שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 81 בתים ,  09:35, 3 בנובמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
+
[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|מפת אזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2018. חלק גדול מרחובות העיר, בעיקר רחובות קטנים, הם בתוך אזורי מיתון תנועה של 30 קילומטר בשעה]]
'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור עירוני קטן, שבו יש הגבלת מהירות של רכב מנועי למהירות של 20-30 קמ"ש. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]].
+
'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של [[תכנון עירוני]]. [[מיתון תנועה]] הוא נושא רחב יותר וכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, ולא רק אזורי מיתון תנועה.
   −
השטח הכולל של איזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלא של פחות מ-1 ק"מ בכל כיוון, ובין איזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באיזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוסעים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאיזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
+
השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס ליזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
   −
ההשפעה של איזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - - הגברת השימוש ב[[תחבורה פעילה]] (הליכה ברגל ורכיבה באופניים), צמצום של [[תאונות דרכים]], הגנה על הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]], שיפור הבטיחות של ילדים, צמצום [[זיהום רעש|הרעש מתנועה]] בשכונה ושיפור איכות החיים של תושבי השכונה.
+
ההשפעה של אזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - - הגברת השימוש ב[[תחבורה פעילה]] (הליכה ברגל ורכיבה באופניים), צמצום של [[תאונות דרכים]], הגנה על הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]], שיפור הבטיחות של ילדים, צמצום [[זיהום רעש|הרעש מתנועה]] בשכונה ושיפור איכות החיים של תושבי השכונה.
   −
יותר ויותר ומדינות מיישמות איזורי מיתון תנועה. הדבר החל במדינות צפון אירופה כמו [[הולנד]], [[דנמרק]], ו[[שוודיה]]. בשנים האחרונות מיישמות אותו גם מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, שוויץ, ספרד, ויפן, ומגמה זו מתרחבת גם למדינות במזרח אירופה כמו סלובניה, הונגריה, ובולגריה. הדבר קיים במספר ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. בישראל יש איזורי מיתון תנועה בעיקר ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל אביב-יפו]]. איזור מיתון תנועה הוא כלי חשוב של [[מיתון תנועה]] בערים, ומלבדו יש גם ערים המקדמות צעדים אחרים של מיתון תנועה (למהירות של 30-40 קמ"ש) ברחובות מסחריים. עיריות רבות משתמשות במיתון תנועה במקביל לשימוש ב[[שבילי אופניים]] ו[[איזור ידידותי להולכי רגל]] לשם עידוד [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] ושילוב שלהם ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. צעדים אלה הם מהווים כלים באסטרטגיה כוללת של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ומשתלבים במגמות כמו [[חזון אפס]] להורדת תאונות דרכים, עידוד של [[תחבורה פעילה]] לשם שיפור הבריאות, ערים קומפקטיות לשם הגדלת אוכלוסיית העיר ללא הגדלת שטחה, ועידוד של [[תיירות אקולוגית]] ו[[תיירות חכמה]].  
+
יותר ויותר מדינות וערים מיישמות אזורי מיתון תנועה. הדבר החל במדינות צפון אירופה כמו [[הולנד]], [[דנמרק]], ו[[שוודיה]] כחלק מ[[חזון אפס]]. בשנים האחרונות מיישמות אותו גם מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, שוויץ, ספרד, ויפן. מגמה זו מתרחבת גם למדינות במזרח אירופה כמו סלובניה, הונגריה, ובולגריה ועוד. הדבר קיים במספר ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. בישראל יש אזורי מיתון תנועה בעיקר ב[[תחבורה בתל אביב-יפו|תל אביב-יפו]]. אזור מיתון תנועה הוא כלי חשוב של [[מיתון תנועה]] בערים, ומלבדו יש גם ערים המקדמות צעדים אחרים של מיתון תנועה (למהירות של 30-40 קמ"ש) ברחובות מסחריים. עיריות רבות משתמשות במיתון תנועה במקביל לשימוש ב[[שבילי אופניים]] ו[[איזור ידידותי להולכי רגל]] לשם עידוד [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] ושילוב שלהם ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ניתן להשתמש באזור מיתון תנועה כדי לקדם [[רחובות אופניים]]. צעדים אלה הם מהווים כלים באסטרטגיה כוללת של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ומשתלבים במגמות כמו [[חזון אפס]] להורדת [[תאונות דרכים]], עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורה פעילה]] לשם שיפור הבריאות, ערים קומפקטיות לשם הגדלת אוכלוסיית העיר ללא הגדלת שטחה, ועידוד של [[תיירות אקולוגית]] ו[[תיירות חכמה]].  
    
==רקע==
 
==רקע==
 +
[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
 
במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, וקניות במרחב העירוני. בנוסף, הפיכת רוב הרחובות לכבישים, דבר שהפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאד, דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של [[מתח נפשי]], קושי לקיים שיחה ברחוב, ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.
 
במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, וקניות במרחב העירוני. בנוסף, הפיכת רוב הרחובות לכבישים, דבר שהפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאד, דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של [[מתח נפשי]], קושי לקיים שיחה ברחוב, ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.
   שורה 16: שורה 17:     
==אמצעים פיזיים למיתון תנועה==
 
==אמצעים פיזיים למיתון תנועה==
איזור מיתון תנועה אינו פתרון נקודתי ומקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים. מיתון תנועה לא מבוסס על שילוט בלבד שכן אם הרחוב הוא רחוב פתוח, ללא צמתים ואלמנטים אחרים אזי לנסוע במהירות 30 קמ"ש דורש מאמץ וריכוז מצד הנהג, במיתון תנועה אמיתי נהיגה איטית היא הדבר הטבעי ונסיעה מהירה יותר היא דבר קשה או אפילו בלתי אפשרי.  
+
אזור מיתון תנועה אינו פתרון נקודתי ומקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים. מיתון תנועה לא מבוסס על שילוט בלבד שכן אם הרחוב הוא רחוב פתוח, ללא צמתים ואלמנטים אחרים אזי לנסוע במהירות 30 קמ"ש דורש מאמץ וריכוז מצד הנהג, במיתון תנועה אמיתי נהיגה איטית היא הדבר הטבעי ונסיעה מהירה יותר היא דבר קשה או אפילו בלתי אפשרי.  
[[קובץ:מיתון תנועה בלונדון.jpg|ממוזער|300px|כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר]]
+
[[קובץ:מיתון תנועה בלונדון.jpg|ממוזער|300px|כניסה לאזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר]]
   −
אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים אמצעים לשינוי אנכי של הנהיגה כמו פסי האטה, וכן אמצעים להסטה רוחבית - הסטה של תווי התנועה לצדדים ואיי תנועה והיצרות (הצרת הכביש).
+
אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים אמצעים לשינוי אנכי של הנהיגה כמו פסי האטה, וכן אמצעים להסטה רוחבית - הסטה של תווי התנועה לצדדים ואיי תנועה והיצרות (הצרת הכביש).
    
;שער:
 
;שער:
שורה 52: שורה 53:  
סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ-30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות, לפציעה קשה ולפציעה בכלל בצורה דרסטית. הסיבות לכך הן מרובות- נהגים רואים יותר כאשר הם נוסעים יותר לאט. מרחק העצירה של המכונית גדול יותר ולנהג יש יותר זמן לבצע פעולות חירום (כמו להסיט את ההגה) כאשר המהירות איטית יותר. גם הולכי רגל יכולים להגיב במהירות איטית יותר. אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני שפגע בעצם אחר ובמקרה של פגיעה באדם או ברכב מעורבת בהתנגשות פחות אנרגיה.  
 
סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ-30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות, לפציעה קשה ולפציעה בכלל בצורה דרסטית. הסיבות לכך הן מרובות- נהגים רואים יותר כאשר הם נוסעים יותר לאט. מרחק העצירה של המכונית גדול יותר ולנהג יש יותר זמן לבצע פעולות חירום (כמו להסיט את ההגה) כאשר המהירות איטית יותר. גם הולכי רגל יכולים להגיב במהירות איטית יותר. אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני שפגע בעצם אחר ובמקרה של פגיעה באדם או ברכב מעורבת בהתנגשות פחות אנרגיה.  
   −
עבודת דוקטורט של שני חוקרים מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק שבוצעה בשנת 2004 ביצעה מטה-אנליזה של 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:{{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}
+
עבודת דוקטורט של שני חוקרים מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק שבוצעה בשנת 2004, ביצעה מטה-אנליזה של 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:{{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}
    
* כמות הפצועים הקלים גדלה בחזקה של 1.5 ביחס למהירות.  
 
* כמות הפצועים הקלים גדלה בחזקה של 1.5 ביחס למהירות.  
שורה 59: שורה 60:  
* כמות כלל הפצועים בתאונות דרכים  (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדלה בחזקה של 2.7 ביחס למהירות.  
 
* כמות כלל הפצועים בתאונות דרכים  (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדלה בחזקה של 2.7 ביחס למהירות.  
   −
פרוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמה, תוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%.  
+
לפי החוקרים הורדה של מהירות הנסיעה ב-10%, מובילה לירידה של כ-38% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את מספר ההרוגים מתאונות הדרכים ב-50% יש להפחית את המהירות ב-15%.  
    
ביחס להולכי רגל מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats]
 
ביחס להולכי רגל מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats]
    
מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות  בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>
 
מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות  בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>
  −
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.
      
לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]:
 
לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]:
שורה 79: שורה 78:  
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>
 
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>
   −
שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של באמפרים לאיזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]
+
שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של פסי האטה לאזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]
 +
 
 +
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.
    
===השפעות על נהגים===
 
===השפעות על נהגים===
שורה 86: שורה 87:  
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
 
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
   −
לפי הניסיון של איזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנת הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על אופי שקט של שכונה.
+
לפי הניסיון של אזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנת הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על אופי שקט של שכונה.
   −
===השפעות חברתיות וכלכליות של איזורי מיתון תנועה===
+
===השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה===
 
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.  
 
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.  
   שורה 97: שורה 98:  
אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי [[רעש]] ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.
 
אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי [[רעש]] ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.
   −
המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פרוש הדבר שיפור ב[[הון חברתי]].
+
המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פרוש הדבר שיפור ב[[הון חברתי]].
    
===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===  
 
===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===  
ברובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד.[http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]
+
ברובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפרויקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד.[http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]
    
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:
 
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:
שורה 140: שורה 141:  
חלק גדול [[מעבר חצייה|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "איזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  
 
חלק גדול [[מעבר חצייה|ממעברי החצייה]] בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "איזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי שממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.  
   −
[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|איזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2016. חלק מאיזורי מיתון התנועה הם פורמליים - עם שילוט ועם מעט אמצעי ריסון תנועה. כמעט כל שטחה של העיר, ורוב הרחובות בה , הם באופן פורמלי רחובות 30 קמ"ש. נהגים רבים אינם מרגישים בכך שכן הם נוסעים בעיקר ברחובות הראשיים שאין בהם מיתון תנועה. ]]
+
 
 
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   
 
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].   
  

תפריט ניווט