4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השפעת שינויי האקלים על עומס החום בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־13:28, 30 באוקטובר 2018
, 13:28, 30 באוקטובר 2018יצירת דף עם התוכן "== עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום== בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים ב..."
== עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום==
בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה 2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה 70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה 70 שמוצגות כ 1.''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב 2.5 עד 3.5 מעלות.
על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL
UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23}}.
את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה 70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב 15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.
הטמפרטורות בישראל היו גבוהות בשנות ה 50, ירדו עד שנות ה 70, ואז החלו שוב לעלות. קשה לקבל נתונים על הטמפרטורות לפני שנות ה 50. אם משווים את הטמפרטורה בשנים
2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.
==החרפה של אי חום עירוני==
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%.
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה 2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
לכן חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח [[טבע עירוני]] בערים. כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. הצעות נוספות הם תכנון ערים בצורה שתעודד היווצרות רוח וצביעת משטחים בלבן(למרות שצביעה כזו יכולה ליצור סנוור והרשה פסיכולוגית לא נוחה){{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
==החמרה של גלי חום==
על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.
על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. באותו הזמן קיימת עלייה מסוימת בכמות אירועי השלג ה"קטנים"(עובי שכבת שלג כסנטימטר אחד) מה ששוב מדגיש ששינויי האקלים יכולים להביא למזג אוויר "לא נורמלי" וקיצוני בכלל ולא רק להתחממות. הדו"ח לא מצא עלייה משמעותית בכמות אירועי הגשם והשלג החזקים, למרות שבשנים האחרונות היו לא מעט. אולי זה בגלל שאירוע גשם קיצוני נחשב רק כאשר יש יותר מ-110 מילימטר ביום או יותר מ-200 מילימטר באירוע גשם, כלומר, אם ירדו 100 מילימטר תוך 10 שעות זה עדיין לא יחשב לאירוע קיצוני על פי המתודולוגיה הזו.{{הערה|מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 :מגמות באירועי מזג אוויר
קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 ,השירות המטאורולוגי] 21.09.2016}}
{{הערה|צפריר רינת [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3077802 דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים] הארץ, 25.9.2016}}
== השפעות בריאותיות של גלי חום ==
אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד{{הערה| רוויטל בלומפלד, [http://news.walla.co.il/item/2889092 מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו], וואלה, 9 בספטמבר 2015}}
לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ 3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה
בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ 15 ל 16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.
מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה
בישראל 2014] שנת 2014}}.
ההתגברות בעומס החום מגבירה את [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]], כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה{{הערה| Sarah Berry [https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/climate-change-could-affect-the-way-we-exercise-20170425-gvrt96.html How climate change could affect the way we exercise] 26.04.2017, The Sidney Morning Herald}}. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, [[מכונית|מכוניות]] ועוד.
== פתרונות ואמצעים להקלה בעומס החום ==
== הערות שוליים ==
בדו"ח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה 50 ועד שנות ה 70 ואז עלייה של כ 1.2 מעלה עד שנות ה 2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure1.jpg|left|thumb|400px|השתנות הטמפרטורות בישראל בשנים 1950-2016. ניתן לראות ירידה קלה משנות ה-50 ועד לשנות ה 70 ואחר כך עלייה. '''הגרף לא מראה את השתנות הטמפרטורה במעלות צלזיוס - הוא מראה את ההפרש מהטמפרטורות הממוצעות בשנות ה 70 שמוצגות כ 1.''' טמפרטורת המינימום (בלילה) עלתה יותר מטמפרטורת המקסימום(ביום) ולכן הקו שמייצג אותה גבוה יותר בשנים האחרונות. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב 2.5 עד 3.5 מעלות.
על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב 0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב 0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL
UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23}}.
את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה 70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה{{הערה|בועז דיין [https://www.israelweather.co.il/forecast/avgYearTemp.html שינויי אקלים בישראל 2009-2018] אתר מזג האוויר בישראל}}.
יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד להגנת הסביבה}}.
על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב 15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.{{הערה|אבי בליזובסקי, [http://www.hayadan.org.il/last-hot-15-years-in-israel-010312 "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951"], הידען, 1 במרץ 2012}} יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.
הטמפרטורות בישראל היו גבוהות בשנות ה 50, ירדו עד שנות ה 70, ואז החלו שוב לעלות. קשה לקבל נתונים על הטמפרטורות לפני שנות ה 50. אם משווים את הטמפרטורה בשנים
2002-2017 לטמפרטורה בשנות ה-50 העלייה היא של 0.3 מעלות. בהשוואה לממוצע בשנות 1961-1990 העלייה היא של 1.2 מעלות. בסך הכל העלייה בטמפרטורה השנתית הממוצעת גורמת לעלייה בכמות גלי החום בעונה החמה ויכולה לגרום ליותר בצורות וגם ליותר שיטפונות (כי יש יותר אידוי מהאוקיינוסים, האטמוספרה החמה יותר יכולה להכיל יותר לחות, והקרקע אחרי בצורת פחות קולטת מים). היא יכולה להשפיע על אורח החיים.{{הערה|שם=globs0817|1=שחר סמוחה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}.
==החרפה של אי חום עירוני==
עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל [[אי החום העירוני]]-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב 2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב 1.5 מעלת צלזיוס{{הערה|פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib4/r0301-r0400/r0320.pdf ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד] המשרד לאיכות הסביבה}}. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל 45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל 45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%.
[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|250px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רוראים שהחל משנות ה 2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]
לכן חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח [[טבע עירוני]] בערים. כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. הצעות נוספות הם תכנון ערים בצורה שתעודד היווצרות רוח וצביעת משטחים בלבן(למרות שצביעה כזו יכולה ליצור סנוור והרשה פסיכולוגית לא נוחה){{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
==החמרה של גלי חום==
על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.
על פי מדידות שנערכו בירושלים, פרקי הזמן בין אירועים כאלו בחודשים יוני־ספטמבר היה שמונה עד תשעה ימים בשנים 1980-1950 והוא ירד לפרקי זמן של שישה עד שישה ימים וחצי בשני העשורים האחרונים. באותו הזמן קיימת עלייה מסוימת בכמות אירועי השלג ה"קטנים"(עובי שכבת שלג כסנטימטר אחד) מה ששוב מדגיש ששינויי האקלים יכולים להביא למזג אוויר "לא נורמלי" וקיצוני בכלל ולא רק להתחממות. הדו"ח לא מצא עלייה משמעותית בכמות אירועי הגשם והשלג החזקים, למרות שבשנים האחרונות היו לא מעט. אולי זה בגלל שאירוע גשם קיצוני נחשב רק כאשר יש יותר מ-110 מילימטר ביום או יותר מ-200 מילימטר באירוע גשם, כלומר, אם ירדו 100 מילימטר תוך 10 שעות זה עדיין לא יחשב לאירוע קיצוני על פי המתודולוגיה הזו.{{הערה|מדינת ישראל, משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי [http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 :מגמות באירועי מזג אוויר
קיצוניים בישראל. דו"ח מחקר מס' 21921416 ,השירות המטאורולוגי] 21.09.2016}}
{{הערה|צפריר רינת [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3077802 דו"ח: עלייה משמעותית בגלי החום בארץ בעשורים האחרונים] הארץ, 25.9.2016}}
== השפעות בריאותיות של גלי חום ==
אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד{{הערה| רוויטל בלומפלד, [http://news.walla.co.il/item/2889092 מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו], וואלה, 9 בספטמבר 2015}}
לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ 3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה
בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ 15 ל 16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.
מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה
בישראל 2014] שנת 2014}}.
ההתגברות בעומס החום מגבירה את [[אורח חיים יושבני|אורח החיים היושבני]], כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה{{הערה| Sarah Berry [https://www.smh.com.au/lifestyle/health-and-wellness/climate-change-could-affect-the-way-we-exercise-20170425-gvrt96.html How climate change could affect the way we exercise] 26.04.2017, The Sidney Morning Herald}}. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, [[מכונית|מכוניות]] ועוד.
== פתרונות ואמצעים להקלה בעומס החום ==
== הערות שוליים ==