שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק''' מתייחס ל[[פרסום]] ול[[שיווק]] של [[סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות, סיגרים ומקטרות. הפרסום כולל מודעות בעיתונות, בטלוויזיה, בקולנוע, בלוחות מודעות ועוד. השיווק כולל שיטות נוספות להפצת מוצרים כמו יחסי ציבור, [[פרסום סמוי]], הצבת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות, קיום אירועים לעידוד עישון, ציורים על העטיפה, מיתוג ועוד.
 
'''פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק''' מתייחס ל[[פרסום]] ול[[שיווק]] של [[סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות, סיגרים ומקטרות. הפרסום כולל מודעות בעיתונות, בטלוויזיה, בקולנוע, בלוחות מודעות ועוד. השיווק כולל שיטות נוספות להפצת מוצרים כמו יחסי ציבור, [[פרסום סמוי]], הצבת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות, קיום אירועים לעידוד עישון, ציורים על העטיפה, מיתוג ועוד.
 
+
[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|400px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה [[טאבו]] חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאד את העישון בקרבן. [[חברות הטבק]] מצאו דרך לשכנע נשים לעשן על ידי הצגת העישון כאקט פמניסטי שמורד במוסכמות.]]
 
מיליוני מעשנים וותיקים נפטרים בכל שנה - הן מסיבות טבעיות והן בגלל נזקים בריאותיים של סיגריות. כדי לשמור על נתח השוק שלהן [[חברות הסיגריות]] צריכות להשקיע כספים בפיתוי ושכנוע של קהלים חדשים להתחיל לעשן, להחזיר מעשנים שנגמלו או להגדיל את צריכת הסיגריות של מעשנים. קהלים של מעשנים חדשים מורכבים בעיקר מילדים ונוער וכן מתושבי מדינות עם הכנסה בינונית או נמוכה שבהן המודעות לנזקי העישון נמוכה יותר. משנות ה-50 אחת הטקטיקות החשובות בשיווק סיגריות הייתה [[הכחשת נזקי העישון]] והיבטים בעייתיים אחרים של העישון כמו התמכרות או עישון מיד שנייה. הבנת טקטיקות של פרסום ושיווק של עישון מאפשרת לתכנן בצורה טובה יותר מאמצים של [[מניעת עישון]] בקרב ילדים ובני נוער.  
 
מיליוני מעשנים וותיקים נפטרים בכל שנה - הן מסיבות טבעיות והן בגלל נזקים בריאותיים של סיגריות. כדי לשמור על נתח השוק שלהן [[חברות הסיגריות]] צריכות להשקיע כספים בפיתוי ושכנוע של קהלים חדשים להתחיל לעשן, להחזיר מעשנים שנגמלו או להגדיל את צריכת הסיגריות של מעשנים. קהלים של מעשנים חדשים מורכבים בעיקר מילדים ונוער וכן מתושבי מדינות עם הכנסה בינונית או נמוכה שבהן המודעות לנזקי העישון נמוכה יותר. משנות ה-50 אחת הטקטיקות החשובות בשיווק סיגריות הייתה [[הכחשת נזקי העישון]] והיבטים בעייתיים אחרים של העישון כמו התמכרות או עישון מיד שנייה. הבנת טקטיקות של פרסום ושיווק של עישון מאפשרת לתכנן בצורה טובה יותר מאמצים של [[מניעת עישון]] בקרב ילדים ובני נוער.  
    
==היסטוריה של פרסום ושיווק סיגריות==
 
==היסטוריה של פרסום ושיווק סיגריות==
 
===הסרת הטאבו מעישון נשים===
 
===הסרת הטאבו מעישון נשים===
[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|400px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאד את העישון בקרבן.]]
   
עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדוארד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
 
עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדוארד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
  

תפריט ניווט