביבה תת-עירונית שהגישה אליה יכולה להיות לא נוחה; כך למשל, אדם הגר בקומה האחרונה במבנה מרקמי ישן וצריך לעשות טיול "משער לדלת" בשטח חשוך ומיושן יכול לחוש תחושת ניכור, וכאשר הוא בדירתו גם [[בדידות]] יתרה. עם זאת, דרכים להתמודד עם זה הן ריבוי שערים לבנייה מרקמית (במקום שער אחד לבניין, 2 או יותר שערים עם שילוט [[הנגשה|מונגש]]), שיקלו על הניווט החוצה מן הבניין ובתוך שטחו וכן דאגה לצמחייה ותאורה נאותה ומספר קומות סביר לכל רכיב במבנה מרקמי. היבט נוסף הוא הגדלת [[הון חברתי]] בשכונה ובעיר על ידי היבטים כמו [[הליכתיות]] ויצירת מתחמים ציבוריים נעימים שבהם קל להפגש עם שכנים, מכרים וחברים. היבט נוסף שיכול לסייע הוא [[תחבורה פעילה]] ([[הליכה]], [[רכיבה באופניים]]) שיכולה לשפר את ההרגשה הנפשית. |