שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,394 בתים ,  17:32, 7 בנובמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:     
שתי ההגדרות הללו מדגישות גישת ה"יכולת" שפותחה על ידי הכלכלן ההודי [[אמרטיה סן]]. סן טען כי [[רעב המוני|משבר רעב]] לא נובע ממחסור במזון אלא מאי-שוויון במנגנוני הכנסה וחלוקת מזון, ולעבודתו הייתה השפעה ניכרת על [[דו"ח הפיתוח האנושי]] של האו"ם. על פי גישת היכולת, יש למדוד חברות לפי היכולות הקונקרטיות של אזרחיהן. לדוגמה, בארצות הברית לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע בבחירות. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של חינוך, אל התחום הצר ביותר, כמו תחבורה אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה.
 
שתי ההגדרות הללו מדגישות גישת ה"יכולת" שפותחה על ידי הכלכלן ההודי [[אמרטיה סן]]. סן טען כי [[רעב המוני|משבר רעב]] לא נובע ממחסור במזון אלא מאי-שוויון במנגנוני הכנסה וחלוקת מזון, ולעבודתו הייתה השפעה ניכרת על [[דו"ח הפיתוח האנושי]] של האו"ם. על פי גישת היכולת, יש למדוד חברות לפי היכולות הקונקרטיות של אזרחיהן. לדוגמה, בארצות הברית לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע בבחירות. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של חינוך, אל התחום הצר ביותר, כמו תחבורה אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה.
 +
 
== רקע היסטורי ==
 
== רקע היסטורי ==
 
{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מחסור ועודף}}
שורה 35: שורה 36:     
יש לציין שלפחות עד תחילת המאה ה 21 הנסיון ההיסטורי מלמד שאפשר פעמים לייצר את כמות המוצרים הנחוצה לאדם ללא ניצול ופגיעה בטבע. לעומת זאת כדי לייצר יותר ממה שהאדם צריך נחוצים או דיכוי ולקיחה בכוח מבני אדם אחרים (לפני המהפכה התעשייתית) או פגיעה בטבע (אחרי המהפכה התעשייתית). כמו כן, נכון לתחילת המאה ה21 האנושות מייצרת יותר מזון מאשר היא צריכה (שליש עד חצי מהמזון נזרק) ומכאן אפשר להסיק שהסיבה היא לא מחסור במוצרים אלה חלוקה לא שווה.
 
יש לציין שלפחות עד תחילת המאה ה 21 הנסיון ההיסטורי מלמד שאפשר פעמים לייצר את כמות המוצרים הנחוצה לאדם ללא ניצול ופגיעה בטבע. לעומת זאת כדי לייצר יותר ממה שהאדם צריך נחוצים או דיכוי ולקיחה בכוח מבני אדם אחרים (לפני המהפכה התעשייתית) או פגיעה בטבע (אחרי המהפכה התעשייתית). כמו כן, נכון לתחילת המאה ה21 האנושות מייצרת יותר מזון מאשר היא צריכה (שליש עד חצי מהמזון נזרק) ומכאן אפשר להסיק שהסיבה היא לא מחסור במוצרים אלה חלוקה לא שווה.
  −
===היקפי עוני בעולם==
  −
{{הפניה לערך מורחב|מיגור העוני על כל צורותיו}}
  −
'''מטרת פיתוח בר קיימא מספר 1 של האו"ם: מיגור העוני על כל צורותיו ובכל מקום''' נבחרה להיות היעד הראשון והראשי של [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|יעדי פיתוח הבר קיימא של האו"ם בשנת 2015]] (SDG's).{{הערה|[http://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-1-no-poverty.html Goal 1: No poverty], UNDP}} זו המטרה המשמשת מפתח לכל שאר מטרות הפיתוח וקשורה בצורה הדוקה למימושן.
  −
  −
לפי ארגון האומות המאוחדות, [[שיעור העוני העולמי]] ירד במחצית מאז שנת 2000. היעד שנקבע לשנת 2030 בוועידת האו"ם 2015, נבנה על הצלחה זו של יעדי המילניום, ומבקש לסיים את העבודה אשר החלו. לפי האו"ם נדרשים מאמצים מוגברים כדי להגדיל את רמת ההכנסה לאדם, להקל על הסבל ולבנות את עמידותם של אותם אנשים החיים עדיין בעוני קיצוני, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. מאז שנת 1990 ירד [[עוני קיצוני|העוני הקיצוני]] בחצי. עם זאת יותר מאדם אחד מכל חמישה חי מתחת לקו מטרה של 1.25 דולר ביום. לפי האו"ם ייתכן ייתכן שצריך להעלות את קו העוני האבסולוטי העולמי ל-5 דולר ליום. עוני הוא יותר מאשר מחסור בהכנסה או במשאבים. אנשים שחיים בעוני אם הם חסרים שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי, בטחון וחינוך. הם גם חווים [[רעב]], [[הפלייה חברתית]] ו[[הדרה מתהליכי קבלת החלטות]].
  −
  −
ילדים מהווים את רוב מי שחי בעוני קיצוני - יותר מחצי מהעניים האלה. בשנת 2013 הוערך כי 385 מיליוני ילדים חיים בתקציב של פחות מ 1.9 דולר ליום. עם זאת, נתונים אלה הם בלתי אמינים בגלל פערים גדולים במידע על מצב הילדים בעולם. באופן ממוצע, 97% מהמדינות הן בעלות נתונים לא מספקים כדי לקבוע את מצב הילדים העניים וכדי לבצע הערכות על מטרה אחת. ב- 63% מהמדינות אין בכלל נתונים על עוני של ילדים מכל סוג שהוא. {{הערה|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2018/03/Progress_for_Every_Child_V4.pdf Progress For Every Child in the SDG Era], UNICEF}}
  −
  −
[[אי שוויון מגדרי]] מהווה תפקיד מפתח בקיום של עוני מתמשך ובסיכונים הנובעי ממנו. נשים עומדות בפני סיכונים כמו הריון מוקדם והריונות תכופים. דבר זה יכול להוביל לאובדן תקווה לחינוך טוב יותר ולהכנסה טובה יותר. עוני משפיע בצורה שונה על קבוצות גיל שונות, כאשר ההשלכות החמורות ביותר הן על ילדים. העוני פוגע בחינוך, בבריאות, ב[[תזונה]] ובבטחון של הילדים ומשפיע על ההתפתחות הנפשית והרוחנית שלהם.
  −
  −
לפי האו"ם, גורמים שמפריעים להשגת מטרת מיגור העוני כוללים [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון]] גדל, שבריריות במעמדן של מדינות, ו[[השפעות ההתחממות העולמית|השלכות של התחממות עולמית]].{{הערה|[http://www.dandc.eu/en/article/eradicate-extreme-poverty-ultra-poor-need-be-reached Programmes for the poorest of the poor],D+C, development and cooperation , 29 April 2017}}
      
==השפעות של עוני==
 
==השפעות של עוני==
שורה 65: שורה 54:  
אנשים שחווים עוני, במיוחד בתקופת הילדות ולתקופה ממושכת, נמצאים בסיכון להשלכות בריאותיות והתפתחויות שונות במשך חייהם. עוני בזמן הילדות מקושר להישגים נמוכים יותר בבית הספר; הישגים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, התנהגותיים וחלוקת קשב; שיעורים גבוהים יותר של עבריינות, ובעיות של [[דיכאון]] ועודף [[מתח נפשי]]. ושיעורים גבוהים יותר של כמעט כל בעיה נפשית מוכרת בזמן הבגרות. עוני בזמן הבגרות מקושרת ל[[דיכאון]], עודף [[מתח נפשי]], מצוקה נפשית ו[[התאבדות]]. {{הערה|Kevin M. Simon, MDMichaela Beder, MDMarc W. Manseau, MD, MPH, [http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/addressing-poverty-and-mental-illness Addressing Poverty and Mental Illness], Psychiatric Times, Jun 29, 2018}}
 
אנשים שחווים עוני, במיוחד בתקופת הילדות ולתקופה ממושכת, נמצאים בסיכון להשלכות בריאותיות והתפתחויות שונות במשך חייהם. עוני בזמן הילדות מקושר להישגים נמוכים יותר בבית הספר; הישגים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, התנהגותיים וחלוקת קשב; שיעורים גבוהים יותר של עבריינות, ובעיות של [[דיכאון]] ועודף [[מתח נפשי]]. ושיעורים גבוהים יותר של כמעט כל בעיה נפשית מוכרת בזמן הבגרות. עוני בזמן הבגרות מקושרת ל[[דיכאון]], עודף [[מתח נפשי]], מצוקה נפשית ו[[התאבדות]]. {{הערה|Kevin M. Simon, MDMichaela Beder, MDMarc W. Manseau, MD, MPH, [http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/addressing-poverty-and-mental-illness Addressing Poverty and Mental Illness], Psychiatric Times, Jun 29, 2018}}
   −
== פתרונות לעוני ==
+
== עוני מול פשטות מרצון ==
 +
לעיתים קרובות יש בלבול בין [[עוני]] לבין [[פשטות מרצון]]. בפשטות מרצון יש אפשרות לעבוד יותר, לבזבז יותר אבל בוחרים באפשרות אחרת. בעוני לעומת זאת אין אפשרות כזו ללא כניסה לחובות. הבדל מהותי בין עוני לבין פשטות מרצון הוא קיום של גישה ל[[הון]] - למרות שהן אדם עני והן אדם עם פשטות מרצון צורכים מעט ומרווחים מעט, בפשטות מרצון קיים בדרך כלל הון משמעותי ([[הון חברתי]] בדמות קהילה, [[הון אנושי]] של השכלה, [[הון כספי]] של כספים וכו) שניתן לנצל אותו כדי להתמודד עם רגעי משבר - יש לו [[חוסן]] שלא קיים אצל העני . העני עלול להתדרדר לתנאים מסכני חיים עקב משבר כלשהו. אם עוני נמדד במונחים של זרם של הוצאות, ניתן להמשיל הן את העני והן את העני למי שנוסע לאט באופניים. אבל בעוד העני נמצא במהירות זו עקב מאמץ מהותי לשרוד. ואילו בפשטות מרצון הדבר נובע מבחירה של השקעת פחות אנרגיה.
 +
 
 +
==גישות ופתרונות לעוני==
 +
בחברות מסורתיות עוני לא תמיד נתפס כבעיה, ולפעמים יש אפילו אידאל של עוני. במיוחד הדבר בולט בדת הנוצרית הקתולית. ניתן לראות בגישות אלה התסגלות של התרבות לתכתיבים כלכליים. היות ורוב האוכלוסיה היתה עניה, ונזקקה לנחמה כלשהי, הדת הללה את ההיבטים הלא חומריים בחיים ואת ההסתפקות במועט.  לעומת זאת בנצרות פרוטנסטנית יש מצד אחד דגש על צניעות ומצד שני רעיון לפיו עושר חומרי הוא אות לברכה מצד האל ואין בו פסול. הגישות האלה דומות יותר לגישה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] שמדגישה את העוני כתופעה אישית - מי שעובד יותר לא יהיה עני, ומי שעובד פחות או לומד פחות - תורם פחות לחברה כביכול - יהיה עני.
 +
 
 
שתי הגישות המרכזיות להקטנת העוני כיום מתרכזות בהוזלת מוצרים חיוניים והוזלת היבטים מיוקר המחיה מחד, ובהגדלת ההכנסה של שכבות עניות מאידך. במדינות רבות המדינה גובה מיסים, בעיקר מהשכבות העשירות יותר ([[מס פרוגרסיבי]]) כדי לסבסד [[מוצר ציבורי]] מוצרים ציבוריים כמו שיטור, עזרה סוציאלית, רפואה וחינוך במטרה להנגיש אותם גם לשכבות העניות. דבר זה יכול להפחית [[מלכודות עוני]] שהם מנגנונים ששומרים על ריבוד חברתי ומקשים על העניים להיחלץ מעוני בגלל עוניים. צורה אחרת היא סבסוד של מוצרי יסוד כמו מים, לחם, חלב, ועוד מספר מוצרים בסיסיים. ההספקה של מענים לצרכים מיידיים יכולה להיות מוגבלת בגלל היבטים כמו [[שחיתות]] בממשלה, [[חוב ממשלתי]] ובגלל ייקור מערכות הרפואה והבריאות. אסטרטגיות להגדלת השכר כדי להקטין את העוני כוללות [[תשלומי העברה]] (צעדים כמו תשלום קצבאות, מס הכנסה שלילי, דמי אבטלה ועוד), שכר מינימום, חיוב של הפרשת דמי פנסיה וביטוח בריאות כדי למנוע עוני בעת הזקנה או בגלל מחלה או תאונה.
 
שתי הגישות המרכזיות להקטנת העוני כיום מתרכזות בהוזלת מוצרים חיוניים והוזלת היבטים מיוקר המחיה מחד, ובהגדלת ההכנסה של שכבות עניות מאידך. במדינות רבות המדינה גובה מיסים, בעיקר מהשכבות העשירות יותר ([[מס פרוגרסיבי]]) כדי לסבסד [[מוצר ציבורי]] מוצרים ציבוריים כמו שיטור, עזרה סוציאלית, רפואה וחינוך במטרה להנגיש אותם גם לשכבות העניות. דבר זה יכול להפחית [[מלכודות עוני]] שהם מנגנונים ששומרים על ריבוד חברתי ומקשים על העניים להיחלץ מעוני בגלל עוניים. צורה אחרת היא סבסוד של מוצרי יסוד כמו מים, לחם, חלב, ועוד מספר מוצרים בסיסיים. ההספקה של מענים לצרכים מיידיים יכולה להיות מוגבלת בגלל היבטים כמו [[שחיתות]] בממשלה, [[חוב ממשלתי]] ובגלל ייקור מערכות הרפואה והבריאות. אסטרטגיות להגדלת השכר כדי להקטין את העוני כוללות [[תשלומי העברה]] (צעדים כמו תשלום קצבאות, מס הכנסה שלילי, דמי אבטלה ועוד), שכר מינימום, חיוב של הפרשת דמי פנסיה וביטוח בריאות כדי למנוע עוני בעת הזקנה או בגלל מחלה או תאונה.
   שורה 72: שורה 66:  
הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].
 
הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].
    +
==היקפי עוני ונסיונות התמודדות עולמיים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|מיגור העוני על כל צורותיו}}
 +
'''[[מיגור העוני על כל צורותיו]]''' נבחרה להיות היעד הראשון והראשי של [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|יעדי פיתוח הבר קיימא של האו"ם בשנת 2015]] (SDG's).{{הערה|[http://www.undp.org/content/undp/en/home/sustainable-development-goals/goal-1-no-poverty.html Goal 1: No poverty], UNDP}} זו המטרה המשמשת מפתח לכל שאר מטרות הפיתוח וקשורה בצורה הדוקה למימושן.
 +
 +
לפי ארגון האומות המאוחדות, [[שיעור העוני העולמי]] ירד במחצית מאז שנת 2000. היעד שנקבע לשנת 2030 בוועידת האו"ם 2015, נבנה על הצלחה זו של יעדי המילניום, ומבקש לסיים את העבודה אשר החלו. לפי האו"ם נדרשים מאמצים מוגברים כדי להגדיל את רמת ההכנסה לאדם, להקל על הסבל ולבנות את עמידותם של אותם אנשים החיים עדיין בעוני קיצוני, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. מאז שנת 1990 ירד [[עוני קיצוני|העוני הקיצוני]] בחצי. עם זאת יותר מאדם אחד מכל חמישה חי מתחת לקו מטרה של 1.25 דולר ביום. לפי האו"ם ייתכן ייתכן שצריך להעלות את קו העוני האבסולוטי העולמי ל-5 דולר ליום. עוני הוא יותר מאשר מחסור בהכנסה או במשאבים. אנשים שחיים בעוני אם הם חסרים שירותים בסיסיים כמו טיפול רפואי, בטחון וחינוך. הם גם חווים [[רעב]], [[הפלייה חברתית]] ו[[הדרה מתהליכי קבלת החלטות]].
 +
 +
ילדים מהווים את רוב מי שחי בעוני קיצוני - יותר מחצי מהעניים האלה. בשנת 2013 הוערך כי 385 מיליוני ילדים חיים בתקציב של פחות מ 1.9 דולר ליום. עם זאת, נתונים אלה הם בלתי אמינים בגלל פערים גדולים במידע על מצב הילדים בעולם. באופן ממוצע, 97% מהמדינות הן בעלות נתונים לא מספקים כדי לקבוע את מצב הילדים העניים וכדי לבצע הערכות על מטרה אחת. ב- 63% מהמדינות אין בכלל נתונים על עוני של ילדים מכל סוג שהוא. {{הערה|[https://data.unicef.org/wp-content/uploads/2018/03/Progress_for_Every_Child_V4.pdf Progress For Every Child in the SDG Era], UNICEF}}
    +
[[אי שוויון מגדרי]] מהווה תפקיד מפתח בקיום של עוני מתמשך ובסיכונים הנובעי ממנו. נשים עומדות בפני סיכונים כמו הריון מוקדם והריונות תכופים. דבר זה יכול להוביל לאובדן תקווה לחינוך טוב יותר ולהכנסה טובה יותר. עוני משפיע בצורה שונה על קבוצות גיל שונות, כאשר ההשלכות החמורות ביותר הן על ילדים. העוני פוגע בחינוך, בבריאות, ב[[תזונה]] ובבטחון של הילדים ומשפיע על ההתפתחות הנפשית והרוחנית שלהם.
 +
 +
לפי האו"ם, גורמים שמפריעים להשגת מטרת מיגור העוני כוללים [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון]] גדל, שבריריות במעמדן של מדינות, ו[[השפעות ההתחממות העולמית|השלכות של התחממות עולמית]].{{הערה|[http://www.dandc.eu/en/article/eradicate-extreme-poverty-ultra-poor-need-be-reached Programmes for the poorest of the poor],D+C, development and cooperation , 29 April 2017}}
    
== ראו גם ==
 
== ראו גם ==

תפריט ניווט