| כמות הנסיעות במטרונית הגיע ל-30 מיליון נסיעות בשנה, 85,000 ביום והיא זכתה ב'גלובוס הירוק' על היותה [[תחבורה בת קיימא|אמצעי תחבורה ידידותי לסביבה]] ולמשתמשי התחבורה הציבורית{{הערה|תמי מאור [http://www.local.co.il/document/83,83,125729.aspx המטרונית מסכמת שנה עם כ-30,000,000 נסיעות] 01 ליוני 2015, Local}}{{הערה|אחיה ראב"ד [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4659207,00.html מטרונית בחיפה מהירה משמעותית מאוטובוס בת"א] 19.05.2015, ויינט}}. | | כמות הנסיעות במטרונית הגיע ל-30 מיליון נסיעות בשנה, 85,000 ביום והיא זכתה ב'גלובוס הירוק' על היותה [[תחבורה בת קיימא|אמצעי תחבורה ידידותי לסביבה]] ולמשתמשי התחבורה הציבורית{{הערה|תמי מאור [http://www.local.co.il/document/83,83,125729.aspx המטרונית מסכמת שנה עם כ-30,000,000 נסיעות] 01 ליוני 2015, Local}}{{הערה|אחיה ראב"ד [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4659207,00.html מטרונית בחיפה מהירה משמעותית מאוטובוס בת"א] 19.05.2015, ויינט}}. |
− | סך מספר הנסיעות באוטובוסים ב 2017 הוא 744 מיליון. אם מספר הנסיעות במטרונית הוא 30 מיליון בשנה, המשמעות היא ש 4% מכל הנסיעות באוטובוסים נעשו במטרונית. מכיוון שמדובר רק ב 3 קווים מתוך מאות קווי האוטובוסים שפועלים בישראל ,ברור שמטרונית מעבירה מספר הגדול פי כמה מקו אוטובוסים ממוצע{{הערה|אורן דורי [https://www.themarker.com/dynamo/1.5863323 משרד התחבורה הציג זינוק בשימוש בתחבורה הציבורית – אבל המציאות בשטח שונה] 28.02.2018, דה מרקר}}. בנאומו בפאנל הסביבתי למועמדים לראשות העיר בחיפה, יונה יהב אף טען שמספר הנסיעות הגיעה ל 42 מיליון בשנה ובכך המטרונית השיגה את הרכבת הקלה בירושלים. | + | סך מספר הנסיעות באוטובוסים ב 2017 הוא 744 מיליון. אם מספר הנסיעות במטרונית הוא 30 מיליון בשנה, המשמעות היא ש 4% מכל הנסיעות באוטובוסים נעשו במטרונית. מכיוון שמדובר רק ב 3 קווים מתוך מאות קווי האוטובוסים שפועלים בישראל ,ברור שמטרונית מעבירה מספר הגדול פי כמה מקו אוטובוסים ממוצע{{הערה|אורן דורי [https://www.themarker.com/dynamo/1.5863323 משרד התחבורה הציג זינוק בשימוש בתחבורה הציבורית – אבל המציאות בשטח שונה] 28.02.2018, דה מרקר}}. |
| בחיפה, מרכז העיר היה קודם ברחובות "החלוץ" ו "הרצל" ומסביב להם בהדר (העיר "הבינונית" - לא התחתית ולא על ראש ההר). שם היו רוב החנויות, המשרדים, בתי הקולנוע. אלה היו הרבה פעמים חנויות קטנות ובינוניות. העומס התחבורתי ברחובות האלה גרם לפקקי תנועה ולבעיות חניה גדולות. כדי לפתור את הבעיות האלה, הוקמו קניונים עם חניה צמודה מחוץ לעיר כמו קניון "עופר" (הנקרא גם "גרנד קניון") קניון חיפה ועוד, מה שעודד שימוש ברכב פרטי וגם קיטוב חברתי כי מי שמחזיק חנויות בקניון הם לרוב רשתות גדולות ולא עסקים קטנים. הקמת הקניונים "ייבשה" את המרכז העירוני הישן. בעקבות החניונים נדדו בתי הקולנוע ואיתם בתי הקפה ועוד קמעונעים. איזור הדר הפך לאזור עזוב, איזור הנהפך לריק החל מ 18:30. עיריית חיפה מנסה לשקם את האזור{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94#%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D התנוונות מרכזים עירוניים]}}. | | בחיפה, מרכז העיר היה קודם ברחובות "החלוץ" ו "הרצל" ומסביב להם בהדר (העיר "הבינונית" - לא התחתית ולא על ראש ההר). שם היו רוב החנויות, המשרדים, בתי הקולנוע. אלה היו הרבה פעמים חנויות קטנות ובינוניות. העומס התחבורתי ברחובות האלה גרם לפקקי תנועה ולבעיות חניה גדולות. כדי לפתור את הבעיות האלה, הוקמו קניונים עם חניה צמודה מחוץ לעיר כמו קניון "עופר" (הנקרא גם "גרנד קניון") קניון חיפה ועוד, מה שעודד שימוש ברכב פרטי וגם קיטוב חברתי כי מי שמחזיק חנויות בקניון הם לרוב רשתות גדולות ולא עסקים קטנים. הקמת הקניונים "ייבשה" את המרכז העירוני הישן. בעקבות החניונים נדדו בתי הקולנוע ואיתם בתי הקפה ועוד קמעונעים. איזור הדר הפך לאזור עזוב, איזור הנהפך לריק החל מ 18:30. עיריית חיפה מנסה לשקם את האזור{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94#%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D התנוונות מרכזים עירוניים]}}. |