שינויים

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.  

== סיבות לאובדן קרקעות ==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אנושיות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===  

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים.  כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים.  כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

===ברוא יערות===

===ברוא יערות===

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

{{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}}

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע(ראה פסקה קודמת) עובד בצורה טובה מאוד. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על הקרקע, על היצורים שבתוכה, מהתחממות יתר מקרני השמש, מקור, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]]. לכן ביערות קצב היווצרות הקרקע יכול להיות גבוה יותר מקצב הרס הקרקע{{הערה|Joe A. Friend [http://www.camphorlaurel.com.au/soilformation.html Achieving soil sustainability]}}.

[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצורכי [[חקלאות כרות והבער]]  גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת(עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום,יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. בכל האזורים, הדבר מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.  

[[ברוא יערות]] - עם עקב [[כריתה]] לשם הפקת דלק או עץ ואם בגלל [[שריפות יער]] או בגלל שריפה מכוונת לצורכי [[חקלאות כרות והבער]]  גומרת לכך שהקרקע באזורים החמים, נחשפת לקרינת השמש. קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה שעוד נותרת (עשבים, הנמצאים בדרך כלל בקומות התחתונות, המוצללות ב[[יער]] ולכן אינם רגילים לתנאי חום, יובש). באזורים הקרים הדבר חושף אותה למכות קור. זה בתורו, מונע מהקרקע לקבל חומרי תזונה כי אין צמחים ובעלי חיים שירקיבו(כלומר שובר את מחזור התחדשות הקרקע), חושף אותה לסחף על ידי המים והרוח. שילוב הגומרים האלה מביא להרס הקרקע מהיר - בתנאים אלה יש פחות קרקע והיא גם ענייה יותר בחומרי הזנה. בתנאים אלה האדמה לא יכולה לתמוך באותה כמות צמחים, כמו כן הצמחים שמתאימים לקרקע ולתנאים של יער כבר לא מתאימים לאדמה ענייה ודלה זו ולאקלים היבש יותר.  

ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].  

ביער, יש בקרת קרינת שמש מתוחכמת העוזרת לשמור על הקרקע והצמחים מהתחממות יתר והתייבשות, כאשר צמחים שונים מקבלים את כמות קרינת השמש שהם צריכים, לפי הגיל וסוג הצמח. עוד על כך, אתם יכולים לקרוא בסעיף "הכרות ראשונית עם היער ותושביו" בערך [[יער]].  

===בצורת ומדבור===

===בצורת ומדבור===

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

{{הפניה לערך מורחב|מדבור}}

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].  

ייתכן כי חלק מהמדבריות המוכרים לנו עצמם באזורים החמים, נוצרו בגלל סיבות של ברוא יערות ולא עקב סיבות טבעיות. החוקרים דייויד רייט וכמה מעמיתי, טוענים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].  

===בליית קרקע===

===בליית קרקע===

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת  עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.   

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת  עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.   

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.  

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.  

===סיבות נוספות===

===סיבות נוספות===

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.  

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.  

בעיות קרקע נחשבות לאחת [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]], כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על [[קיימות]] המין האנושי. דלדול הפוריות ובליית קרקע הן אחת מסוגיות שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר כמו [[איי הפסחא]] ואיים אחרים באוקיינוס השקט, כפי שמתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]].

בעיות קרקע נחשבות לאחת [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]], כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על [[קיימות]] המין האנושי. דלדול הפוריות ובליית קרקע הן אחת מסוגיות שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר כמו [[איי הפסחא]] ואיים אחרים באוקיינוס השקט, כפי שמתואר בספר [[התמוטטות (ספר)]].

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==

[[תמונה:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע. ]]

[[תמונה:GLADIS soil health in israel.PNG|350px|ממוזער|ניטור של מצב בריאות הקרקע בישראל ובמדינות שכנות לפי פרוייקט GLADIS של ארגון המזון העולמי. בירוק - אדמה במצב טוב, וורוד מצב בינוני. אדום מצב גרוע. ]]

הערכה עולמית של אובן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסייה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תימשך התדדרדות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים-כלכליים]] וסיבות [[ביופיזיקה|ביוזפיזיות]] של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf]

הערכה עולמית של אובן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסייה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תימשך התדדרדות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים-כלכליים]] וסיבות [[ביופיזיקה|ביוזפיזיות]] של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf]

===סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית===

===סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית===

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.

==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==

==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  

מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל 2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל 2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

===הפחתת סחף קרקע===

===הפחתת סחף קרקע===

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ 2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ 2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[קרקע]]  

* [[קרקע]]  

* [[חקלאות בישראל]], [[פרבור בישראל]], [[משק המים בישראל]], [[יערות בישראל]]

* [[חקלאות בישראל]], [[פרבור בישראל]], [[משק המים בישראל]], [[יערות בישראל]]

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation אובדן קרקע] בויקיפדיה האנגלית

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf Land degradation - SOLAW Background Thematic Report 3], ארגון המזון העולמי  

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf Land degradation - SOLAW Background Thematic Report 3], ארגון המזון העולמי  

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

* רחל בן-לוי , [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/547/522.html הקרקע הפוריה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון], Nrg ראיון עם רמי זיידנברג, מהאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, 31/1/2014

* רחל בן-לוי , [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/547/522.html הקרקע הפוריה נעלמת ובלעדיה לא יהיה לנו מזון], Nrg ראיון עם רמי זיידנברג, מהאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, 31/1/2014

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183-191).  

* נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=163 צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל], אקולוגיה וסביבה ([[האגודה הישראלית לאקולוגיה]]), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183-191).  

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קרקע]]

[[קטגוריה:קרקע]]