שינויים

'''פקקי תנועה בישראל''' גורמים נזק של עשרות מיליאירדי שקלים בשנה.  בשנת 2018 העריכה נגידת בנק ישראל כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מילאיראד ש"ח בשנה עד שנת 2040. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html]  

'''פקקי תנועה בישראל''' גורמים נזק של עשרות מיליאירדי שקלים בשנה.  בשנת 2018 העריכה נגידת בנק ישראל כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מילאיראד ש"ח בשנה עד שנת 2040. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html]  

חלק ניכר מבעית הפקקים בישראל נובע מ[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- לדוגמה [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[שכונות בלון]], אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות ויש שימוש נמוך ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה רכה]]. תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם - מחסור בקווי רכבת כבדה בין המטרופולינים, תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר, מיעוט של [[נתיבי תחבורה ציבורית]] והעדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] ובעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]

חלק ניכר מבעית הפקקים בישראל נובע מ[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- לדוגמה [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[שכונות בלון]], אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות ויש שימוש נמוך ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה רכה]]. תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם - מחסור בקווי רכבת כבדה בין המטרופולינים, תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר, מיעוט של [[נתיבי תחבורה ציבורית]] והעדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] ובעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]

{{תבנית:תחבורה בישראל}}

{{תבנית:תחבורה בישראל}}

עומסי תנועה הן אחת [[השפעות חיצוניות של מכוניות|ההשפעות החיצוניות היקרות והנפוצות של הרכב הפרטי]], בישראל נהגים מבלים בפקקים מיליוני שעות עבודה ופנאי בשנה, דבר שפוגע הן ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] באופן ישיר, הן ב[[הון חברתי|הון החברתי]] והן בתוצר הכלכלי של המשק, בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף עומסי התנועה גורמים לאיחורים לא צפויים, מעלים את [[זיהום אוויר מתחבורה]] במיוחד במרכז הערים, גורמים לבלאי מואץ במכוניות ולבזבוז דלק, ותורמים לבעיות בריאות כמו [[מתח נפשי]] וגופני (סטרס),  כאבי גב- וצוואר, התנהגות פרועה של נהגים עצבניים (Road rage, נהגים שאיחרו ומנסים להגיע בזמן)[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract], ול[[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]].  

הגידול ב[[אוכלוסית ישראל]] גורר יותר משפחות והוספת עוד שכונות ויעדים של בתים ומקומות עבודה. כמות משקי הבית עולה. אם כל משק בית קונה כמות מכוניות דומה לאורך השנים, נקבל גידול בכמות המכוניות וכן גידול בכמות הנסועה. לכאורה ניתן גם להגדיל את כמות הכבישים, אבל דבר זה מסתבך הן בעיר והן מחוצה לה. בנייה נוספת בתוך הערים הקיימות (בתכניות כמו תמ"א 38, פינוי בינוי) מגדילה את הצפיפות העירונית אבל ללא תוספת של כבישים חדשים. בנוסף המכוניות של משפחות חדשות תופסות [[מקומות חניה]]. בנוסף המגמות של בניית ערים חדשות, תשתיות נוספות לאוכלוסיה (כמו מתקני התפלה, תחנות כוח ועוד) ומגמות של [[פרבור]] מקשות על בניית עוד כבישים או מסילות רכבת לחיבור בין הישובים. במדינה צפופה יותר גם נוצרים מצבים של עומסי תשתיות ואילוצי תכנון מסובכים יותר  (לדגומה שדות תעופה או תחנות כוח ליד ישובים) ודבר זה מאט ומייקר הקמת תשתיות כבישים או תחבורה נוספות.

 

הצמיחה הכלכלית גוררת יכולת קניה גבוה יותר של מכוניות. במשך הזמן יש מגמה ברורה של הגדלת כמות המכוניות למשק בית כמעט בכל עשירוני ההכנסה. בנוסף לכך רכבים חדשים יותר מקלים על ביצוע נסיעות ארוכות יותר, ועליה בהכנסות מעלה גם את הנכונות לשלם על עלות דלק יקרה יותר של נסיעות. בנוסף הצמיחה גם מאפשרת קניית דירות גדולות יותר וכן דרישה לפחות בקרב חלק מהתושבים לבתים צמודי קרקע או לפארקים ליד הבית. היבטים אלו גם מגבירים פרבור ותכנון מוטה מכוניות.

 

תכנון מוטה מכונית הוא כנראה הגורם המהותי ביותר בהתפתחות הפקקים, שכן בהנתן גורם זה, התהליכים האחרים גורמים להחרפת הפקקים. גידול אוכלוסייה וצמיחה כלכלית, יכולים, לפחות עד גבול מסויים, לעודד דווקא שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ולהקטין את הביקוש למכוניות. ערים צפופות יותר כמו [[פריז]] או [[ברצלונה]], שיש בהם אלמנטים של [[הליכתיות]] כמו [[עירוב שימושי קרקע]] וגורמים נוספים, הן בעלות שימוש נמוך במכוניות וחלק ניכר מהאכולוסיה [[הולכי רגל|הולך ברגל]], צפיפות מגורים ועסקים גבוה מקלה על השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] - שכן קל לאסוף הרבה נוסעים בכל תחנה. צמיחה כלכלית יכולה לא רק להגדיל את הביקוש למכוניות אלא גם להגדיל את המודעות לחשיבות של [[תחבורה פעילה]] ל[[קידום בריאות|בריאות]], להתנגד ל[[זיהום אוויר מתחבורה]], או לפתח תשתיות שונות כמו [[עבודה מרחוק]], [[רכבת תחתית]] או [[שבילי אופניים]].  

===עלות כלכלית של פקקי התנועה===

===עלות כלכלית של פקקי התנועה===